Copy
חוזרי לקוחות ממשרד עו"ד פינברג ושות'

חוזר לקוחות (3) מאי 2016

 

עו"ד נחום פינברג, שותף במשרד עו"ד נ. פינברג ושות'
 
ללקוחותינו הנכבדים שלום רב,
 
הגבלת השימוש בתכתובת דואר אלקטרוני של עובד כראיה
 
לפני מספר ימים ניתנה בבית המשפט העליון החלטה בעניין פסילת ראיה בדמות תכתובת דואר אלקטרוני (להלן: דוא"ל) של עובד.
 
במסגרת ההחלטה נדונה בקשה לפסול שימוש כראיה בתכתובות דוא"ל מתיבת הדוא"ל הפרטית-אישית של עובד לשעבר בחברה, במסגרת תביעה שהגישה החברה כנגד העובד לשעבר. זאת, בין היתר, בטענה כי העתקת הודעות מתיבת דוא"ל פרטית-אישית הינה פגיעה קשה בפרטיותו של העובד לשעבר, ובהתאם לא ניתן לעשות שימוש באותן הודעות כראיות בהליך משפטי. לעומת זאת, החברה טענה בבית המשפט, כי היא רשאית להשתמש בהודעות כראיות, מכיוון שהיא נחשפה להודעות בתום לב ובאופן מקרי, כאשר העובד לשעבר הותיר את תיבת הדוא"ל הפרטית-אישית שלו פתוחה במחשבו בחברה כאשר סיים את עבודתו .
 
בהחלטתו, כבוד השופט סולברג קבע, כי מי שהותיר את תיבת הדוא"ל שלו פתוחה על גבי מחשב של אחר לא נתן בכך הסכמה לעיין בהודעותיו, וקיימת חזקה, שאין בכך כדי להעניק רשות לעיין או להעתיק דברים המצויים בתיבה. כמו כן, נקבע כי אין בהעברת הודעות דוא"ל מתיבה עסקית לתיבה פרטית-אישית, בכדי לשנות את אופייה של אותה תיבת דוא"ל.
 
לעניין אופן המעקב של מעסיק בדוא"ל של עובדיו, חזר כבוד השופט סולברג על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת איסקוב (ראו חוזרנו מפברואר 2011), במסגרתה נערכה הבחנה בין תיבת דוא"ל מקצועית, שסופקה לעובד במסגרת העבודה, ובין תיבת דוא"ל אישית-פרטית של העובד. בהתאם לפסיקה האמורה, בכל הנוגע לתיבה מקצועית, נקבע כי למעסיק יש אפשרות מסוימת, לנטר ולעקוב אחרי הודעות המצויות בה, וזאת במסגרת איזון בין האינטרס של המעסיק והזכות לפרטיות של העובד, ובכפוף לעקרונות של שקיפות ומידתיות. לעומת זאת, בכל הנוגע תיבת דוא"ל אישית-פרטית של העובד, המעסיק כלל אינו רשאי לערוך ניטור או מעקב אחרי תיבת העובד, אלא בהסכמת העובד, וראיות שהושגו בדרך זו (בין באמצעות חדירה לתיבת הדוא"ל של עובד, ובין באמצעות השרת שבבעלות המעסיק במקום העבודה, ללא חדירה בפועל לתיבת האי-מייל הפרטית) אינן קבילות כראיה בהליך משפטי.

לצד זאת, קבע כבוד השופט סולברג, כי אדם שנחשף באופן מקרי ופאסיבי להודעת דוא"ל של אחר עשוי להיות רשאי להעתיקן ולהשתמש בהן כראיה, אף ללא צורך בצו שיפוטי. זאת, כתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו, ובין היתר בהתאם למידת הפגיעה שאליה נחשף בתום לב הנפגע ולמידת הדחיפות שיש בהגנתו על ענייניו. בהקשר זה, נקבע כי במקרה בו מדובר בהודעה שיש בה כדי לעורר חשד מעורפל כלשהו לפגיעה בעניין אישי כשר שלו, על אותו אדם לפנות לקבלת צו שיפוטי לתפיסת הראיה. לעומת זאת, כאשר נחשף אדם באופן מקרי להודעת דוא"ל שממנה עולה בבירור כי הנמען גזל ממנו סכום כסף, הרי שאין צורך בצו שיפוטי, ואותו אדם רשאי להגן על האינטרס הלגיטימי שלו באמצעות הגשת ההודעה כראיה.

