סמכויות פקחים, סכנת אפליה, דיור בר השגה ועוד
כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 30.10.2013
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה


 


אפליה לטובה של משרתים בצבא
הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, תשע"ג-2013
ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון , 27.10.2013 | קביעת עמדת ממשלה

עמדת האגודה: בנוסחה המקורי ביקשה הצעת החוק לתת העדפה בשורה ארוכה של משאבים ציבוריים למי ששרתו בצבא ו/או בשירות לאומי ואזרחי, וכן לנכי צה"ל ולמשפחותיהם ולבני משפחה של חיילים שנספו במערכה. עבור אוכלוסיות אלה, הצעת החוק קבעה הטבות במעונות סטודנטים, בהקצאת מקרקעין למטרת מגורים ובמשרות בשירות המדינה. על פי הצעת החוק, גם העדפה מתקנת, המעוגנת בחקיקה, תינתן רק למשרתים בצבא. אפילו במגזר הפרטי קבעה ההצעה כי העדפה של המשרתים בצבא בקבלה למקום עבודה, בשכר, במתן שירות ובהזמנת שירות – לא ייחשבו כאפליה אסורה (בניגוד לכל דין, ובין השאר – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה).עוד קבעה ההצעה למעשה נורמה ערכית (בסעיף המטרה), ולפיה המדינה מחויבת למימוש זכויותיהם של המשרתים בצבא, יותר מאשר לזכויותיהם של כל יתר תושבי המדינה.היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הצעת החוק אינה חוקתית, ויוזם החוק, ח"כ יריב לוין, הניח הצעה מתוקנת במקומה.

התיקון החיובי המשמעותי היחיד בהצעה המתוקנת הוא שהיא מגדירה לצורך מתן הטבות קבוצה מצומצמת באופן משמעותי, ומבטיחה קשר ישיר ומיידי בין ההטבות לחיילים המשוחררים לבין עצם שירותם. הגדרה חדשה זו מונעת מצב של אפליה לטובה, ללא הגבלת זמן, של קבוצה מסוימת ונרחבת מאד באוכלוסיה על חשבון קבוצות אחרות.

הפטורים משירות צבאי הניתנים לאוכלוסיות מסוימות (ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות, נשים דתיות ונשואות ועוד), ניתנים באופן חוקי, וזאת על פי הסכמות פוליטיות, היסטוריות וחברתיות שעוגנו בחוק במשך השנים. משמעות הצעת החוק היא הענשה בפועל של קבוצות אלה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, למרות שהן פועלות כחוק.להרחבה



משטרה של פקחים
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011
ועדת הפנים | יום שני , 28.10.2013 | אישור הוועדה

עמדת האגודה: ביום 3.8.2011 עבר בכנסת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2011, אשר במסגרתו הוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות מורחבות והוקם מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. על פי החוק, ב- 13 רשויות מקומיות בלבד הוקנו לפקחים סמכויות מיוחדות למניעת מעשה אלימות, ובין היתר הסמכות לדרוש מאדם להזדהות והסמכות לערוך חיפוש על גופו.מאז עברה הצעת החוק, הוארך כבר הפיילוט בשנתיים נוספות, ורשימת הערים הכלולות בו הולכת ומתרחבת.עתה מתבקש אישור הוועדה להוספת תשע רשויות נוספות לפיילוט - זאת לאחר שרק במאי האחרון צורפו לפיילוט 4 רשויות נוספות - וזאת עוד לפני שהצלחת הפיילוט נבחנה.

