Copy
חוזרי לקוחות ממשרד עו"ד פינברג ושות'

חוזר לקוחות יוני 2012

 עו"ד נעמה שבתאי בכר, שותפה במשרד עו"ד נ. פינברג ושות'

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים

פיצוי למעסיקים ששילמו שכר עבודה לעובדים שנעדרו מן העבודה עקב המצב הביטחוני


1.       ביום 14.6.2012 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ב 2012 (להלן: התקנות).
 
2.       התקנות מסדירות את תשלום הפיצוי למעסיקים ששילמו שכר עבודה לעובדים שנעדרו מן העבודה במהלך חודש מרץ השנה, עקב הוראה בדבר סגירת מוסד החינוך
          שבו שוהה ילדם (להלן: הוראת הסגירה)[1].
 
          נציין כי הוראת הסגירה כאמור ניתנה לגבי יישובים השוכנים בטווח של 7- 40 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, אשר הוכרזו, לצורך התקנות, ולתקופה
          שבין ה- 11-15 למרץ 2012 כ"יישובי ספר".     
 
3.       לעניין המועדים שבעדם מעסיקים זכאים לפיצוי כאמור, התקנות מבחינות בין הוראת סגירה שניתנה על ידי שירות ההתגוננות האזרחית, ובין הוראת סגירה שניתנה על
          ידי הרשות המקומית: 

          א.      הוראת סגירה שניתנה על ידי שירות ההתגוננות האזרחית - הזכאות לפיצוי חלה רק בעבור התאריכים 11-13 למרץ 2012.
 
                   שמות היישובים שניתנה לגביהם הוראת סגירה כאמור, מפורטים בתוספת השנייה לתקנות - ראו בנספח א' לחוזר זה[2].
 
          ב.      הוראת סגירה שניתנה על ידי רשות מקומית - הזכאות לפיצוי חלה רק בעבור התאריכים 14-15 למרץ 2012.
 
                   שמות היישובים שניתנה לגביהם הוראה כאמור, מפורטים בתוספת השלישית לתקנות - ראו בנספח ב' לחוזר זה[3].
 
4.       הפיצוי, כאמור, יינתן רק בעבור עובד שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים[4]:
 
          א.      העובד נעדר לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו עקב הוראת סגירה שניתנה (הפיצוי לא יינתן בשל עובד שנעדר עקב מחלה, תאונה, חופשה שנתית או
                   מילואים).
 
          ב.       במקום העבודה של העובד או של בן זוגו אין מסגרת נאותה להשגחה על הילד.
 
          ג.       הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד
 
                                              או
 
          בן זוגו של העובד הוא עובד ולא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד[5]
 
5.       סכום הפיצוי שנקבע בתקנות בעבור כל עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 4 דלעיל, הינו 280 ש"ח לכל יום עבודה, ואם העובד מועסק
          במשרה חלקית, סכום הפיצוי ייקבע לפי היחס שבין מספר שעות העבודה הרגילות של העובד ובין סך כל שעות העבודה במשרה מלאה[6].
 
          ככל שהעובד נעדר רק בחלק מיום העבודה (ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 4 לעיל) - סכום הפיצוי יחושב באופן יחסי לפי מספר השעות שבהן 
          העובד נעדר חלקי סך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד. הפיצוי לפי פסקה זו יינתן רק בעבור עובד שנעדר שעה אחת לפחות.
 
6.       מעסיק שהוא קיבוץ או קבלן כוח אדם או מוסד ציבורי (כהגדרתו בתקנות) - חישוב הפיצוי בעבור עובדיו ייעשה בהתאם לקבוע בתקנות, ולא כפי האמור בסעיף
          5 דלעיל.
 
7.       מעסיק המעוניין להגיש תביעה לפיצוי כאמור, נדרש לעשות כן בתוך שלושה חודשים מיום פרסום התקנות, קרי עד ליום 13.9.2012.
 
          לתביעה כאמור יש לצרף הצהרה של המעסיק והצהרה של העובד, בנוסח שייקבע על ידי רשות המיסים.

האמור בחוזר זה אינו מחליף יעוץ משפטי קונקרטי.

