Copy
זכויות האדם בכנסת
ראשון, 25.10.2020
האגודה לזכויות האזרח בישראל
עמדותינו בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם: אפליה בתקצוב כדורגל נשים; תשתיות ביישובים הבדווים המוכרים בנגב; הטרדה מינית בספורט; הורים יחידניים מובטלים בתקופת הקורונה; טיפול רפואי לילדים פלסטינים מעזה; גביית חובות לרשויות המקומיות.
مواقفنا من القضايا المطروحة على جدول أعمال الكنيست في مجال حقوق الإنسان:  التمييز ضد النساء في رياضة كرة القدم؛ البنى التحتية في القرى المعترف بها في النقب؛ التحرشات الجنسية في مجال الرياضة؛ أهالي مُعيلون وحيدون في فترة كورونا؛ العناية الطبية للاطفال الفلسطينيين من غزة؛ جباية ديون للسلطات المحلية.

אפליה בתקצוב כדורגל נשים

אפלייתן של כדורגלניות הנשים בישראל

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 26.10.2020 בשעה 12:00

 
עמדת האגודה: חרף הצהרות מפורשות של המחוקק על החשיבות בשוויון בספורט, נשים נהנות מחלק מזערי של הכסף המגיע לספורט. אפילו כאשר מדובר בתמיכות הציבוריות, נשים, שהן מחצית מהאוכלוסיה, נהנות רק מרבע מכלל התמיכה הממשלתית השנתית באיגודי ספורט לבוגרים, ומשישית בלבד מכלל התמיכה הממשלתית בפעילות ספורט לנוער. אמות המידה הבסיסיות לתמיכה אינן שוויוניות ויוצרות פער.

הנזק אינו רק בתקצוב הנמוך לספורטאיות אלא בגדיעת התקווה של דורות שלמים, בחוסר מתן הזדמנות שווה לילדות להסתכל על גיבורות ספורט וללכת בעקבותיהן. זאת ועוד, בשל הקשר בין עיסוק בספורט לבין חיזוק בטחון עצמי ומנהיגות – מדובר בפגיעה בסיכוי של נשים להיות שותפות מלאות בחברה. להרחבה 

תשתיות ביישובים הבדווים המוכרים בנגב

תכנון ופיתוח תשתיות במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום בנגב

ועדת הפנים והגנת הסביבה - ועדת משנה לשיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית בדרום | יום שני 26.10.2020 בשעה 12:30

 
עמדת האגודה: במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, כפועל יוצא של מאבק ציבורי ומשפטי ממושך להכרה בזכויותיהם האזרחיות ובכפריהם של התושבים הערבים הבדווים בנגב, 11 כפרים קיבלו הכרה ממשלתית. כפרים אלו אוגדו תחילה תחת המועצה האזורית אבו בסמה, ובשנת 2012 היא פוצלה לשתי מועצות אזוריות חדשות: מועצה אזורית נווה מדבר, המאגדת את היישובים ביר הדאג', קסר א-סר, אבו קרינאת ואבו תלול, ומועצה אזורית אלקסום, המאגדת את היישובים אלסייד, טראבין א-סאנע, סעווה, כוחלה-מכחול, דריג'את ואום בטין.

על אף שכפרים אלו קיבלו הכרה רשמית מרשויות המדינה ואף הוכנו עבורם תכניות מתאר מאושרות, התכנון והפיתוח ברוב הכפרים האלה איננו מתקדם דיו, והם נותרו מחוסרי תשתיות בסיסיות - ללא מים זורמים, חשמל ושירותים בסיסיים נוספים - ממש כפי שהיה מצבם טרם ההכרה. זאת ועוד, בהיעדר הסדרה תכנונית ואפשרות להוציא היתר בנייה בהתאם לחוק התכנון והבנייה, איום הריסות הבתים ממשיך לרחף מעל חלק מבתיהם, וכל בנייה חדשה מועדת להריסה. בעקבות זאת, ובשל הצורך הבסיסי בקורת גג, הבדווים נאלצים לבנות ללא היתרים.

על הרשויות לפעול לתכנון היישובים בשיתוף עם התושבים ולאפשר להם לבנות בהתאם לחוק, ולהבטיח את גישתם לשירותי בריאות וחינוך, למים ולחשמל ככל יתר האזרחים במדינה.

