כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 14.11.2013
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 
 


משטרה של הרשויות המקומיות
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני , 18.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת להאריך בארבע שנים נוספות את הוראת השעה המסמיכה רשויות מקומיות לפעול בתחומים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. כמו כן, ההצעה צפויה להאריך בשנתיים נוספות את הוראת המעבר המעניקה היתר לרשויות שגבו אגרת שמירה בטרם נחקקה הוראת השעה להמשיך ולגבות אותה, אף אם האגרה גבוהה מהסכום המרבי שנקבע בתקנות.
 
הוראת השעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכות לפעול בתחומים המהווים את תפקידי הליבה של המשטרה, מבלי לקבוע סייגים וגבולות לפעילות זו ומבלי שמתקיים פיקוח על הפעילות המתבצעת על ידי הרשויות או מעקב אחריה. בפועל, רשויות מקומיות רבות מפעילות סיירות שיטור שחורגות באופן קיצוני מהסמכויות המותרות, ופועלות לעיתים ככוח שיטור לכל דבר.
 
האגודה מתנגדת להצעת החוק בנוסחה הנוכחי. ראוי להתיר את פעילות השמירה על הסדר הציבורי לידי המשטרה בלבד ולא להעביר תפקידים אלו לידי הרשויות המקומיות. לכל הפחות, יש להגביל את הוראת השעה לשנה נוספת בלבד.  להרחבה
 


הרחבת סמכויות פקחים
צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ד-2013 
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני , 18.11.2013 | אישור הוועדה

עמדת האגודה: ביום 3.8.2011 עבר בכנסת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011, שבמסגרתו הוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות מורחבות והוקם מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. על פי החוק, ב-13 רשויות מקומיות בלבד הוקנו לפקחים סמכויות מיוחדות למניעת מעשה אלימות, ובין היתר הסמכות לדרוש מאדם להזדהות והסמכות לערוך חיפוש על גופו. מאז עברה הצעת החוק, הוארך כבר הפיילוט בשנתיים נוספות, ורשימת הערים הכלולות בו הולכת ומתרחבת. עתה מתבקש אישור הוועדה להוספת תשע רשויות נוספות לפיילוט - זאת לאחר שרק במאי האחרון צורפו לפיילוט 4 רשויות נוספות, ועוד לפני שהצלחת הפיילוט נבחנה.

האגודה התנגדה להצעת החוק מראשיתה, שכן היא מחזקת את המגמה הבעייתית והחמורה של התנערות המדינה מאחריותה לאספקת שירותים חיוניים לאזרחיה והעברה של תפקידי ליבה של המשטרה לידי פקחים עירוניים. בנוסף, עולה חשש ממשי כי רשויות חלשות לא יוכלו להיכלל בפיילוט לאורך זמן, שכן מבנה הפיילוט מתנה קבלת תוספת שוטרים למערך השיטור העירוני ביכולתה של הרשות המקומית לממן את תוספת הפקחים העירוניים למערך. רשות אחת (שפרעם) כבר נאלצה לפרוש מהפיילוט, ככל הנראה בשל חוסר יכולת כלכלית. בטרם מורחב הפיילוט לרשויות נוספות יש לפתור את בעיית אי השוויון הנובעת ממבנה הפיילוט ולהבטיח כי תושבי כל הרשויות יוכלו ליהנות משרותי אכיפת חוק ברמה גבוהה ושוויונית ללא קשר ליכולות הכלכליות של הרשות. להרחבה
 


אפליה פסולה של מי שאינם משרתים בצבא
הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשע"ג-2013
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שני , 18.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: בנוסחה המקורי ביקשה הצעת החוק לתת העדפה בשורה ארוכה של משאבים ציבוריים למי ששרתו בצבא ו/או בשירות לאומי ואזרחי, וכן לנכי צה"ל ולמשפחותיהם ולבני משפחה של חיילים שנספו במערכה. עבור אוכלוסיות אלה, הצעת החוק קבעה הטבות במעונות סטודנטים, בהקצאת מקרקעין למטרת מגורים ובמשרות בשירות המדינה. על פי הצעת החוק, גם העדפה מתקנת, המעוגנת בחקיקה, תינתן רק למשרתים בצבא. אפילו במגזר הפרטי קבעה ההצעה כי העדפה של המשרתים בצבא בקבלה למקום עבודה, בשכר, במתן שירות ובהזמנת שירות – לא ייחשבו כאפליה אסורה (בניגוד לכל דין, ובין השאר – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה). עוד קבעה ההצעה למעשה נורמה ערכית (בסעיף המטרה), ולפיה המדינה מחויבת למימוש זכויותיהם של המשרתים בצבא, יותר מאשר לזכויותיהם של כל יתר תושבי המדינה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הצעת החוק אינה חוקתית, ויוזם החוק, ח"כ יריב לוין, הניח הצעה מתוקנת במקומה.