____________________________________________________________________________________________________________

[1] בתקנות יש התייחסות גם למתן פיצוי בעבור עובדים המועסקים במוסד חינוך שנסגר עקב המצב הביטחוני כאמור.

[2] יש יישובים שניתנה לגביהם הוראה כאמור רק לגבי חלק מן הימים (ובהתאם גם הפיצוי הוא בעבור אותם ימים בלבד), וככל שכך היה, הדבר מצוין ליד שם היישוב בתוספת.
[3] לגבי כל יישוב שבתוספת מפורט באיזה יום ניתנה הוראה כאמור, והפיצוי, בהתאם, הוא בעבור יום זה בלבד (יש יישובים שלגביהם ניתנה הוראת סגירה בשני הימים).
[4] הוראה זו תחול גם לגבי עובד שאושר לשמש כמשפחת אומנה, ובלבד שלא ניתן פיצוי בעד אותו היום להורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד.
[5] במקרה שבן הזוג אינו עובד, יש להוכיח כי נבצר מבן הזוג להשגיח על הילד.
[6] בניגוד לתקנות שהותקנו בעבר, בתקנות דנן סכום הפיצוי לא נקבע כפונקציה של עלות השכר למעביד, אלא כסכום אחיד וקבוע, כמפורט.


  
נספח א'
 
יישובים שניתנה בהם הוראה על סגירת מוסד חינוך על ידי שירות ההתגוננות האזרחית
  
  • 1.   אופקים

  • 2.   אשדוד

  • 3.   אשקלון
  • 4.   באר טוביה
  • 5.   באר שבע
  • 6.   המועצה המקומית בני עי"ש
  • 7.   המועצה האזורית בני שמעון- לגבי היישוב שומריה- י"ז באדר התשע"ב (11 במרס 2012) בלבד
  • 8.   המועצה האזורית ברנר- היישובים בניה וקידרון בלבד
  • 9.   גדרה
  • 10. גדרות
  • 11. גן יבנה
  • 12 המועצה האזורית הר חברון- היישובים אשכולות, נהוגות וסנסנה בלבד
  • 13. חבל יבנה
  • 14. המועצה האזורית חוף אשקלון (למעט היישובים: גברעם, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, נתיב העשרה)
  • 15. יבנה
  • 16. המועצה האזורית יואב (היישובים בית גוברין, גלאון- לא התקיימו לימודים ביום י"ז באדר התשע"ב (11 במרס 2012) בלבד; היישוב בית ניר- לא התקיימו לימודים בימים
  •       י"ז וי"ח באדר התשע"ב (11 ו-12 במרס 2012))
  • 17. להבים
  • 18. לכיש
  • 19. לקיה
  • 20. מטה יהודה
  • 21. מרחבים
  • 22. נחל שורק
  • 23. נתיבות
  • 24. עומר
  • 25. קריית גת
  • 26. קריית מלאכי
  • 27. רהט
  • 28. רמת הנגב
  • 29. שפיר
  •  
  •  
    נספח ב'
     
    יישובים שניתנה בהם הוראה על סגירת מוסד חינוך על ידי רשות מקומית
     
      
    כ' באדר התשע"ב (14 במרס 2012)                                     כ"א באדר התשע"ב (15 במרס 2012)
    תראבין א- צאנע (יישוב)                                                      תראבין א- צאנע (יישוב)
    ברכיה                                                                            אשדוד
    ניצן                                                                               בית קמא
    ניצנים                                                                            ניר גלים
    נתיבות                                                                           אשקלון
    בית הגדי                                                                        באר שבע
    מעגלים                                                                          גבעות בר
    חבל יבנה                                                                       חצרים
    גדרות                                                                            ברכיה
                                                                                       ניצן
                                                                                       ניצנים
                                                                                       גת (קיבוץ)
                                                                                       כפר מנחם
                                                                                       גילת
                                                                                       מבועים
                                                                                       מסלול
                                                                                       נתיבות
                                                                                       עומר
                                                                                       קריית גת
                                                                                       קריית מלאכי
                                                                                       בית הגדי
                                                                                       מעגלים
                                                                                       גן יבנה
                                                                                       חבל יבנה
                                                                                       גדרות



     

