Copy
חוזרי לקוחות ממשרד עו"ד פינברג ושות'

חוזר לקוחות מרץ 2017

  
עו"ד נטלי קמחי, שותפה במשרד עו"ד נ. פינברג ושות'


ללקוחותינו הנכבדים שלום רב,
 
חוקיות השימוש בשעוני נוכחות ביומטריים באמצעות טביעת אצבעות
 
רצון המעסיקים לנהל את עסקיהם ביעילות לצד התפתחויות טכנולוגיות חדשות הביאו לכך שבמקומות עבודה רבים הוצבו בשנים האחרונות שעוני נוכחות ביומטריים המאפשרים לעובדים לדווח על שעות עבודתם באמצעות טביעת אצבע.

בפסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עיריית קלנסווה[1] נפסק כי השימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה פגיעה שלא כדין בזכות העובדים לפרטיות ולאוטונומיה על גופם ומשכך מעסיק אינו יכול עוד לדרוש מעובדיו להחתים שעון נוכחות ביומטרי על ידי מסירת טביעת אצבע.

באותו מקרה, עיריית קלנסווה חייבה את עובדות מחלקת החינוך בעירייה למסור את טביעת האצבע שלהן כדי להפעיל מערכת של שעון נוכחות ביומטרי בבתי הספר בעיר. חלק מהעובדות סרבו וההסתדרות הנחתה את העובדות שלא להיענות לדרישת העירייה. העירייה בתגובה לא שלמה משכורות לעובדות הסרבניות. הסכסוך הגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר פסק כי העירייה היתה רשאית, גם ללא היוועצות בנציגות העובדים, לעשות שימוש בשעון הביומטרי. על פסק דין זה ערערה ההסתדרות לבית הדין הארצי לעבודה.

במסגרת הערעור הגישו את עמדותיהם היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, עמותת "קו לעובד", האגודה לזכויות האזרח בישראל, התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור ופסק כי ״כפיית עובדות החינוך למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה״.

בית הדין דן בפסק הדין במעמדה של טביעת האצבע ופסק כי: "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה". ובהמשך: "מסירת טביעת אצבע גורמת לאדם שמסר אותה לאבד את שליטתו על מידע הייחודי לו באופן מובהק, המאפשר זיהוי חד ערכי שלו ומהווה חלק מגופו. השילוב של אופיו הייחודי של המידע מחד, ואובדן השליטה עליו מאידך, הוא-הוא היוצר את הפגיעה הן בפרטיות והן באוטונומיה".

משעה שטביעת האצבע מהווה מידע אישי קבע בית הדין כי חולשות עליה הוראות החקיקה והפסיקה הרלוונטיות לזכות לפרטיות ולאוטונומיה הקובעות כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". בית הדין פסק כי אין בנמצא כל הוראה שבדין המתירה במפורש ממעסיק לדרוש מעובד טביעת אצבע (או כל מידע ביומטרי אחר), לא בכלל ולא לשם שימוש במערכת נוכחות ביומטרית בפרט.

בנוסף דן בית הדין באריכות בשאלת ההסכמה לפגיעה בפרטיות ופסק כי נוכח פערי הכוחות המובנים בין הצדדים ליחסי העבודה, על ההסכמה לפגיעה בפרטיות להתקבל על פי אמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה. על המעסיק לוודא כי ההסכמה כאמור היא "הסכמה מדעת" ו"מרצון חופשי", קרי חייבת להיות כרוכה בידוע העובדים על ידי קביעת מדיניות ברורה במקום העבודה ועיגונה בחוזה העבודה, ולהיעשות בתום לב, במידתיות ובסבירות.

בית הדין הבחין בין שני סוגי מערכות נוכחות ביומטריות:

האחת, מערכת נוכחות מבוססת כרטיס - מערכת שבה המידע הביומטרי שמור על גבי כרטיס, ובעת העברת הכרטיס מתבצעת השוואה בין טביעת האצבע שעל גבי הכרטיס ובין טביעת האצבע שהמערכת קוראת באותו רגע;

והשנייה, מערכת נוכחות מבוססת מאגר - מערכת שבה המידע הביומטרי שמור במאגר מידע מרכזי המצוי בשרת מרכזי של הארגון. מערכת זו עולה כדי "מאגר מידע" כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות ומחייבת רישום אצל רשם המאגרים.

