כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 13.2.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 


הכללת רפואת שיניים לזקנים בסל הבריאות

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - רפואת שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים), התשע"ד-2014 של חה"כ חיים כץ (פ/2139)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 16.2.2014 | קביעת עמדת הממשלה

 
עמדת האגודה: האגודה, הפועלת לקידום בריאות שיניים ציבורית במסגרת הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, תומכת בהצעת החוק. לזקנים צרכים מיוחדים מבחינת בריאות הפה. כ-60%  מהזקנים בישראל סובלים מחוסר שיניים, ולרובם יש שיניים תותבות (ראו חוברת עדויות של זקנים על המצב הקשה של שיניהם, וכיצד הדבר משפיע גם על ההיבטים הנפשיים והחברתיים של חייהם). התשלומים עבור טיפולי השיניים הם לרוב מכיסם הפרטי של הקשישים, מאחר ולרוב הם אינם מבוטחים, ולעיתים הם נאלצים לוותר על טיפולים בשל מחיריהם הגבוהים.

הצעת החוק כוללת סל של טיפולים שמוצע שייכלל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל הוכן בהתייעצות וסיוע מומחי בריאות השן בהדסה ובמשרד הבריאות. כדי לממן את הטיפולים מוצע להעלות את מס הבריאות ב-0.05% בלבד. הצעת החוק מציעה שירות ציבורי ואוניברסאלי, שהוא דרך המלך במתן שירותי בריאות בישראל. להרחבה
 


לא לשר"פ

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור מתן שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים), התשע"ג-2013 של חה"כ שלי יחימוביץ ואחמד טיבי (פ/878); הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור מתן שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים), התשע"ד-2013 של חה"כ שלי יחימוביץ ואחרים (פ/1808)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 16.2.2014 | קביעת עמדת הממשלה

 
עמדת האגודה: השר"פ, במהותו, מנוגד לזכות לשוויון בשירותי הבריאות. הוא מעמיק את הפערים החברתיים וגורם עוול לחולים שאין הפרוטה מצויה בכיסם. שר"פ בתוך בית החולים הציבורי הוא שימוש במשאב ציבורי לטובת חלק מהציבור: המתקנים הציבוריים של בית החולים, ובמידה רבה גם המומחיות הגבוהה של רופאי ישראל הבכירים, הושגו באמצעות התשתית הציבורית, ואין מקום להעניקם רק לחלק בחברה שיש ביכולתו לשלם. שר"פ יוצר ניגוד עניינים וכפל משמעות בתפקידו של הרופא: מצד אחד, רופא ציבורי הפועל רק על בסיס טובת החולה, ומהצד האחר, רופא פרטי שחולה מסוים בחר בו ואשר מקבל תשלום בעד בחירה זו. נוסף על כך, סקרים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שהשר"פ אף עלול להאריך את התורים במערכת הציבורית.

האגודה ורופאים לזכויות האדם מציעים חלופה לשר"פ, המבוססת על מודל הפועל בקנדה. על פי ההצעה, רופאים יועסקו בהסכם "יומ-מלא" ("פול-טיימר"), שמתנה עבודה בבית החולים בהתחייבות להשקיע בו את כל שעות העבודה, ויתוגמלו באופן הולם. במקביל יוכלו המטופלים לבחור רופא במסגרת הציבורית וללא תוספת תשלום, תוך שמירה על שקיפות מלאה. להרחבה
 


הרפורמה החדשה בתכנון ובבניה - דיור בר השגה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 - התייחסות לדיור בר השגה, השלמות ותיקונים לנושא פרק התכנון

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום ראשון, 16.2.2014 | הכנה לקריאה שניה ושלישית

 
עמדת האגודה (במסגרת הקואליציה לדיור בר השגה): ועדת הפנים, בהובלת היו"ר חה"כ מירי רגב, הציעה להוסיף לרפורמה פרק שיעסוק בדיור בר השגה. הדיון בהצעה החל השבוע וימשיך בשבוע הבא. ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה בירכו על היוזמה, שהייתה אחת מדרישות המחאה החברתית - לשלב דיור בר השגה בתוכניות בניה למגורים. אולם הציפייה לבשורה הולידה אכזבה. בדיון שהתקיים השבוע התברר שיש פער גדול בין ההצעה שהציעה הוועדה ומה שפורסם בהודעה לתקשורת לבין מה שהוחלט עליו ונמסר בדיון. למרבה הצער, ההסכמות שאליהן הגיעו הוועדה והממשלה אינן נותנות מענה, ולו מינימלי, לדרישה להקצות בכל פרויקט מגורים אחוז מסוים מהדירות לדיור בר השגה. למעשה, משמעות ההסכמות עם הממשלה היא שוועדות מקומיות לא יוכלו לקבוע בתכנית הוראות לדיור בר השגה במחיר מופחת, אפילו אם ירצו לקדם תכניות כאלו ואפילו אם יגיעו להסכם עם יזמים במסגרת הליכי התכנון. ההחלטה משתמשת במושג דיור בר השגה, אך מרוקנת אותו מתוכן. להרחבה
 