    חוזר לקוחות אפריל 2012

    קשה הדרך לעבודה - ורוויה בפיקוח רגולטורי

    קשה הדרך לעבודה לְמעסיק, הנדרש להתקשר עם עובד חדש אותו אינו מכיר ולהפקיד בידי זר גמור עניינים רבים ורגישים של עסקו; קשה הדרך לעבודה למי שמבקש להתקבל אליה ועומד לבחינה וביקורת של זר גמור אשר בידו הכוח לקבלו לעבודה או שלא לקבלו לעבודה. על שני כלים העומדים לרשות המעסיק שעה שהוא בוחן את האפשרות לקבל לעבודה, ועל ההגנות המוקנות במסגרת אותם כלים למי שמועמד להתקבל לעבודה, נספר כאן בקצרה.
      
    1.  מכוני מיון

    מעביד השוקל מועמדות לעבודה מבקש לבחון את התאמתו של המועמד בהיבטים שונים - השכלה, ניסיון תעסוקתי קודם, יכולות קוגניטיביות ואישיותיות, כישורים חברתיים, התאמה לחיי ארגון וכד'. לצורך כך דורשים מעבידים רבים כי המועמד יעבור מבחני מיון והתאמה במכוני מיון יעודיים. עד לאחרונה לא היה בדין הסדר יחודי לנושא של מכוני מיון מקצועיים, והנה עתה הוציא רשם מאגרי מידע, הפועל במסגרת רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע אשר במשרד המשפטים), הנחיות להסדרת היחסים במשולש שבין המועמד לעבודה, המעסיק המפנה את המועמד למכון המיון ומכון המיון; להלן נביא את עיקרי ההנחיות.
     
    * סודיות המידע:
     
    המידע הנובע מהמבחנים שעורכים מכוני המיון כולל נתונים פרטיים רבים על המועמדים, ולפיכך - ואם הוא מוחזק באמצעי מגנטי או אופטי ומיועד לעיבוד ממוחשב - הוא נחשב ל"מאגר מידע" כמשמעות המונח בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. אכן מעסיק המבצע את מבחני המיון באמצעות מכונים יעודיים אינו אוסף את המידע בעצמו, אך הוא בעל מאגר המידע שנוצר במכון המיון, בעוד המכון אינו אלא מחזיק במידע. כבעל המאגר על המעסיק לרושמו בפנקס מאגרי המידע ולקבוע רשימה מוגבלת של עובדים מקרב עובדיו שיהיו מורשי גישה לתוצאות הבחינות ולמידע שנצבר בהן (כאשר גם גישה זו תהיה מותרת רק לשם קידום המטרה של קבלת החלטה בשאלה אם לקבל את המועמד לעבודה אם לאו).
     
    ** עיון בתוצאות המבחנים:
     
    המעסיק, כמו גם מכון המיון, חייבים לאפשר לכל מועמד לעבודה שעבר מבחני מיון והתאמה לעיין בחוות הדעת שניתנה לגביו בדיוק כפי שנמסרה למעביד[1].  
     
    המעסיק או המכון ימסרו למועמד הודעה מפורטת על זכותו לעיין בתוצאות המבחן עוד בטרם נתן את הסכמתו להיבחן, והוא יוכל לעיין בהן תוך 30 יום מיום ביצוע המבחן, ללא תשלום; "עיון" הוא בכך שיתאפשר למועמד לקרוא את חוות הדעת ולהעתיקה אף במלואה (דהיינו כיום אין חובה לתת למועמד העתק צילומי של התוצאות (אלא אם הדרישה לכך היא במסגרת הליך משפטי), והרשם יבחן נושא זה שוב בעתיד). המעסיק או המכון לא יַתְנוּ את זכות העיון בשיחה עם פסיכולוג של המכון, ויוכלו רק להציע למועמד לקבל מהמכון שיחת משוב על ידי פסיכולוג, בתשלום.

     *** תוכן המבחנים:
     
    ההנחיות מסדירות את היחסים בין המעסיק, המועמד לעבודה ומכון המיון, אולם בכך אין העניין מתמצה. המשפט חל גם על תוכן המבחנים - ועליהם להיות לא רק בעלי מהימנות מקצועית מוכרת, אלא לשרת אך ורק את המטרה של הכרת המועמד בתחום הרלבנטי לעבודה; בהתאם לזאת על המבחנים להיות בנויים כך שיפגעו בפרטיות רק במידה שאינה עולה על הנדרש להשגת המטרה האמורה.
     
