Copy
חוזרי לקוחות ממשרד עו"ד פינברג ושות'

חוזר לקוחות יולי 2016

 
עו"ד אורלי אבירם, שותפה במשרד עו"ד נ. פינברג ושות'

 
ללקוחותינו הנכבדים שלום רב,

חופשת אבהות
 

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 27.6.2016 התקבל בכנסת תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: "התיקון לחוק") על פיו תורחב האפשרות של אבות להיעדר מהעבודה בחמשת הימים העוקבים ליום הלידה בו ילדה בת זוגם את ילדם.

כיום מוסדרת היעדרות של אב ביום הלידה עצמו (ובמהלך תקופת ההיריון של בת זוגו), בחוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס–2000 ובתקנות שהוצאו מכוחו.

בהתאם להסדר בחוק זה, עובד זכאי להיעדר עד שבעה ימים בשנה, על חשבון ימי מחלה, ביום הלידה עצמו וכן לשם ליווי בת הזוג לטיפולים ולבדיקות בקשר להיריון. בתקנות שהוצאו מכוח החוק, צומצמה אפשרות ניצול שבעת ימים אלו, ונקבע כי היעדרות לשם ליווי לבדיקות וטיפולים תעשה רק בנסיבות בהן קיים סיכון לאישה או לעובר, או בנסיבות שבהן בת הזוג תלויה בזולת.

ב"תיקון לחוק" שהתקבל עתה נקבע כי עובד זכאי להיעדר גם לאחר יום הלידה, במשך חמשת הימים העוקבים ליום הלידה.

לעניין אופן התשלום בעבור חמשת ימי ההיעדרות הותוו "בתיקון לחוק" הכללים הבאים:

שלושת ימי ההיעדרות הראשונים יבואו על חשבון חופשה שנתית צבורה הקיימת לעובד. במידה ואין לעובד ימי חופשה המגיעים לו, ימי ההיעדרות יחושבו כחופשה ללא תשלום.

שני ימי ההיעדרות הנותרים דינם כדין היעדרות מפאת מחלה. עם זאת, התשלום בעבורם יחושב כימים השני והשלישי למחלה, דהיינו תשלום של 50% מדמי המחלה.

עוד נקבע ב"תיקון לחוק" כי שני ימי ההיעדרות המחושבים כימי מחלה יבואו בחשבון במניין שבעת ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס–2000.

העיקר ב"תיקון לחוק" הוא חיוב המעסיק לאפשר, לעובד הרוצה בכך, לצאת בפועל לחופשה בחמשת הימים שלאחר לידת בת זוגו. עם זאת, ההיעדרות נזקפת על חשבון מכסת החופשה או המחלה של העובד, כך שהפגיעה במעסיק בהיבט זה היא פחות דרמטית.

שאלה אשר צריך לתת עליה את הדעת נוגעת לעובדים אשר מכוח הסכם קיבוצי כבר היו זכאים בעבר ליום או יומיים חופשה על חשבון המעסיק לרגל הולדת ילדם.

אנו נוטים לדעה כי במקרה כזה, העובד לא יהיה זכאי לחופשות מצטברות הן מכוח ההסכם הקיבוצי והן מכוח ה"תיקון לחוק", הכל בכפוף כמובן לניסוח הספציפי בהסכם הקיבוצי. עם זאת ככל שבהסכם הקיבוצי נקבע כי לרגל הלידה הוא זכאי למשל ליומיים חופשה על חשבון המעביד, הרי חיובו מכוח "התיקון לחוק" בגין חמשת ימי ההיעדרות על חשבון מכסת חופשה או מחלה, יצטמצם לחיוב בגין שלושה ימים בלבד.

התיקון לחוק צפוי להתפרסם ברשומות בימים הקרובים ותוקפו ממועד פרסומו.

 

האמור בחוזר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי קונקרטי.

                                              
                                              בברכה,

                                        אורלי אבירם, עו"ד

                 נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון

 
חוזר לקוחות יוני 2016
 
ללקוחותינו הנכבדים שלום רב,
 
מה מותר ומה אסור -  "עשרת הדיברות" למעסיק בחופש הגדול

לקראת חופשת הקיץ, אשר במהלכה בני נוער רבים מחפשים הזדמנות לעבוד, הרינו להביא בפניכם את עשרת הדיברות להעסקת בני נוער בחופשת הקיץ:

  • גיל העסקה ואישור רפואי – בחופשת הקיץ מותר להעסיק בני נוער שמלאו להם לפחות 14 שנים. על העסקה במהלך שנת הלימודים חלים כללים שונים.