לאור האמור, אנו חוזרים על המלצתנו מחוזרנו מפברואר 2011 למעסיקים העומדים בפני דילמה שמא עובד או עובד לשעבר מעל באמון ו/או הוציא נתונים של החברה:
במקרה בו המעסיק נחשף באופן מקרי ו/או פאסיבי לתכתובת דוא"ל במסגרתה התגלתה לו פגיעה משמעותית בענייניו, הדורשת הגנה דחופה, המלצתנו הינה לקבל את עזרת בית הדין באופן מיידי באמצעות הגשת בקשה לצו שיפוטי לחיפוש ותפיסת ראיות (אנטון פילר), המסתמך על ראשית הראיה אליה נחשף המעסיק.

כרגיל חוזרנו זה הוא לידיעה כללית בלבד, וכל מקרה חייב דיון לגופו.

 
בברכה,

נחום פינברג, עו"ד 
  נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון

                                                                                                                                            

חוזר לקוחות (2) מאי 2016
 

פרילנסר? לא בטוח ששווה לתבוע הכרה בדיעבד כעובד שכיר
  
מעסיקים נוהגים להתקשר לעתים עם פרילנסרים - נותני שירותים - לביצוע עבודות בתחומים שונים בעסק. לעתים ה"פרילנסרים" הינם נותני שירות במסגרת עסקים חיצונית (טכנאי מחשבים וכיוב'), ולעתים הם משתלבים בליבו של העסק ומספקים עבודה הדומה במהותה לעבודה שמתבצעת על ידי עובדי העסק השכירים לאורך זמן. להבדיל מעובד שכיר, הפרילנסר איננו זכאי לתנאים סוציאליים (חופשה, דמי מחלה, פנסיה וכד'), אלא מקבל תמורה עבור שירותיו ומפיק חשבונית למזמין השירות.

במרוצת השנים טענו פרילנסרים כי על אף החוזה למתן שירותים עם המעסיק, הם למעשה עובדים שכירים לכל דבר ועניין ותבעו מהמעסיק לשלם להם בדיעבד (לאחר סיום הקשר בין הצדדים) זכויות כעובד (פיצויי פיטורים, דמי הבראה וכד'). המשמעות היא שאדם יכול להרוויח תמורה חודשית כפרילנסר, שבמקרים רבים היא גבוהה בהרבה מזו שמשולמת לעובדי העסק השכירים, וביום בו יסתיימו היחסים, הוא יתבע את מעסיקו לשלם לו את מלוא הזכויות הסוציאליות כעובד. לכן, טענו המעסיקים הנתבעים, כי יש לקזז מהתשלום עבור הזכויות הסוציאליות של העובד את ההפרש שבין שכרו הגבוה כפרילנסר לשכרו אם היה עובד שכיר.

עד לאחרונה נקט בית הדין בגישה נוקשה כלפי מעסיקים ואם נמצא כי הפרילנסר הוגדר באופן שגוי כ"עצמאי" והוא למעשה "עובד שכיר", הינו זכאי בנוסף לתמורה שקיבל כעצמאי - גם לכל הזכויות הסוציאליות כעובד, מבלי שניתן יהיה לקזז מסכום זה את הפער בין התמורה הקבלנית לשכר שהיה משתכר אם היה "עובד שכיר".

החריג לכלל זה ולפיו הותר קיזוז חל בבית הדין רק במקרים מיוחדים, בהם הרוויח התובע כפרילנסר יותר מ- 50% יותר מאשר היה מרוויח לו היה עובד שכיר.

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה ריככו במקצת את המגמה של בתי הדין בשאלת החזרי הסכומים וקיזוז לפרילנסר שמבקש להיות מוכר בדיעבד כעובד שכיר.

עוזרת במאי ששימשה כפרילנסרית בחברת החדשות במשך מספר שנים, ביקשה להכיר בה כעובדת שכירה. הנשיא פליטמן סבר כי אין זה צודק להחמיר ולהשית תשלומים נוספים על המעסיק, ששילם לה כל השנים שכר גבוה יותר כפרילנסרית, מאשר היה משלם לה אם היתה עובדת שכירה. בית הדין קבע זאת גם כשהפער בין הסכומים היה קטן מ-50%.