    **** ההתקשרות עם מכוני המיון:
     
    חשוב מאוד לציין כי גם אם המעביד מבצע את הליך המיון באמצעות מכון חיצוני הוא אינו פטור מתחולת דיני הפרטיות עליו; לפיכך על המעסיק להסדיר בהסכם עם מכון המיון את תחולת דיני הפרטיות, ולוודא כי הם מקויימים בפועל לאחר החתימה על ההסכם. כמובן, אנו עומדים לרשותכם בסיוע לעריכת הסכמים כאמור עם מכוני מיון.
     
    ***** אכיפת ההנחיות:
     
    הנחיותיו של רשם מאגרי המידע תכנסנה לתוקף ביום 19.5.2012, ולאחריו יפעיל הרשם את מכלול הסמכויות הקבועות לו בדין. על פי הדין רשאי הרשם (או מפקח מטעמו) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר המידע, להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע ולערוך בו חיפוש ואף לתפוס חפץ, ואם הפר בעל המאגר או המחזיק במאגר את ההוראות בנושא - להתלות את תוקפו של רישום המאגר בפנקס המאגרים לתקופה מסוימת, או אף לבטלו כליל.
     
     2.  נותני שירות נתוני אשראי

    לעיתים מבקש המעסיק לבחון במיוחד את ההתנהלות הכספית של המועמד: האם המדובר באדם אמין, המכבד התחייבויות כספיות שנטל על עצמו ועומד בהן? האם המדובר באדם שחשבונותיו בבנק הוגבלו? האם המדובר באדם שמתנהלים או התנהלו נגדו הליכי פשיטת רגל?

    בדיקות כאלו רשאי מעסיק לבצע באמצעות כלי שמעמיד לרשותו חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002: החוק האמור מתיר לגופים שהם בעלי רשיון שירות נתוני אשראי, המצויים בפיקוח רשם הממונה מכוח החוק, למסור דו"ח אשראי למי שנתן להם הצהרה בכתב כי הוא מבקש את הנתונים לצורך קבלת החלטה למטרת התקשרות בחוזה העסקה[2].

    בעל הרישיון יתן למעסיק הפונה אליו מידע בדבר אי-תשלום חובות על ידי המועמד לעבודה; הנתונים שבעל הרשיון יוכל למסור יהיו בעניין פשיטת רגל של המועמד, הליכי גביית חובות המנוהלים נגדו בהוצאה לפועל, היותוֹ לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, התראה שתאגיד בנקאי שלח למועמד בעניין שיקים ללא כיסוי שנתן, התראה שתאגיד בנקאי או חברת אשראי שלחו למועמד על כוונתם לנקוט נגדו הליכים לגביית חוב (לא כולל חוב בשל הלוואת דיור).

    את כל הנתונים הללו (אותם הוא מקבל מכּונס הנכסים הרשמי, לשכות הוצאה לפועל, בנק ישראל, בנקים מסחריים וחברות אשראי)ימסור בעל הרישיון למעסיק ב"דו"ח אשראי", מבלי שהוא נזקק לקבל את הסכמת המועמד לאיסוף הנתונים ולמסירתם למעסיק. המעסיק יוכל להשתמש בדו"ח האשראי שיקבל אך ורק לשם בדיקת קבלתו של המועמד לעבודה.
    אם המעסיק דוחה את המועמד על בסיס דו"ח אשראי שקיבל, בין אם רק על בסיס הדו"ח ובין אם גם על בסיס הדו"ח, עליו להודיע זאת למועמד ולמסור לו את שם בעל הרישיון ממנו התקבל הדו"ח (כיום קיימים שני בעלי רישיון כאלו); המועמד שנדחה יוכל לפנות לבעל הרישיון ולעיין אצלו בכל המידע שנאסף עליו (ובמידת הצורך אף לפעול, מול בעל הרישיון, לתיקון המידע).

    מעסיק המקבל דו"ח אשראי מבעל רישיון ופועל כאמור איננו נחשב כמפר את פרטיות המועמד.
     
