Copy
 
חברות וחברים יקרים,

רבים שאלו אותי השבוע מה בעצם מפריע לי בהצעת "חוק השקיפות" שמקדמת שרת המשפטים, אילת שקד. הרי אני תומכת נלהבת של שקיפות. הבעיה בהצעת החוק משולשת: היא מטעה ומפלה, היא מיותרת, והחשיבה העומדת בבסיסה היא שגויה (וברמה האישית – גם מעליבה).

אז קודם כל, מה אומרת הצעת החוק? עמותה שעיקר מימונה מגיע מ"ישויות מדינתיות זרות" תחויב לציין זאת בפרסומים ובדוחות הזמינים לציבור. בכל פנייה של העמותה בכתב לנבחר ציבור או לעובד ציבור, היא תחויב לציין את העובדה בדבר המימון הזר. נציגי העמותות שפועלים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי, שבו יפורטו שם העמותה שאותה הם מייצגים ומקורות המימון שלה.

למה ההצעה מפלה? הדגש על "השקיפות" מטעה את הציבור במכוון ונועד להסתיר את מטרתו האמתית של החוק – לפגוע בפעילותן של עמותות ושל ארגונים, שעמדותיהם נוגדות את אלה של מציעי הצעת החוק. אם יוזמי החוק היו נוהגים בכנות, היו קוראים לו: "החוק לפגיעה בארגוני זכויות אדם שהכי מפריעים לנו". בהצעת החוק נקבעו קריטריונים שלמעשה "לוכדים" רק ארגוני זכויות אדם: היא מתייחסת רק לגופים המקבלים תרומות מגורמים ×ž×ž×©×œ×ª×™×™× ×‘חו"ל (ואגב, המונח המפחיד "ישויות מדיניות זרות" מתייחס לידידותיה של ישראל, ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, שתורמות למדינה עצמה ולמוסדותיה הרשמיים מאות מיליוני יורו ודולרים בשנה), ולא מתייחסת למי שמקבלים תרומות מתאגידים, קרנות ××• ×ž×/נשים פרטיים ×‘חו"ל. שלל ארגונים ועמותות, שיש להם השפעה לא פחותה אם לא רבה יותר משל ארגוני זכויות האדם, נהנים מתרומות עתק של גורמים פרטיים זרים, העולה בעשרות מונים על המימון שארגוני זכויות אדם מקבלים ממדינות זרות, אך "חוק השקיפות" לא יחול עליהם. רוצים "שקיפות"? בבקשה, אבל שיחול על כולם. אם מטרת החוק לפרוש בפני הציבור את שלל האינטרסים שבבסיס פעילותם של ארגונים ועמותות, אין שום הצדקה להבחין בין סוגי המימון.

למה הצעת החוק מיותרת? כי כבר כיום קיימת שקיפות גדולה של העמותות בישראל. באתר רשם העמותות ניתן למצוא פירוט מלא של כל תרומה ותרומה. מעבר לזה, ארגונים רבים, כמונו באגודה לזכויות האזרח למשל, מעלים לאתר העמותה דוחות שנתיים, הכוללים פירוט של התורמים. חקיקה שהעביר זאב אלקין לפני כמה שנים אף הגבירה את חובת הדיווח של העמותות ביחס לתרומות ממדינות זרות (דיווח אחת לרבעון במקום אחת לשנה). לעומת זאת, דווקא המימון הפרטי שמקבלות עמותות רבות מגורמים פרטיים, ושעליו לא תחול הצעת החוק, נשאר בדרך כלל חסוי.

ולמה היא שגויה (ומעליבה)? ×›×™ ×”×”× ×—×” המובלעת בהצעת החוק היא שארגוני זכויות האדם פועלים לרעת המדינה. עבדתי בארגוני זכויות אדם ועבדתי בשירות המדינה, ואני יכולה להעיד שבארגונים עובדות ועובדים אנשים מחויבים ומסורים, שטובת המדינה לנגד עיניהם, לא פחות מאשר בשירות המדינה. אני וחבריי באגודה פועלות ופועלים לכונן כאן חברה שוויונית וצודקת יותר, להשמיע את קולם של המיעוטים ושל כל מי שזכויותיו נפגעות, להיאבק בגזענות על כל גווניה ולחזק את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה – כדי שנוכל לחיות במדינה שמגנה על זכויות האדם של כולנו. איך כל אלה הם פעילות לרעת המדינה? 

אנחנו באגודה לזכויות האזרח לא ניפגע ישירות מהחוק, משום שאיננו זוכים למימון גבוה של מדינות זרות, אך אנחנו מתכוונים להיאבק בהצעת החוק בכל הכוח, שכן מדובר ברדיפה פוליטית ובפגיעה קשה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובזכויות האדם, שמשמעותם בסופו של דבר פגיעה בתחושת החופש והביטחון של כל אזרח ואזרחית בישראל.

שלכם,
 

שרון

שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

 
Share
Tweet
Forward
                           
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Instagram
Instagram
2015 ACRIHebrew


להסרה מרשימת התפוצה  | להצטרפות לרשימת התפוצה