Copy
 
4.2.2016

 
חברות יקרות, חברים יקרים,

לקום בבוקר, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להוריד את המים בשירותים, להכין כוס קפה, לקפוץ למקלחת. להעיר את הילדים, ובינתיים אולי להספיק להעמיד מכונת כביסה ולשטוף את הכלים מאתמול. שגרת החיים של רבות ורבים מאיתנו. עכשיו תחשבו איך עושים את כל זה עם כמה שפחות מים – כי היישוב שבו אתם גרים אינו מחובר לתשתיות, והמים מובלים מרחוק ושווים את משקלם בזהב?
 
כשחמישית מההכנסה המשפחתית יוצאת לתשלום על מים, לומדים לחסוך – גם על חשבון הבריאות, הפרנסה והכבוד. לפני שבועיים ביקרתי עם צוות האגודה בכפר אל-עקבה, הנמצא בצפון בקעת הירדן, ופגשתי חלק מהתושבים והתושבות. "בחורף אני מקלחת את הילדים רק פעמיים בשבוע. אני לוקחת דלי ריק של צבע בנפח של 20 ליטר, ממלאת בו מים חמים ומקלחת בעזרתו שלושה ילדים". "אני שוטפת את הרצפה באמצעות המים ששימשו לכביסה. את הכלים אני שוטפת בקערה גדולה, ואחר כך לוקחת את המים מהקערה ומשקה בהם את העצים שבחצר." "אני תמיד חושב פעמיים אם להתקלח או לא, ×›×™ אני חושש שלא ישארו מספיק מים לבנות שלי. גם הבנות שלי לא מתקלחות כל יום. אני תמיד מעדיף שהעז תשתה מאשר שאני אשטוף ידיים." ×›×š סיפרו לנו תושבות ותושבי הכפר.
 
הכפר אל-עקבה מצוי במלכוד. תושבי הכפר, שקיים עוד מהתקופה העות'מנית ונמצא בשטח C, מתפרנסים בעיקר מחקלאות ומרעיית צאן על אדמות שבבעלותם. הרשויות הישראליות מסרבות לחבר את הכפר לרשת אספקת המים, בטענה שאין לו תוכנית מתאר ו"אופק תכנוני". במקביל הן מסרבות שוב ושוב להיענות לניסיונותיהם של התושבים להסדיר את התכנון והבנייה בכפרם ולאשר את תוכניות המתאר שהגישו.
 
כתוצאה ממדיניות ישראל בתחום המים בשטחי הגדה המערבית, נפגעה קשות יכולתם של תושבי הכפר להפיק מים ממקורות המים הטבעיים בבקעה. הם נאלצים לרכוש מים מכפרים סמוכים ולשנע אותם אל הכפר, בעלויות גבוהות פי שלושה ממה שמשלמים מי שמחוברים לרשת המים. כדי לחסוך הם מסתפקים בצריכת מים הנמוכה משמעותית מהכמות המינימלית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, עד כדי סכנה לבריאות. חמור מכך – בבדיקת מעבדה נמצא ×›×™ המים בכפר, המשונעים במיכלית ומועברים לבורות, אינם ראויים לשתייה. רבים מהילדים סובלים מדי פעם משלשולים ומהקאות בשל המים המזוהמים. 
 
המחסור במים אינו הקושי היחיד שעמו מתמודד הכפר. אבל תושבי אל-עקבה הנחושים והמלוכדים מסרבים לחיות בנחשלות ובעליבות, והצליחו בתושייה וביצירתיות לשמור על אורח חיים תקין ולתת מענה לצרכים הבסיסיים של החיים. הכפר מטופח ומסודר, וציורי קיר מעטרים את קירות מבני הציבור. התושבים הקימו בית ספר ומסגד, מרפאה וגן ילדים. ועדת הנשים המקומית פועלת לקידום זכויות הנשים באמצעות העצמה כלכלית ופתרונות תעסוקה (בכפר יש מפעל לתה צמחים ומחלבה המייצרת גבינות), השתתפות פוליטית וחברתית ומניעת אלימות. אבל למרות כל המאמצים, בתחום הבסיסי כל כך של הזכות למים נותרה מציאות חייהם כמציאות עתיקה שקפאה מלכת. בעתירה שהגישה בשמם השבוע עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה, אנו דורשים לחבר את הכפר לרשת המים ולהפסיק את הפגיעה הקשה כל כך בזכויותיהם של התושבים לבריאות, לפרנסה ולחיים בכבוד.

שלכם,
 

שרון

שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

 
בניין ועדת הנשים וגן הילדים באל-עקבה. צילום: ירון קלנר
 
Share
Tweet
Forward
                           
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Instagram
Instagram
2016 ACRIHebrew