    3.  חוות הדעת ממכוני מיון ומנותני שירות נתוני אשראי -
                                  שמירת ממצאים


    *        ממצאים בעניין עובד שהתקבל לעבודה ניתן לשמור בתיקו האישי.

    *        ממצאים  בעניין עובד שלא התקבל לעבודה יש לשמור לתקופה סבירה כדי להתגונן מתביעות, אולם זאת תוך
             הקפדה מירבית על סודיותם ובלי שתהיה אליהם גישה חופשית של עובדים כלשבם בארגון, למעט עובד שחיוני
             כי יוכל לגשת אליהם - למשל היועץ המשפטי של הארגון.
     

    עם חתימת חוזר זה נודע כי חמישה מכוני מיון מרכזיים ("אדם מילא", "פילת", "קינן-שפי", "טופ-שיא" ו"גישה שונה") הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד רשם מאגרי המידע ושר המשפטים, וביקשו כי בית המשפט יבטל את ההנחיות של רשם מאגרי המידע במתכונתן הנוכחית, ובעיקר כי לא תינתן למועמדים הזכות לעיין בחוות הדעת עליהם באופן "אוטומטי", ללא תיווך של פסיכולוג. העתירה הוגשה זה עתה ועדיין לא ניתנה בה תגובת משרד המשפטים ולא נתקבלה בה החלטה, ולעת עתה לא חל שינוי בהנחיות. ככל שיחול בהן שינוי ניידע אתכם, כמובן. 
     
    כרגיל דברינו כאן הם לידועכם הכללי בלבד, והם אינם תחליף ליעוץ קונקרטי בתחומים המתוארים לעיל.
     
     



    [1]למעט בנסיבות חריגות ונדירות הנוגעות לבריאותו הנפשית של המועמד, ולמעט אם הנבחן יתן הסכמה נפרדת, מוקדמת ומודעת לכך שיושמטו מחוות הדעת שתימסר לו פרטים על סוג המבחנים ותוכנם (אך לא הציונים המספריים שהתקבלו מניתוחם), וזאת אם קיימת ודאות קרובה שיהיה בפרטים לפגוע בתוקף ובמהימנות המבחנים או לחשוף סוד מסחרי של מכון המיון או של המעביד; ואולם גם אז תהיה ההשמטה רק במידה הנדרשת למניעת הפגיעה או חשיפת הסודות.
     

    [2]במקביל ניתן לבקש מידע במסגרת החוק לצורך קבלת החלטה למטרות אחרות: מתן אשראי; מכירה או רכישה של נכס או שירות; גביית חובות; התקשרות בחוזה שכירות ועוד. 

    על נ. פינברג ושות'

    משרד עורכי הדין נ.פינברג ושות' נוסד בשנת 1973 והינו המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום משפט העבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים.

    הליווי המשפטי שאנו מספקים ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה, ובכלל זה מתן ייעוץ שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי ועוד.
    על לקוחותינו נמנית שורה ארוכה של מעסיקים ישראלים ובינלואמיים מהגדולים והמובילים בישראל. כך ובין היתר, מייצג משרדנו דרך קבע את התאגידים הפיננסיים הגדולים בישראל, חברות תקשורת, עיתונים, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וציבוריות אחרות. כמו כן מייצג משרדנו חברות תעשייתיות רבות, חברות הי-טק בינלאומיות, תאגידים בתחום הפרמצבטיקה, המזון, התחבורה, התעופה, והתשתיות.
    הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו לאורך שנות קיומו הפכו אותו לאחד המשרדים המובילים בתחומו ולמשרד היחיד בין 50 המשרדים הגדולים בישראל על פי דן אנד ברדסטריט ישראל המתמחה בדיני עבודה בלבד. 
    משרדנו נוטל חלק בפעילויות מגוונות הקשורות בפיתוח והנחלת תחום דיני העבודה, לרבות השתתפות פעילה באגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי בישראל.
    בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא  שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, יועצים משפטיים בתחום דיני העבודה, ועורכי דין רבים העוסקים בתחום זה בשוק הפרטי.



    אין בחוזר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.
    © 2012 N. Feinberg & Co., כל הזכויות שמורות.
    Email Marketing Powered by Mailchimp