    בני נוער (עד גיל 18) המבקשים לעבוד, נדרשים לפנות תחילה לבדיקה רפואית ולקבל מרופא המשפחה אישור להעסקה. מעסיק אינו רשאי להעסיק נער ללא אישור רפואי להעסקתו ועליו להפנות את הנער לביצוע הבדיקות הנ"ל. על המעסיק לשמור את האישור הרפואי יחד עם העתק תעודת הזהות של הנער המועסק, וזאת עד שנה לאחר סיום העסקתו של הנער.

    זה המקום לציין, כי בתיקון מס' 18 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 בוטלה הדרישה לנהל פנקס עבודה, זאת לאחר שזמן רב משרד הכלכלה נקט במדיניות אי-אכיפה בנושא.
     
  • הודעה לעובד על תנאי עבודה – חובה למסור "הודעה על תנאי עבודה" המחייבת בחוק לגבי כל עובד, גם לבני נוער המועסקים בקיץ, וזאת תוך 7 ימים מיום תחילת עבודתם.
     
  • שבוע העבודה – בני נוער בגילאים 14-15 מותר להעסיק לכל היותר 8 שעות ביום, בני נוער בגילאים 16-18 ניתן להעסיק עד 9 שעות ביום במקומות עבודה בהם נהוג יום עבודה הארוך מ-8 שעות. בכל מקרה בחישוב השבועי אין להעסיק בני נוער יותר מ-40 שעות שבועיות. 

    העסקת בני נוער בשעות נוספות אסורה. כמו כן אין להעסיק בני נוער במנוחה השבועית (36 שעות מנוחה רצופות הכוללות ליהודי את יום השבת. בן דת אחרת יכול לבחור בין הימים שישי, שבת וראשון). איסור זה הוא מוחלט ואין אפשרות לקבל היתר.
     
  • חופשה והפסקות– בני נוער זכאים לחופשה שנתית של 18 ימים קלנדרים בגין כל שנת עבודה. עבד הנער רק חלק מהשנה ופחות מ-240 ימים בשנה, יהיה זכאי למספר ימי חופשה כיחס מספר ימי עבודתו בפועל למספר 240. ואולם, נער שעבד פחות מ-75 ימים רצופים ומשתכר לפי תעריף שעתי - זכאי לתמורת חופשה השווה ל-4% משכר עבודתו במקום חופשה.

    לאחר שש שעות עבודה חובה לתת הפסקה בת 45 דקות למנוחה ולסעודה, מתוכה לפחות חצי שעה רצופה. אם בזמן ההפסקה נדרשת נוכחות הנער במקום העבודה, יש לשלם גם על זמן ההפסקה.
     
  • עבודת לילה – בחוק חל איסור גורף על העסקת בני נוער בשעות הלילה, מהשעה 20:00 עד 08:00, (אלא על פי היתר מיוחד). עם זאת, משרד הכלכלה הודיע שבחופשות רשמיות מלימודים לא ייאכף האיסור הגורף על העסקה בלילה לגבי בני נוער בגילאים 16-18, כך שניתן יהיה להעסיקם עד חצות, בתנאי שהמעסיק ידאג להם להסעה לביתם מיד בתום העבודה.
     
  • רישום שעות העבודה – חובה על המעסיק לערוך רישום מדויק של שעות העבודה של בני הנוער. אם הרישום נעשה באמצעי שאינו מכאני או אלקטרוני (כמו שעון נוכחות), יש לאשר את רישום שעות העבודה בסיום יום העבודה בחתימת הנער והמעסיק.
     
  • שכר המינימום לבני נוער – שכר המינימום לבני נוער נגזר משכר המינימום במשק, בהתאם לטבלה מטה. יצויין כי כפי שבישרנו לכם בחוזרים קודמים, ביום 1.7.2016 תערך עלייה נוספת בשכר המינימום, שעומד כיום על סך של 4,650 ₪  כך שיעמוד על סך של 4,825 ₪.
 
