כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 5.6.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 


סמכויות מאבטחים
הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח)(תיקוני חקיקה), התשע"א-2010 - סעיף 4 - לעניין סמכויות מאבטחים

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 2.6.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת החוק מבקשת להרחיב את המקומות שבהם יוּתר למאבטחים להפעיל סמכויות למניעת מעשה אלימות, ולכלול בהם בתי ספר, מועדונים, מגרשי ספורט ועוד.

הדיון התקיים בשבוע שעבר. בסופו החליטה יו"ר הוועדה לא לקיים הצבעות, וביקשה מגורמי הממשלה לדון מחדש בהצעה ולהסדיר את הנושא הרגיש של אבטחה בבתי הספר, וכן לצמצם את ההגדרה של המקרים שבהם מותר למאבטחים להתערב.

עמדת האגודה: הצעת החוק משקפת הרחבה דרמטית ובלתי ראויה של תפקיד המאבטחים, התנערות של המדינה מחובותיה בתחום אכיפת החוק והפרטה אסורה של תפקיד שיטורי לכל דבר. מדובר בשינוי יסודי ומהותי של תפקיד המאבטח, ממי שממלא תפקיד שגרתי מוגבל ומוגדר, למי שיכול להפעיל שיקול דעת רחב וסמכויות אכיפה נרחבות, הכרוכות בפגיעה בזכויות אדם: לדרוש מאדם להזדהות ולהציג תעודת זהות; למנוע כניסה למקום או להוציא אדם ממקום תוך שימוש בכוח סביר; ולעכב אדם תוך שימוש בכוח סביר. זאת, מבלי שמאבטחים אלו עוברים הכשרה מיוחדת, ללא פיקוח ראוי עליהם ומבלי שהם כפופים למנגנונים המשמעת והפיקוח הקיימים במשטרה. להרחבה
 

הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי של חה"כ איילת שקד ואחרים (פ/1550)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 8.6.2014 | קביעת עמדת הממשלה

עמדת האגודה: הכללת הביטוי העמום "מדינה יהודית" או וריאציות שונות שלו ("מדינת העם היהודי", "מדינת היהודים" וכו') בסעיף מחייב בחוק יסוד, עשויה לפתוח פתח רחב ומסוכן להצדקת מדיניות מפלה וגזענית כלפי מי שאינם יהודים. ככל שיינתן ביטוי חוקתי לכך שמדינת ישראל הוקמה כמימוש של שאיפת העם היהודי להגדרה עצמית מדינית, ושבמדינת ישראל זכות זו ממומשת בפועל, יש צורך במתן ביטוי לאזרחי המדינה בני העם הפלסטיני, הזכאים לשוויון מלא ולהגנה על זכויותיהם כמיעוט לאומי ילידי במדינה.

אימוץ הגדרה חוקתית למדינה צריך להיעשות על בסיס הסכמה אזרחית רחבה ותוך התחשבות בזכויות, בצרכים ובדאגות הלגיטימיים של כלל הפרטים והקבוצות השונים באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני. אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים, כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין אזרחים שונים מבחינת מעמדם וזכויותיהם בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית. להרחבה
 


חוק המאבק בטרור

הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 – הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני, 9.6.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: האגודה מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור. מניעת מעשי טרור עומדת ביסוד חובת המדינה להגן על אזרחיה, וראוי כי יינתנו למדינה כלים משמעותיים לשם כך. יחד עם זאת, האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם הטרור תוך שמירה על זכויות האדם ועל עקרונות היסוד המהווים את הבסיס לקיומה. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים בעייתיים, הקבועים היום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט. השילוב בין ההגדרות הרחבות הכלולות בהצעת החוק ובין הסמכויות הדרקוניות שהיא מעניקה לרשויות, פותח פתח מסוכן לפגיעות חמורות בזכויות אדם.