האגודה התנגדה להצ"ח מראשיתה שכן היא מחזקת את המגמה בעייתית וחמורה של התנערות המדינה מאחריותה לאספקת שירותים חיוניים לאזרחיה והעברה של תפקידי ליבה של המשטרה לידי פקחים עירוניים. בנוסף, יעולה חשש ממשי כי רשויות חלשות לא יוכלו להיכלל בפיילוט לאורך זמן, שכן מבנה הפיילוט מתנה קבלת תוספת שוטרים למערך השיטור העירוני ביכולתה של הרשות המקומית לממן את תוספת הפקחים העירוניים למערך. רשות אחת (שפרעם) כבר נאלצה לפרוש מהפיילוט, ככל הנראה,  בשל חוסר יכולת כלכלית.  בטרם מורחב הפיילוט לרשויות נוספות יש לפתור את בעיית אי השוויון הנובעת ממבנה הפיילוט ולהבטיח כי תושבי כל הרשויות יוכלו ליהנות משרותי אכיפת חוק ברמה גבוהה ושוויונית ללא קשר ליכולות הכלכליות של הרשות.להרחבה



הרפורמה החדשה בתכנון ובבנייה
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון 102) התשע"ג -2013
ועדת הפנים | יום שלישי , 29.10.2013 | הכנה לקריאה שנייה\שלישית

עמדת האגודה: בשנת 2010 החלה ממשלת ישראל לקדם רפורמה רחבת היקף בתחום התכנון והבנייה. לאחר קמפיין ארוך של ארגוני חברה וסביבה, ובהם האגודה לזכויות האזרח, וגופים רבים ונוספים, שהצביעו על כשלים רבים ברפורמה ועל היותה בלתי חברתית, נבלמה הרפורמה וקידומה הוקפא. בשנת 2013 הוכנה רפורמה חדשה בהובלת ראש מנהל התכנון והבנייה, הגב' בינת שוורץ, ושר הפנים גדעון סער. להשקפתם, הרפורמה תביא לקיצור הליכי התכנון בישראל.

האגודה עוסקת בנושא הדיור והתכנון והבנייה כחלק ממספר קואליציות של ארגונים – המטה לתכנון אחראי הכולל ארגוני סביבה וחברה, וקואליציית דיור בר השגה הכוללת ארגונים מומחים בתחום דיור בר השגה. לעמדת הארגונים, בהצעת החוק יש היבטים חיוביים, ובהם צעדים להגברת השקיפות במוסדות התכנון, כמו חובת פרסומם של חומרי רקע לתכניות וחוות דעת מקצועיות. עם זאת, קיימות בהצעת החוק בעיות מהותיות המאיימות לפגוע פגיעה חמורה בהליכי התכנון, וכתוצאה מכך באיכות החיים של הציבור בישראל. נוסף על כך נעדרת מההצעה התייחסות להיבטים חברתיים, שלהעדרם השלכות דרמטיות על רמת ‏החיים ‏של‏ אנשים,‏ על‏ פערים ‏חברתיים, ‏על ‏שוויון‏ ואפליה ‏ועל ‏נגישות ‏לשירותים ‏חיוניים ‏ובסיסיים. בולטת במיוחד בהעדרה הסמכת מוסדות התכנון בנושא דיור בר השגה. באופן זה מבטלת הרפורמה החדשה הישג חשוב ומרכזי שהושג בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – התחייבות של הממשלה לקדם דיור בר השגה ברפרומה. להרחבה
 



הוד"לים חוזרים
הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (תיקון מס' 1), התשע"ג-2013
ועדת הפנים | יום שלישי , 29.10.2013 | הכנה לקריאה שנייה\שלישית

