Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 20.11.2016
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

הכשרות מקצועיות 

מדיניות ההכשרות המקצועיות ועתיד התעסוקה - לציון יום ההכשרה המקצועית 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שלישי 15.11.2016 |  דיון
 
בשבוע שעבר צוין בכנסת יום ההכשרות המקצועיות. נציגת האגודה השתתפה בכנס ובדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

עמדת האגודה: מאז שנת 2002 קוצץ באופן דרמטי התקציב המושקע בהכשרות מקצועיות בישראל. כתוצאה מכך, היצע ההכשרות המקצועיות בישראל נמוך ביחס למדינות רבות אחרות ב-OECD, רמתן נמוכה והן אינן מעודכנות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. נוסף על כל אלה, משרד הכלכלה מקשה על הלומדים ועל המעסיקים, אינו פועל לאינטגרציה בין הגופים שפועלים בתחום, ומפעיל ביורוקרטיה מייגעת שמונעת מימוש מלא של מעט ההכשרות הקיימות. משמעות המדיניות הזו היא שנמנעת פרנסה ואופק תעסוקתי ממאות אלפי גברים ונשים. חלקם לא עובדים בכלל, חלקם עובדי ועובדות קבלן, חלקם עובדות בשכר נמוך או בעבודות שלא מאפשרות להם להתקדם.

נשים בישראל עדיין מרוויחות בממוצע כשליש פחות מגברים. הן נפלטות מכוח העבודה בגיל צעיר מגברים, ונקלעות יותר מגברים לעומק אבטלה חריף. מערכת ההכשרות המקצועיות לא רק שאינה תורמת את חלקה לצמצום פערים מגדריים, אלא שהיא ממשיכה לשעתק אותם. כך, בשנת 2014 רק כ-42% מבין הלומדים בקורסים מקצועיים במסלולי יום מתוקצבים היו נשים, בעוד ששיעורן מתוך דורשי העבודה עמד על 55.7%. יתר על כן, שיעור הנשים הלומדות בקורסים השונים מעיד על הסללה מגדרית ברורה: שיעור הנשים בקורס מטפלות היה 98%; בקורס הארחה – 44.5%; בקורס מחשבים – 26%; בקורס חשמל ואלקטרוניקה -21%; ובקורס מתכת ומכונות – 2.6% בלבד. יש לפעול להעלאת היקף ההשתתפות של נשים בקורסים מקצועיים, בדגש על השתתפותן של נשים מבוגרות, להיאבק בהסללה ובסגרגציה המגדרית ולנקוט במדיניות אקטיבית המעודדת שילוב של נשים במקצועות הנחשבים לגבריים. להרחבה

 

 

הסדרת ההתיישבות של האזרחים הערבים הבדווים בנגב

היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב - דוח מבקר המדינה 66ג
הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי 15.11.2016 | דיון


הדיון התקיים בשבוע שעבר.
 
עמדת האגודה (יחד עם עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון): דוח המבקר מצביע על שורה ארוכה של חסמים המונעים את הסדרת התיישבות האזרחים הערבים הבדווים בנגב, ועל כשל עמוק יסודי ומתמשך בתפקוד רשויות המדינה ביחסה לאוכלוסייה זו. אולם על אף חשיפת הכשלים הרבים, נראה כי דוח מבקר המדינה שבוי בתפיסה המוטעית שבה מחזיקה המדינה זה זמן רב, הגורסת כי הפתרון להסדרת התיישבות הבדווים בנגב טמון בראש ובראשונה בקידום הצעת חוק שתסדיר את ההתיישבות. הניסיון לקדם הצעת חוק מסוג זה כשל בעבר ולא במקרה: אי אפשר לפתור את  סוגיית הבעלות על הקרקע על ידי כפיית הסדר שאינו מוסכם על הקהילה הבדווית, המתבסס בין השאר על ההנחה המוטעית כי אין לבדווים זכויות קניין באדמות שעיבדו במשך עשרות שנים ושבהן החזיקו והתגוררו במשך דורות, והכרוך בפינוי האוכלוסייה ובהעברת הרוב המוחלט של הקרקעות השייכות לה לידי המדינה.
 