התיקון החיובי המשמעותי היחיד בהצעה המתוקנת הוא שהיא מגדירה לצורך מתן הטבות קבוצה מצומצמת באופן משמעותי, ומבטיחה קשר ישיר ומיידי בין ההטבות לחיילים המשוחררים לבין עצם שירותם. הגדרה חדשה זו מונעת מצב של אפליה לטובה, ללא הגבלת זמן, של קבוצה מסוימת ונרחבת מאד באוכלוסיה על חשבון קבוצות אחרות.

הפטורים משירות צבאי הניתנים לאוכלוסיות מסוימות (ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות, נשים דתיות ונשואות ועוד), ניתנים באופן חוקי, וזאת על פי הסכמות פוליטיות, היסטוריות וחברתיות שעוגנו בחוק במשך השנים. משמעות הצעת החוק היא הענשה בפועל של קבוצות אלה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, למרות שהן פועלות כחוק. להרחבה




הרפורמה החדשה בתכנון ובבנייה
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון 102) התשע"ג-2013
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי , 19.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: בשנת 2010 החלה ממשלת ישראל לקדם רפורמה רחבת היקף בתחום התכנון והבנייה. לאחר קמפיין ארוך של ארגוני חברה וסביבה, ובהם האגודה לזכויות האזרח, וגופים רבים ונוספים, שהצביעו על כשלים רבים ברפורמה ועל היותה בלתי חברתית, נבלמה הרפורמה וקידומה הוקפא. בשנת 2013 הוכנה רפורמה חדשה בהובלת ראש מנהל התכנון והבנייה, הגב' בינת שוורץ, ושר הפנים גדעון סער. להשקפתם, הרפורמה תביא לקיצור הליכי התכנון בישראל.

האגודה עוסקת בנושא הדיור והתכנון והבנייה כחלק מהמטה לתכנון אחראי, הכולל ארגוני סביבה וחברה, ומקואליציית דיור בר השגה, הכוללת ארגונים מומחים בתחום דיור בר השגה. לעמדת הארגונים, בהצעת החוק יש היבטים חיוביים, ובהם צעדים להגברת השקיפות במוסדות התכנון, כמו חובת פרסומם של חומרי רקע לתכניות וחוות דעת מקצועיות. עם זאת, קיימות בהצעת החוק בעיות מהותיות המאיימות לפגוע פגיעה חמורה בהליכי התכנון, וכתוצאה מכך באיכות החיים של הציבור בישראל. נוסף על כך נעדרת מההצעה התייחסות להיבטים חברתיים, שלהעדרם השלכות דרמטיות על רמת החיים של אנשים, על פערים חברתיים, על שוויון ואפליה ועל נגישות לשירותים חיוניים ובסיסיים. בולטת במיוחד בהעדרה הסמכת מוסדות התכנון בנושא דיור בר השגה. באופן זה מבטלת הרפורמה החדשה הישג חשוב ומרכזי שהושג בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – התחייבות של הממשלה לקדם דיור בר השגה ברפורמה. להרחבה

 



תיקונים בחוק העמותות
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב-2012
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 19.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה:  האגודה שותפה לעמדת שתי"ל, שעל פיה הצעת החוק כוללת תחת כותרת אחת (מטעה), המתייחסת לקרנות לתועלת הציבור, גם נושאים הקשורים לביקורת ולפיקוח על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור. המדובר בנושאים המעוררים שאלות חוקתיות לגבי חופש ההתאגדות, הזכות לפרטיות ועוד, בצד שאלות משפטיות עקרוניות לגבי ממשל תאגידי והליכי ביקורת נכונה, ומקומם בתיקון נפרד של חוק העמותות או חוק החברות. לגופם של הדברים, הצעת החוק מבקשת, ללא ביקורת הכנסת ופיקוח ציבורי - להעניק לשר המשפטים ולרשם החברות סמכויות נרחבות לשינוי החוק או הפעלתו; להכניס לחוק את "האישור על הניהול התקין" שכולל דרישות והוראות פוגעניות; ולהעביר לרשם ההקדשות, במקום לבית המשפט, סמכות להטיל עיצומים כספיים על נושא משרה במקום על החברה. להרחבה