הדיון בוועדה יעסוק השבוע בסעיפים בהצעת החוק המגדירים מונחי יסוד כגון "מעשה טרור", "ארגון טרור", ו"חבר בארגון טרור". לעמדת האגודה, ההגדות בהצעת החוק רחבות מאוד, ועלולות לחול על אנשים ועל ארגונים שאינם עוסקים בטרור. הרחבה גורפת זו מעניקה שיקול דעת מופרז לרשויות אכיפת החוק לקבוע "מיהו טרוריסט", ופותחת פתח רחב לשימוש באמצעים ובעונשים הדרקוניים הכלולים בהצעה במקרים שאינם מתאימים לכך. כך למשל, ההגדרה של "מעשה טרור" עלולה לחול על פעילות מחאה הכוללת הפרות סדר; ההצעה מאפשרת הכרזה על "ארגוני מעטפת", העוסקים בפעילות הומניטרית, כארגוני טרור לכל דבר, גם אם אינם עוסקים בטרור; ההגדרה של "חבר בארגון טרור" כוללת גם אנשים שלא נטלו חלק פעיל כלשהו בפעילות הארגון. להרחבה

 



פעילות הוועדות הדנות בהוצאת ילדים מהבית
דוח ועדת סילמן בנושא: הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה

הוועדה לזכויות הילד | יום שני, 9.6.2014 | דיון

עמדת האגודה: דוח ועדת סילמן, שפורסם בפברואר 2014, מתמקד בהסדרת פעילותן של הוועדות אשר דנות בדרכי טיפול בילדים בסיכון. בסמכות הוועדות להמליץ לעובדות הסוציאליות על דרכי הטיפול בילד: החל מטיפול בקהילה וכלה בהוצאת הילד למסגרות חוץ ביתיות ואף לאימוץ. אמנם מעמד החלטות הוועדה הוא כשל המלצה בלבד, אלא שהניסיון מלמד שהעובדות הסוציאליות, הלוקחות חלק בוועדה, מאמצות את המלצותיה.
 
שנים רבות נשמעת ביקורת קשה על תפקודו של מערך זה, שבפועל הוא בעל סממנים ברורים של גוף מעין-שיפוטי, ואף על פי כן הוא מתנהל בצורה בלתי שקופה ובלתי מבוקרת, תוך פגיעה קשה בזכויות להליך הוגן של קטינים והורים שעניינם נדון בפניו. כמה ועדות מקצועיות דנו לעומק בפעולתן של ועדות ההחלטה, אולם מרביתן המכריע של המלצותיהן לא יושמו.
 
עיקרי הרפורמה המוצעת בדוח הנוכחי נוגעים לעיגון פעולת הוועדות בחקיקה ולהפרדתן לשני גופים: האחד טיפולי והשני "מעין שיפוטי". האגודה שלחה למשרד הרווחה ולוועדת לזכויות הילד מסמך הערות, הנוגעות למספר היבטים חסרים או כאלו שיש לחדד בהמלצות הנקובות בדוח. הערות האגודה מתייחסות לצורך להבטיח הליך הוגן ושמירה על זכויות ההורים והילדים שעניינם נדון בוועדות, ולהגביר את השקיפות בפעילותן. להרחבה
 


צעדה ושימוע פרלמנטרי: די להעסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי

יום רביעי, 11.6.2014, 17:00 – גן הסוס, 19:00 – אולם "נגב" בכנסת

הקואליציה להעסקה ישירה, שבה חברה האגודה, מארגנת שורת אירועים לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על החוק להעסקה ישירה במגזר הציבורי. ביום רביעי הקרוב (11.6) אחר הצהרים תתקיים צעדה המונית מגן הסוס אל הכנסת, ולאחר מכן שימוע ציבורי בכנסת, שבו עובדות ועובדי קבלן יעידו בפני ועדת מומחים.
להרשמה להסעות שיצאו מרחבי הארץ לצעדה ולקבלת אישור כניסה לכנסת לחצו כאן
 
להגדלה הקליקו על התמונה