בית הדין פסק כי במערכת מבוססת כרטיס, בניגוד למערכת מבוססת מאגר, יש סיכון פחוּת לפגיעה בפרטיות, והיא עומדת במבחני המידתיות, ולכן בהינתן הסכמת העובד השימוש בה עדיין אפשרי. לעומת זאת, במערכת מבוססת מאגר יש סיכון רב יותר לפגיעה בפרטיות.

בית הדין הביע עמדתו כי שימוש בטביעת אצבע לשם הקפדה על דיווחי נוכחות אמינים, במיוחד שעה שמדובר במערכת נוכחות מבוססת מאגר, הוא אמצעי לא מידתי. זאת בעיקר משום שישנם אמצעים אחרים להשגת המטרה שיפגעו בפרטיות העובדים במידה פחותה כמו: התקנת מצלמה מעל עמדת שעון הנוכחות המכוונת אליה בלבד ומצלמת את העובדים המחתימים את כרטיס הנוכחות; התקנת מערכת נוכחות מבוססת כרטיס.

עוד נפסק כי עצם המעבר לשימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה שינוי מהותי בתנאי ההעסקה של העובדים, ועל כן הוא מצריך היוועצות בנציגות העובדים

את פסק דינו חתם בית הדין בהוראות אופרטיביות וקבע כי העירייה תחדל "לעשות שימוש בשעון הביומטרי ותימנע מלדרוש מעובדיה למסור טביעות אצבע לשם כך... טביעות האצבע שנאספו עד כה - תימחקנה ואיש לא יורשה לעשות בהן כל שימוש שהוא - לבד מחישוב שכר העובדות ויתר זכויותיהן עבור התקופה שבה בוצעו רישומי הנוכחות באמצעות טביעות האצבע. למען הסר ספק, על העירייה לשמור בהתאם להוראות הדין את נתוני שעות העבודה שנשמרו בשעון הביומטרי עבור כל אחת ואחת מעובדות החינוך. כמו כן על העירייה לנקוט אמצעים מידיים למחיקת המידע הביומטרי של עובדות החינוך, בין אם הוא מצוי ברשותה, וודאי אם הוא מצוי ברשות צדדים שלישיים כלשהם. "

"ובשורה התחתונה" לפי קביעותיו של בית הדין על מנת להשתמש בשעון ביומטרי (כשבכל מקרה בית הדין קובע שהשימוש במערכת מבוססת כרטיס עדיפה על מערכת מבוססת מאגר) נדרש המעסיק -

לקבל את הסכמתו המפורשת והפרטנית של כל עובד ועובד לכך בכתב.

לגבי מקומות עבודה מאורגנים - נדרשת בנוסף היוועצות עם נציגות העובדים למהלך.

בשאלת המפתח האם די בהסכמה קיבוצית בהעדר הסכמה פרטנית של העובדים - בית הדין פסק שאינו מכריע, ומשכך ככל הנראה הסכמה קיבוצית לא תכשיר את השימוש במערכת הביומטרית.

לגבי עובדים שאינם מסכימים לשימוש במערכת הביומטרית - לא ניתן יהיה להפעיל את המערכת ויש ליתן לעובדים חלופה לאופן הדיווח.

בית הדין הדגיש בפתח הכרעתו כי "מטיבו של העניין הוא שהכרעתנו יפה לשעה זו, על ההסדרים המשפטיים העומדים בתוקפם עתה ועל השלב הטכנולוגי שבו מצוי עולמנו כיום. יש להניח שכפי ההתפתחויות שתבואנה בעתיד במישורים אלה, כך יידרש וייווצר פיתוח של הפסיקה בנושא שלפנינו כמו גם בנושאים המשיקים לו." גם אנו, בהתאם, נמשיך לעדכנכם עם ההתפתחויות שיבואו.

האמור בחוזר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי קונקרטי.
 

          בכבוד רב ובברכה,

         נטלי קמחי,עו"ד
         נ.פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון

 

[1]          עסק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווה, ניתן ביום 15.3.2017.

       

 
 

חוזר לקוחות מרץ 2017

ללקוחותינו הנכבדים שלום רב,

 
צעדים ארגוניים בתקופת מו"מ קיבוצי
 
בימים אלה ניתן פסק דין חדש בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, העוסק בשאלה מהו היקף ה"צעדים הארגוניים" המותר לעובדים לנקוט, גם במקרים בהם קיימת עילה חוקית לסכסוך העבודה וכן התקיימו התנאים המקדמיים ההכרחיים לקיום "צעדים ארגוניים" שעיקרם הכרזה על סכסוך עבודה עם כוונת לשבות.
 
פסק הדין ניתן כחלק מהליך משפטי בסכסוך קיבוצי בין חברת פלאפון ונציגות העובדים,  על רקע עיצומים שנקטו העובדים כחלק ממשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש, לאחר תום תוקפו של ההסכם הקיבוצי הקיים בחברה.

פסק הדין קבע כי על עובדי חברת פלאפון להימנע מעיצומים שיש בהם לפגוע בתקינות הרשת הסלולארית, זאת בין היתר כיוון שהשירות הסלולרי (גם אינו נכנס תחת ההגדרה הקלאסית של "שירות חיוני" כדוגמת אספקת חשמל, מים ובריאות) הינו ללא ספק "שירות מפתח" שהשבתתו עשויה לגרום נזק חמור לאוכלוסייה בכללותה:
 

"...אנו סבורים כי המצב שנוצר - בו הוצאה השליטה בטיפול בתקלות מידי הצוות הבכיר במחלקת ההנדסה והמחשוב וכאשר ההחלטה באם לטפל בתקלה זו או אחרת ובאיזה אופן מצויה בידי וועד העובדים וועדת חריגים מטעמו - אינו סביר ואינו מידתי.

כפי שהסברנו לעיל, עסקינן ברשת קיומית והחברה עובדת תחת צווים ופיקוח. בהתאם, למנהלי החברה יש אחריות בניהול הרשת על כל המשתמע מכך.... במצב השורר כיום, נאלצת החברה לפנות לנציגות העובדים ויש צורך בבירור האם התקלה נכללת תחת ההחרגה של הוצאת/קבלת שיחות שאז תטופל אם לאו, ואם כן באיזה אופן תטופל.

בתרחיש כזה באם חס וחלילה יתרחש אסון, לא יהיה זה נכון וצודק להטיל את האחריות לפתחי הנהלת החברה.

...הסכסוך בו מדובר הוא סכסוך כלכלי כספי ואין עסקינן בדיני נפשות או בנושא של התארגנות עובדים, כך שהצעדים בהם נוקטים המשיבים צריכים להיום מידתיים ופרופורציונאליים למהות הסכסוך."

ברור כי לעמדת בית הדין לעבודה יש לאזן בין זכות השביתה לבין ההגנה המתחייבת לציבור הרחב, כפי שנעשתה בעבר בשביתה בשירותים חיוניים כגון: מים, חשמל, ובריאות. 

ולהבהרה: פסק הדין כפוף לערעור, אם יוגש, בבית הדין הארצי לעבודה.

כרגיל, חוזרנו זה הוא ליידועכם הכללי בלבד, ולכל שאלה קונקרטית, אנו כאן לרשותכם.
 

          בכבוד רב ובברכה,

         נחום פינברג, עו"ד
         נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון

 
 

על נ. פינברג ושות'

משרד עורכי הדין נ.פינברג ושות' נוסד בשנת 1973 והינו המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום משפט העבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים.

הליווי המשפטי שאנו מספקים ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה, ובכלל זה מתן ייעוץ שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי ועוד.
על לקוחותינו נמנית שורה ארוכה של מעסיקים ישראלים ובינלואמיים מהגדולים והמובילים בישראל. כך ובין היתר, מייצג משרדנו דרך קבע את התאגידים הפיננסיים הגדולים בישראל, חברות תקשורת, עיתונים, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וציבוריות אחרות. כמו כן מייצג משרדנו חברות תעשייתיות רבות, חברות הי-טק בינלאומיות, תאגידים בתחום הפרמצבטיקה, המזון, התחבורה, התעופה, והתשתיות.
הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו לאורך שנות קיומו הפכו אותו לאחד המשרדים המובילים בתחומו ולמשרד היחיד בין 50 המשרדים הגדולים בישראל על פי דן אנד ברדסטריט ישראל המתמחה בדיני עבודה בלבד. 
משרדנו נוטל חלק בפעילויות מגוונות הקשורות בפיתוח והנחלת תחום דיני העבודה, לרבות השתתפות פעילה באגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי בישראל.
בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא  שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, יועצים משפטיים בתחום דיני העבודה, ועורכי דין רבים העוסקים בתחום זה בשוק הפרטי.



אין בחוזר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.
© 2017 N. Feinberg & Co., כל הזכויות שמורות.
Email Marketing Powered by Mailchimp