עמדת האגודה:  הצעת החוק מציעה להאריך את תוקפו של חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "חוק הוד"לים") שאושר במתכונת של הוראת שעה למשך 18 חודשים. לפי ההצעה, תוקפו של החוק יהיה למשך 48 חודשים (כולל 18 החודשים שנכללו בחוק המקורי). כמו כן מוצע להרחיב את סמכויותיהן של הוועדות לדיור לאומי (וד"לים) – הן בהתייחס לסוג התכניות שיהיה בסמכותן לאשר, והן בנוגע לזכויות הבעלות בקרקע שעליה ניתן יהיה להחיל תכנית לדיור לאומי. חוק התכנון והבנייה יצר מערכת היררכית של מוסדות תכנון ובמקביל מערכת היררכית של תכניות במדרגים השונים (תכנית מתאר ארצית, תכנית מתאר מחוזית, תכנית מתאר מקומית, תכנית מפורטת), אשר שתיהן מושתתות על איזונים עדינים ומורכבים. חוק הוד"לים הפר מערכת זאת של איזונים על ידי יצירת מערכת תכנון נוספת, הפועלת במקביל למערכת ההיררכית שהוקמה לפי חוק התכנון והבנייה, ואשר אינה כפופה להוראותיו ולאיזונים הקבועים בו. בנוסף, לאחר לחץ ציבורי רב עצמה הוכנסה לחוק הו"דלים תוספת שמטרתה להבטיח כי חלק מהתכניות שיאושרו יהיו למטרות של דיור בר השגה להשכרה - עד כה לא נבנו יחידת דיור בר השגה להשכרה. התנהלות הוועדות לדיור לאומי, מצביעה בבירור, כי כל פעולתן ומרצן מכוון להגדלת ההיצע התכנוני ותו לאו.

האגודה פועלת בנושא כחלק מקואליציות של ארגונים: לעמדת המטה לתכנון אחראי  \ לעמדת הקואליציה לדיור בר השגה


זכויות נשים - העלאת גיל הנישואין
הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשע"ב-2012
ועדתהחוקה, חוק ומשפט | יום רביעי,  30.10.2013 | הכנה לקריאה שנייה\שלישית

עמדת האגודה: ועד הפעולה לשיוויון בענייני אישות בו חברה האגודה לזכויות האזרח, הוקם בשנת 1995 כקואליציית ארגונים העוסקים בקידום זכויות אדם בכלל ובזכויות נשים בפרט. אחד הנושאים שבהם עוסק הוועד  הוא נישואי בוסר, וזאת בשל ההשלכות הקשות שיש לנישואים כאלה על קטינים בכלל, ועל קטינות בפרט. בין השאר פועל הוועד לקידום הצעת חוק להעלאת גיל הנישואין, העומד כיום על 17, לגיל 18. ההצעה נדונה בהרחבה בכנסת הקודמת, והכנסת הנוכחית הצביעה בעד החלת דין רציפות על ההצעה במאי 2013. להרחבה


זכויות פליטים ומבקשי מקלט
מדיניות מתן אשרות עבודה למבקשי מקלט
ועדת עובדים זרים | יום רביעי,  30.10.2013 | דיון

עמדת האגודה: ממשלת ישראל אינה מעניקה רישיונות עבודה למבקשי מקלט, אך מאפשרת למעסיקים להעסיק אותם מבלי להפעיל סנקציות וקנסות על עצם ההעסקה. מצב עמום ומבלבל זה דוחק רבים ממבקשי המקלט לעבודות מזדמנות ולא מדווחות, ותורם להצטופפותם בשכונות המוחלשות, בעיקר בדרום תל-אביב.   על מנת להקל על המצוקה באזורים מוחלשים על הממשלה מוטלת החובה לפעול במהירות ולהשקיע משאבים באזורים אלה בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התשתיות, התחבורה והדיור לרווחת כלל תושביהם. עליה אף להבטיח את נגישותם של מבקשי המקלט לשירותי בריאות ורווחה. לצד כל אלה, וכפתרון אפשרי להקלת המצוקה, יש להעניק למבקשי המקלט רישיונות עבודה בישראל.  הענקת רישיונות עבודה למבקשי מקלט הנמצאים בישראל יכולה לסייע בפיזורם במקומות עבודה שונים ברחבי הארץ, תקדם העסקה שוויונית והוגנת המיטיבה עם כלל ציבור העובדים בישראל ותתרום מניעת ההידרדרות לפשע, הנובעת מקשיי הישרדות ומעוני. באופן זה יכולה ממשלת ישראל לתת מענה מיידי לחלק מן המצוקות הן של מבקשי המקלט והן של תושבי השכונות שבהן מרוכזים מבקשי המקלט, ולהגן על זכויותיהם של כלל העובדים במשק.