הטרדה מינית בספורט

הצעת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020 - בהשתתפות שר המשפטים, חה"כ אבי ניסנקורן ובהשתתפות שר התרבות והספורט, מר חילי טרופר

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שלישי 27.10.2020 בשעה 10:00

 
עמדת האגודה: האגודה מברכת על הניסיון להסדיר את מניעת ההטרדה המינית בענפי הספורט השונים ולהגביר את חובותיהם של ארגוני הספורט למגר את התופעה ולעודד תרבות ספורט בסביבה מוגנת מהטרדות מיניות והתנכלויות. בין החובות שהתקנות החדשות מבקשות להטיל על גופי ספורט: קידום הכשרות והדרכות למאמנים, מטפלים ונותני שירותים, יצירת סביבת פעילות מוגנת מהטרדה מינית, והעמקת ההכשרות של האחראיות.

הכיוון הוא ראוי ונכון. יחד עם זאת, בטיוטת התקנות מצוין כי הן באות להוסיף על ההסדרים הקבועים בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק) תשנ"ח-1998, אולם בפועל לא נעשו בנוסח המוצע של התקנות ההתאמות הנדרשות לספורט, שהוא בעל מאפיינים ייחודיים, כך שלמעשה הן יוצרות  מצב מעורפל באשר לחבות, להכשרה, למנגנון הבירור ולסנקציות המוטלות, ונדרשים דיוקים של התקנות. להרחבה

הורים יחידניים מובטלים בתקופת הקורונה

דיון מהיר בנושא: "הורים יחידניים מובטלים, מפרנסים יחידים של קטינים, לא נכללים בתכנית הסיוע הממשלתית ודורשים לקדם מתווה סיוע" היבה יזבק (1300) קטי קטרין שטרית (1303) הילה שי ואזן (1314) אלכס קושניר (1315)

ועדת הכספים | יום שלישי 27.10.2020 בשעה 10:00

 
עמדת האגודה (יחד עם איתך-מעכי): בתקופות שבהן נסגרות מסגרות חינוכיות בשל משבר הקורונה,  הורים נדרשים להמשיך לעבוד כרגיל בשעה שלילדים אין מסגרת טיפולית או חינוכית, ואין אפשרות להשאירם ללא השגחה ראויה. במשפחות שבהן הילד או מי מבני המשפחה מצוי בקבוצת סיכון, הילד מנוע מלבקר במסגרות גם כשהן פועלות. הנפגעות העיקריות מהיעדר מענה לבעיה זו הן אימהות, ובפרט אימהות יחידניות.

יש להגיע להסדר שיאפשר להורים במצב זה לנצל ימי חופשה או לבקש חל''ת מיוזמתם, מבלי שיהיו תלויים בהסכמת המעסיק. כמו כן יש למנוע פיטורין במצב זה, ולהכיר בהתפטרות לשם טיפול בילדים (עד גיל 14) בתקופת המשבר כהתפטרות מוצדקת (התפטרות בדין מפוטר) לצורך זכאות לפיצויי פיטורין ולדמי אבטלה. להרחבה

טיפול רפואי לילדים פלסטינים מעזה

כניסת ילדים פלסטינים חולים לטיפולים בישראל ללא הוריהם

הדיון התקיים בשבוע שעבר. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד | יום שני 19.10.2020 בשעה 10:00
 

עמדת האגודה: המדיניות למתן היתרים להורים פלסטינים מעזה המלווים את ילדיהם לבתי חולים בישראל הוקשחה מאוד בשנים האחרונות, וב-30% מהמקרים לא ניתן להורה היתר כזה. זאת בניגוד לעמדת הוועדה לזכויות חברתיות וכלכליות של האו"ם, שעל פיה יש לאפשר ליווי של הורים לילדים. יתרה מזאת, ישראל מאפשרת לחולים מעזה לצאת לטיפולים מצילי חיים בלבד, למרות שרבים מבקשים לצאת לטיפולים שאינם כאלה, אלא פשוט אינם אפשריים בעזה.

יש לאפשר לתושבי עזה לצאת גם לטיפולים שאינם מצילי חיים, ולאפשר להורים ללוות את ילדיהם לטיפול רפואי. אחריותה של ישראל לבריאותם של תושבי הרצועה נובעת ממדיניות ארוכת שנים של מצור וכיבוש, והיא אינה יכולה להתנער מאחריות זו.

גביית חובות לרשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

הדיון התקיים בשבוע שעבר. ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 21.10.2020 בשעה 9:00

 
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.

דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.

אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד כי הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי.

לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו גם בעתיד? להרשמה לחצו כאן
עדכון מהכנסת גם באנגלית - להרשמה לחצו כאן

לצפייה מיטבית לחצו כאן | להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן
 
Copyright © 2020 ACRIHebrew, All rights reserved.