כך למעשה נערכה השוואה בין עלות התובע כפרילנסר למול עלותו למעסיק, לו היה עובד - ורק אם יש הפרש לטובת התנאים כעובד, יקבל התובע את ההפרש מהמעסיק.

בית הדין חזר על עמדתו החדשנית לאחרונה בעניין איש סאונד, שהועסק כקבלן עצמאי בחברת החדשות במשך כ- 13 שנים. בית הדין קבע כי אמנם מדובר בקשר ארוך בין הצדדים והפרילנסר השתלב במערך הארגוני שבאמצעותו ביצעה חברת החדשות פעולות שהן בליבת עיסוקה, אך עם זאת, היה לעובד עסק עצמאי שבמסגרתו סיפק שירותים דומים לגורמים אחרים. עוד קבע כי הפרילנסר הוא שבחר מלכתחילה את אופן ההעסקה כקבלן משיקוליו. לכן, כמו במקרה של עוזרת הבמאי, נקבע כי, למרות שמדובר ביחסי עובד ומעסיק, תביעת ההשבה מן המעסיק מוגבלת בשיעורה ומהכספים המגיעים בדיעבד לאיש הסאונד יקוזז ההפרש בין שכרו כפרילנסר בהשוואה לעלות העסקתו כעובד שכיר.

התוצאה, לפי המגמה המסתמנת, מתחשבת במעסיקים יותר מבעבר. פרילנסר שתובע את המעסיק בדיעבד, ומבקש ממנו להכיר בו כעובד שכיר ולשלם לו כספים בגין זכויות סוציאליות, רטרואקטיבית, עלול בחישוב משווה להימצא כמי שהמעסיק לא יחויב לשלם לו דבר! זאת משום שהתמורה שקיבל הפרילנסר במעמדו זה, זהה או עולה על סך התמורה (כולל התשלומים הסוציאליים) אותה היה מקבל לו היה מוכר כשכיר בזמן אמת.

יש להדגיש כי גם בפסיקה המעודכנת, בית הדין אינו מצדד בהעסקת עובד, המשתלב בארגון כפרילנסר או קבלן עצמאי או נותן שירותים, אולם אם יקבע שההתקשרות נעשתה בתום-לב והתובע לא נפגע כספית כתוצאה מכך ובהשוואה למצב לו היה עובד מלכתחילה, לא יצמח לו פיצוי כספי כתוצאה מתביעה זו.

חוזר זה פורסם כלשונו בעיתון "דה מרקר" מיום 5.5.2016.

                                                                                                                       

  בברכה, 
ארנה שר, עו"ד 
נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון

                                                                                                             
                                                                                                     

על נ. פינברג ושות'

משרד עורכי הדין נ.פינברג ושות' נוסד בשנת 1973 והינו המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום משפט העבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים.

הליווי המשפטי שאנו מספקים ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה, ובכלל זה מתן ייעוץ שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי ועוד.
על לקוחותינו נמנית שורה ארוכה של מעסיקים ישראלים ובינלואמיים מהגדולים והמובילים בישראל. כך ובין היתר, מייצג משרדנו דרך קבע את התאגידים הפיננסיים הגדולים בישראל, חברות תקשורת, עיתונים, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וציבוריות אחרות. כמו כן מייצג משרדנו חברות תעשייתיות רבות, חברות הי-טק בינלאומיות, תאגידים בתחום הפרמצבטיקה, המזון, התחבורה, התעופה, והתשתיות.
הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו לאורך שנות קיומו הפכו אותו לאחד המשרדים המובילים בתחומו ולמשרד היחיד בין 50 המשרדים הגדולים בישראל על פי דן אנד ברדסטריט ישראל המתמחה בדיני עבודה בלבד. 
משרדנו נוטל חלק בפעילויות מגוונות הקשורות בפיתוח והנחלת תחום דיני העבודה, לרבות השתתפות פעילה באגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי בישראל.
בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא  שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, יועצים משפטיים בתחום דיני העבודה, ועורכי דין רבים העוסקים בתחום זה בשוק הפרטי.



אין בחוזר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.
© 2016 N. Feinberg & Co., כל הזכויות שמורות.
Email Marketing Powered by Mailchimp