 

חוק המאבק בטרור

הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני, 17.2.2014 | הכנה לקריאה שניה ושלישית

 
עמדת האגודה: האגודה מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור. מניעת מעשי טרור עומדת ביסוד חובת המדינה להגן על אזרחיה, וראוי כי יינתנו למדינה כלים משמעותיים לשם כך. יחד עם זאת, האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם הטרור תוך שמירה על זכויות האדם ועקרונות היסוד, המהווים את הבסיס לקיומה. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים בעייתיים, הקבועים היום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט. השילוב בין ההגדרות הרחבות הכלולות בהצעת החוק ובין הסמכויות הדרקוניות שהיא מעניקה לרשויות, פותח פתח מסוכן לפגיעות חמורות בזכויות אדם.
 
בין הקשיים המרכזיים שבהצעת החוק: הגדרות רחבות וגורפות למושגים כגון "ארגון טרור", "מעשה טרור" ו"חבר בארגון טרור", העלולות לחול על אנשים וארגונים שאינם עוסקים בטרור; עיגון בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל של הסמכות הקיצונית לעצור אנשים במעצר מינהלי ולהגביל את תנועתם בצווי הגבלה; קביעת עבירות פליליות דרקוניות, הפוגעות מעבר לנדרש בחופש הביטוי; שימוש נרחב בחומר חסוי במגוון הליכים, תוך הפרת הזכות להליך הוגן; וקביעת הסדרים הסוטים מעקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי. להרחבה
 


קידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (חוק הותמ"ל)

הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014 - בהשתתפות שר האוצר ח"כ יאיר לפיד

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 17.2.2014, ויום רביעי, 19.2.2014 | הכנה לקריאה שניה ושלישית

 
עמדת האגודה (במסגרת המטה הסביבתי-חברתי לתכנון אחראי): חוק הותמ"ל הוצג לציבור כצעד משלים ליוזמה לדיור לאומי להשכרה, אשר יכלול גם דיור בר השגה, אך אין בו התייחסות כלשהי למטרות חברתיות, למעט תכנון מהיר של שכונות ענק, שיכולות להיות גם שכונות יוקרה הומוגניות, ושיחידות הדיור שייבנו בהן יכולות להיות מיועדות להשכרה אך גם למכירה. אין כל הצדקה להוציא כספי ציבור על השבה מוקדמת של קרקע עם פיצוי מוגדל, ועל הליך תכנוני מהיר ובעייתי מהסוג המוצע בחוק הותמ"ל, כדי לקדם את הקמתן של שכונות שכאלו. גרוע מכך, בלי להסמיך את הותמ"ל באופן מפורש בחוק לעסוק בדיור בר השגה, עלולה לעלות טענה כי היא מנועה מלקדמו.
 
נוסף על כך, יש סכנה מוחשית שהליך התכנון המיוחד המוצע בחוק הותמ"ל יפגע בחוסנן של הערים בישראל, כמו גם בשטחים הפתוחים ובעקרונות הדמוקרטיים של הליך תכנון תקין, המבוסס על שיתוף ציבור. אישור הצעת החוק במתכונתה הנוכחית פירושו פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים באופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל. להרחבה
 


שירותי בריאות התלמיד

החזרת שירותי בריאות התלמיד לידי המדינה - הרפואה המונעת לילדי ישראל

הוועדה לזכויות הילד | יום שלישי, 18.2.2014 | דיון


עמדת האגודה: ההפרטה של שירותי בריאות התלמיד החלה לפני למעלה מעשור ב"ייבוש" מסיבי של השירות, ונמשכה בהעברתו בשנת 2006 לקבלן ללא מכרז, ולאחר מכן במכרז פגום שאף תוקצב בחסר. בתחילת שנת 2012 הודיע משרד הבריאות כי הוא מחזיר לידיו את אספקת שירותי הבריאות לתלמיד במחוז הדרום ואשקלון, אולם בד בבד החליטה הממשלה על המשך הפרטת השירות במחוזות האחרים. הנזק בהפרטת השירות הוא רב: שירות האחיות בבתי הספר הפך להיות "סרט נע" של בדיקות וחיסונים, ואבד הפן האיכותי של עבודת האחיות: עיסוק בחינוך לבריאות ובמניעה, ונוכחותה של אחות כדמות חינוכית-רפואית בתוך בתי הספר וכחלק מהצוות החינוכי – דמות שתפקידה בין היתר להכיר את התלמידות והתלמידים, לשים לב למצוקותיהם ולתת להן מענה. להרחבה