  שכר חודשי שכר שעתי שכר חודשי שכר שעתי
עד יום 30.6.2016 החל מיום 1.7.2016
עד גיל 16
(70% משכר המינימום במשק)
3,255 ₪ 18.82 ₪ 3,377.5 ₪ 19.53 ₪
גילאים 16-17
(75% משכר המינימום במשק)
3,487.5 ₪ 20.16 ₪ 3,618.75 ₪ 20.91 ₪
גילאים 17-18
(83% משכר המינימום במשק)
3,859.5 ₪ 22.31 ₪ 4,004.75 ₪ 23.15 

בנוסף, כל תקופת העסקה מחייבת תשלום שכר בעד העבודה, לרבות תקופת "התלמדות" או תקופת "ניסיון", ועל כל שעה של "יום הכנה", "השתלמות" או "ישיבת עבודה" צריך לשלם, לרבות השתלמויות לקראת קייטנות.
 
  • תלוש שכר – על המעסיק לשלם את שכר העבודה לנער המועסק במועד הקבוע בחוק ולתת לעובד תלוש שכר בו יפורטו כלל רכיבי השכר ששולמו לעובד, וכן ניכויים שנוכו מהשכר.
     
  • ניכויים משכר העבודה והוצאות נסיעה לעבודה – ככלל, אין לנכות משכרו של הנער המועסק, אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, ובכל זאת מצאנו לנכון להביא כמה הוראות מרכזיות בנושא ניכויים משכרם של בני נוער: 

    ** דמי ביטוח לאומי - המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור בני נוער המועסקים אצלו (בעוד הנער העובד פטור מהם), אף אם טרם מלאו להם 18 שנים, ולכן אל לו לנכות את דמי ביטוח לאומי משכרו של הנער העובד.

    ** מס הכנסה - בני נוער בין הגילאים 16-18 חייבים גם הם בתשלום מס הכנסה משכרם, אך הם זכאים לזיכוי ממס (נקודת זיכוי אחת) בשל גילם.

    ** הפרשות פנסיוניות - החובה לבטח עובד בביטוח פנסיוני חלה על עובד שמלאו לו 21 שנים ועל עובדת שמלאו לה 20 שנים, לכן אין חובה לבטח בני נוער בביטוח פנסיוני.

    ** הוצאות נסיעה -  יש להחזיר לבני הנוער את הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם אל מקום העבודה ובחזרה בתעריף הנהוג לגבי שאר העובדים מן המניין.
     
  • קנסות ועונשים – אין לנכות משכרו של עובד אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק. בתוך כך, אין להטיל על בני הנוער "קנסות" או "עונשים". אגב עונשים, עבירה של המעסיק על חלק מהוראות חוק עבודת נוער נחשבת עבירה פלילית שדינה מאסר או קנס.


    לידיעתכם, משרד הכלכלה מקדם מודעות בקרב בני נוער עובדים באשר לזכויותיהם ומפעיל בשנתיים האחרונות אפליקציה המאפשרת, בין היתר, משלוח תלונה למשרד הכלכלה בלחיצת כפתור אחת.
 

 
בברכה,
 
אורלי אבירם, עו"ד
     נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון
 

 

על נ. פינברג ושות'

משרד עורכי הדין נ.פינברג ושות' נוסד בשנת 1973 והינו המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום משפט העבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים.

הליווי המשפטי שאנו מספקים ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה, ובכלל זה מתן ייעוץ שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי ועוד.
על לקוחותינו נמנית שורה ארוכה של מעסיקים ישראלים ובינלואמיים מהגדולים והמובילים בישראל. כך ובין היתר, מייצג משרדנו דרך קבע את התאגידים הפיננסיים הגדולים בישראל, חברות תקשורת, עיתונים, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וציבוריות אחרות. כמו כן מייצג משרדנו חברות תעשייתיות רבות, חברות הי-טק בינלאומיות, תאגידים בתחום הפרמצבטיקה, המזון, התחבורה, התעופה, והתשתיות.
הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו לאורך שנות קיומו הפכו אותו לאחד המשרדים המובילים בתחומו ולמשרד היחיד בין 50 המשרדים הגדולים בישראל על פי דן אנד ברדסטריט ישראל המתמחה בדיני עבודה בלבד. 
משרדנו נוטל חלק בפעילויות מגוונות הקשורות בפיתוח והנחלת תחום דיני העבודה, לרבות השתתפות פעילה באגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי בישראל.
בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא  שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, יועצים משפטיים בתחום דיני העבודה, ועורכי דין רבים העוסקים בתחום זה בשוק הפרטי.



אין בחוזר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.
© 2016 N. Feinberg & Co., כל הזכויות שמורות.
Email Marketing Powered by Mailchimp