משבר אמון עמוק מאפיין את היחסים שבין האזרחים הערבים הבדווים בנגב, הסובלים מאפליה קשה ונושאים בהשלכותיה כבר 68 שנים, לבין המדינה ומוסדותיה. על מנת להגיע לפתרון מוסכם יהיה על המדינה לשנות את תפיסתה ולאמץ פתרון המבוסס על זכויות אדם ועל הכרה בעוול המתמשך כלפי האוכלוסייה הבדווית. על המדינה לקדם את התכנון והפיתוח בד בבד עם ההכרה בכפרים הלא מוכרים והסדרתם תוך ניתוק מסוגיית הבעלות. כמו כן, על רשויות המדינה לנהוג בשקיפות תוך שיתוף הציבור בפתרונות המוצעים לו, ולהימנע מפתרונות שיש בהם עיגון חקיקתי, חד צדדי ודורסני, או מפתרונות שיש בהם העברה כפויה של אוכלוסייה ממקומה. להרחבה

 

 

חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות

חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות - דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה , אלול, התשע"ו, ספטמבר 2016

הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני 21.11.2016 | דיון 
 
עמדת האגודה: הגזענות היא תופעה ההולכת ומתרחבת בחברה בישראל, אשר ביטוייה קשים ופוגעניים. התפשטות הגזענות לא רק שפוגעת בכבודם של אנשים רבים מקבוצות אוכלוסייה שונות, אלא מהווה סכנה למרחב הדמוקרטי במדינה. גם אם אין לה אחריות בלעדית לנושא, למערכת החינוך תפקיד מרכזי במאבק בגזענות, ועליה להעמיד את הנושא בראש סולם העדיפויות. משרד החינוך הכריז אמנם על תכנית חינוכית חשובה למאבק בגזענות, אך עד כה לא ברור איך היא תיושם בפועל, מה התקציבים העומדים לרשותה ואיך יחולקו.

האגודה קוראת לשר החינוך ליזום מהלך מערכתי מקיף לחינוך לחיים משותפים, וליישמו תוך הקצאת משאבים הולמת. הכנת תכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת, בהתאם להמלצות מבקר המדינה, עשויה להיות צעד ראשון בכיוון חיובי. אך ללא הקצאת תקציבים וכוח אדם ייעודי, כפי שהורה המבקר, מאמצים אלה יוותרו ללא תוחלת. על כן דרושה בהקדם התייחסות רצינית למסקנות דוח מבקר המדינה בנושא חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות, ויישום המלצותיו. להרחבה
 
 

קריאה לחרם על ישראל 

הצעת חה"כ יואב קיש, יושב ראש ועדת הכנסת, לתיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת בעניין "איסור פרסום קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל"

ועדת הכנסת יום שני 21.11.2016 | דיון 
 
ההצעה מבקשת להוסיף לכללי האתיקה לחברי הכנסת סעיף שיאסור על חבר או חברת כנסת לקרוא לחרם על ישראל. נגד חבר או חברת כנסת שייפרו כלל זה תינקט סנקציה של השעיה לחודש מפעילות הכנסת, למעט הצבעות.
 
עמדת האגודה: מדובר בעוד יוזמה בהמשך למגמה של השנים האחרונות, שמבקשת להגביל את השימוש בקריאה לחרם ככלי מחאה פוליטי. קריאה לחרם היא כלי מחאה בלתי אלים, חוקי, המקובל ולגיטימי בכל העולם, כולל בישראל בשלל סוגיות (למשל צרכנות וזכויות עובדים). זהו ניסיון נוסף של הרוב הפוליטי להשתיק דעות שאינן מקובלות עליו, תוך פגיעה בחופש הביטוי. מקרה זה חמור במיוחד כי הפגיעה היא בחברי כנסת, שחופש הביטוי והפעולה שלהם אמור להיות מוגן באופן מיוחד בהיותם מייצגים ציבור שבחר בהם, תוך ניסיון לעקוף את החסינות שלה הם זכאים בתוקף תפקידם.
 
 

הפרשות משכרם של מבקשי מקלט 

הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) (תיקון), התשע"ו-2016 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני 21.11.2016 | הכנה לקריאה שניה ושלישית
 
עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): בדצמבר 2014 אישרה הכנסת בהליך בזק את החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014. מטרת החקיקה הייתה לאשר את המשך הפעלתו של מתקן "חולות" לאחר שבג"ץ פסל את החקיקה שאפשרה זאת בספטמבר 2014. אלא שהצעת החוק שאומצה בחיפזון לא עסקה רק בהפעלתו של מתקן "חולות". היא כללה גם רפורמה בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, ולפיה תוקם קרן להפקדת כספים הקשורים בעבודת "מסתננים". מטרתה של הרפורמה להחמיר את מצבם התעסוקתי של מבקשי מקלט – להקטין מאוד את הכנסתם הדלה (על ידי הפקדת 20% משכרם של העובדים) ולייקר עד מאוד את העסקתם (על ידי הטלת חובה על המעסיקים להפקיד 16% נוספים מעלות שכרם של העובדים). מדובר בהסדר הפרשות חריג בהיקפו: 36% מהשכר יופנה לקרן הפיקדון מדי חודש בחודשו. עוד נקבע, שמן הכספים מנוכים שיעורים ניכרים, ככל ש"המסתנן" אינו יוצא את ישראל במועד בלתי ידוע שייקבע בעתיד. מדובר בניכוי חסר תקדים מהשכר, אשר יותיר את מבקשי המקלט עם שכר עבודה נמוך משכר המינימום, וייפגע באופן דרמטי ביכולתם להתקיים בכבוד לפרק זמן שעלול להיות ממושך ביותר (ושנכון להיום אין כל צפי לסיומו).

התיקון שיידון השבוע בוועדת הפנים מהווה את השלב האחרון לפני יישומו של ההסדר הדרקוני, המצמצם את הכנסתם הדלה גם כך של מבקשי מקלט. יישום ההסדר עומד בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי של הכנסת, וכן לעמדתם של מבקר המדינה ובית המשפט העליון. ההסדר יחריף את המצב באזורים המוחלשים שבהם מתגוררים מבקשי מקלט, ועלול להביא על מבקשי המקלט ועל השכונות משבר הומניטרי. האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד לפליטים ולמהגרים, א.ס.ף, אמנסטי, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים קוראים לוועדה שלא לקדם את הצעת החוק. להרחבה
 
 

סיפוח מעלה אדומים 

החלת ריבונות במעלה אדומים - היבטים חוקיים וחוקתיים

ועדת חוקה, חוק ומשפט  יום שלישי 22.11.2016 | דיון 
 
עמדת האגודה: ההצעה להחיל את הריבונות הישראלית ואת החוק הישראלי במעלה אדומים היא צעד נוסף במאמץ לטשטש את ההבדל בין מדינת ישראל לשטחים הכבושים, ולמסד את האפליה בין שתי האוכלוסיות המתגוררות בגדה המערבית. כיום, לכאורה, ריבונותו של המפקד הצבאי חלה על כל מי שמתגורר בגדה; בפועל, על אף שהמתנחלים מתגוררים מחוץ לגבולות המדינה, הם נהנים מהזכויות ומההגנות שיש לאזרח החי במדינתו הדמוקרטית. לעומתם הפלסטינים חיים תחת שלטון צבאי דכאני, המפר באופן שיטתי את זכויותיהם ואינו מספק להם את ההגנות המגיעות להם לפי הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בנוסף, בהליך זה מבקשת הכנסת להחיל חוק ישראלי באופן ישיר על השטחים, למרות שהסמכות לחוקק בשטחים נותנה לצבא ולא לכנסת, בהיותו של המפקד הצבאי הריבון בשטחים. להרחבה: דוח האגודה "שתי מערכות חוק"
 
 

ביטול אזרחות מטעמים של הפרת אמונים

הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 13), התשע"ו-2016 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי 22.11.2016 | הכנה לקריאה שניה ושלישית
 
בשנת 2008 תוקן חוק האזרחות, ונקבע בו שהסמכות לביטול אזרחות תועבר משר הפנים לבית המשפט. הצעת החוק הממשלתית הנוכחית קובעת, שהדיון בבקשה לביטול אזרחותו של אדם מטעמים של הפרת אמונים יוכל להתקיים גם שלא בפניו, וכי אפשר אף יהיה למנוע את כניסתו לארץ, אם נשקפת ממנו סכנה. עוד מוצע שבית המשפט, שכבר כיום מוסמך לסטות מדיני הראיות ולדון בבקשה במעמד צד אחד בשל אפשרות לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, יוכל לעשות זאת גם בשל "עניין ציבורי חשוב". עוד קובעת ההצעה, ששר הפנים הוא זה שיקבע איזה מעמד יינתן לאדם בסוף ההליך, אם אזרחותו תבוטל, ולא בית המשפט.
 
עמדת האגודה (יחד עם עדאלה): עצם הסמכות לבטל אזרחות היא קיצונית, ופגיעתה בזכויות אדם חמורה וקשה. הצעת החוק מבקשת להעמיק את הפגיעות בהליך הדרקוני ממילא. יש לזכור גם שעד היום ננקטו הליכים לשלילת אזרחות רק של אזרחים ערבים. יוזמת חקיקה זו מבקשת להוסיף ולערער על מעמדם של האזרחים הערבים בישראל ולשדר את המסר כי הוא אינו ברור מאליו. להרחבה
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Instagram
Instagram
Copyright © 2016 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה