כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 20.11.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 

 
הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014

ועדת החוקה, חוק ומשפט  | יום שלישי 18.11.2014 | הכנה לקריאה שנייה שלישית

הדיון התקיים בשבוע שעבר.

עמדת האגודה: לעניין הגבלת השימוש במקום פיזי: החוק הקיים נחקק לפני שנים אחדות על רקע קשיי אכיפה מיוחדים בתחום הטיפול בעבירות סחר בבני אדם, ועל רקע הפגיעה הקשה בקורבנות של עבירות אלה. החוק כולל הסדר המאפשר להטיל מגבלות מינהליות על השימוש במקום פיזי, שעל פי החשד משמש וישמש לביצוע עבירות סחר בבני אדם. זהו הסדר חריג, שכן הוא מאפשר שלילת זכויות יסוד לתקופה שעשויה להיות ארוכה מאד (או אף בלתי מוגבלת), על סמך חשדות בלתי מוכחים וללא קיומו של הליך פלילי. הצעת החוק הנוכחית – המדגימה היטב את ה"מדרון החלקלק" בפעולה – מבקשת להרחיב הסדר חריג זה לרשימה ארוכה של עבירות נוספות – לרבות עבירות על חוק זכויות יוצרים, עבירות לפי פקודת סימני מסחר, עבירות סמים (לרבות שימוש עצמי), ועבירות ברכב. זאת, מבלי שמציעי ההצעה הסבירו מדוע נדרשת, כביכול, סטייה זו מהכללים המקובלים של המשפט הפלילי – כללים שנועדו להגן על האזרח מפני נקיטת צעדים פוגעניים נגדו ללא הוכחת אשמתו.

לעניין חסימת אתרי אינטרנט: הצעת החוק מבקשת לקבוע בפעם הראשונה הסדר, המאפשר למשטרה ולבית המשפט להורות לספקי אינטרנט לחסום את הגישה לאתרים המשמשים לביצוע עבירות הימורים, פרסום תועבה הכולל דמות של קטין, וסחר בסמים. יש לנהוג משנה זהירות בתחום רגיש זה, לבדוק היטב הן את נחיצות ההסדר והן את האפקטיביות שלו, ובכפוף לכך – להבטיח שכל הסדר בנושא, אם יחוקק, יכלול את הערובות הדרושות, לרבות מעורבות שיפוטית מוקדמת, כדי למנוע שימוש בו באופן שיפגע בחופש הביטוי מעבר לנדרש. להרחבה
 


הגדרה מחדש של זהות המדינה ואופייה
הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

ישיבת הממשלה | יום ראשון 23.11.2014 | קביעת עמדת הממשלה 

הממשלה תדון במתווה של ראש הממשלה נתניהו להצעת חוק הלאום, שנוסח בעקבות שתי הצעות חוק שהניחו חברי הכנסת אלקין ושקד.

עמדת האגודה (העמדה מתייחסת להצעת החוק של חבר הכנסת אלקין, אולם עמדתנו בסוגיות העקרוניות רלבנטית גם למתווה נתניהו): הצעת החוק מרחיקת לכת ופוגענית במיוחד. נוסח החוק כפי שהונח יביא, באופן חסר תקדים, להכפפת מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית. בכך יש כדי לפגוע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, בשל השחיקה החמורה שלה יגרום חוק יסוד כזה במעמדה של הדמוקרטיה במדינה.

בהצעת החוק גלומות פגיעות חמורות נוספות בזכויות האדם, בדגש על זכויות המיעוט הערבי בישראל, המהווה 20% מאזרחי המדינה. בין היתר מוצע להוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית לשפה עם "מעמד מיוחד" בלבד, ולאפשר הפרדה במגורים על בסיס דת או לאום.  פגיעה בזכויותיהם של חמישית מהאזרחים שומטת את הקרקע מתחת לעקרון השוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה. הצעת החוק, הכוללת הוראות מפלות רבות, אף פותחת את הפתח להנהגת פרקטיקות של הפליה גזענית נוספות ורחבות בכל תחומי החיים. להרחבה
 


חוק המאבק בטרור
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 – הכנה לקריאה שניה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 24.11.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: האגודה מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור. מניעת מעשי טרור עומדת ביסוד חובת המדינה להגן על אזרחיה, וראוי כי יינתנו למדינה כלים משמעותיים לשם כך. יחד עם זאת, האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם הטרור תוך שמירה על זכויות האדם ועל עקרונות היסוד המהווים את הבסיס לקיומה. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים בעייתיים, הקבועים היום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט. השילוב בין ההגדרות הרחבות הכלולות בהצעת החוק ובין הסמכויות הדרקוניות שהיא מעניקה לרשויות, פותח פתח מסוכן לפגיעות חמורות בזכויות אדם.

השבוע יימשך בוועדה הדיון בסעיפי ההגדרות בהצעת החוק. לעמדת האגודה, ההגדות בהצעת החוק רחבות מאוד, ועלולות לחול על אנשים ועל ארגונים שאינם עוסקים בטרור. הרחבה גורפת זו מעניקה שיקול דעת מופרז לרשויות אכיפת החוק לקבוע "מיהו טרוריסט", ופותחת פתח רחב לשימוש באמצעים ובעונשים הדרקוניים הכלולים בהצעה במקרים שאינם מתאימים לכך. כך למשל, ההגדרה של "מעשה טרור" עלולה לחול על פעילות מחאה הכוללת הפרות סדר; ההצעה מאפשרת הכרזה על "ארגוני מעטפת", העוסקים בפעילות הומניטרית, כארגוני טרור לכל דבר, גם אם אינם עוסקים בטרור; ההגדרה של "חבר בארגון טרור" כוללת גם אנשים שלא נטלו חלק פעיל כלשהו בפעילות הארגון. להרחבה
 


נשיאת כלי נשק הביתה בידי מאבטחים 
התייחסות מנכ"ל המשרד לבטחון פנים לאמירת השר על מדיניות מקלה ברשיונות לנשק לאזרחים
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 25.11.2014 | דיון 
 
עמדת האגודה (במסגרת קואליציית "האקדח על שולחן המטבח"): בעקבות ההחמרה במצב הביטחוני ולאחר הפיגוע שארע בבית הכנסת בירושלים דווח על הכוונה לאפשר למאבטחים לשאת נשק מחוץ למשמרתם. מאז אוגוסט 2013, אז החל המשרד לביטחון פנים לאכוף בצורה מוגברת את האיסור על נשיאת נשק אבטחה מחוץ למקום העבודה, לא נרצח ולו אדם אחד במרחב הפרטי על ידי מאבטח שעשה שימוש בנשק שניתן לו לצורך עבודתו. בתקופה המקבילה (יולי 2012-יולי 2013) נרצחו שמונה בני אדם בנסיבות אלה.

לצד הכאב הרב על אלו שאיבדו את חייהם בפיגוע והותירו אחריהם משפחות ויתומים, יש לזכור ולברך על החיים שניצלו בזכות מדיניות המשרד. לא נכון לשנות מדיניות כה ראויה ובעלת תוצאות כל כך משמעותיות בשל אירועים חולפים, ודאי כאשר אין כל בסיס עובדתי המצביע על הצורך לשנות זאת.
 

 
איסור לשון הרע על חיילי צה"ל
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ג-2013 של חה"כ יוני שטבון, חה"כ יריב לוין, חה"כ נחמן שי. (פ/1133) - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת חוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 26.11.2014 | הכנה לקריאה ראשונה
 
עמדת האגודה: הצעת החוק המקורית הונחה בתגובה לסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" ולפסק הדין שדחה את תביעת הדיבה, שהגישה נגדו קבוצת חיילים שלחמה בג'נין. הצעת החוק ביקשה ליצור פיקציה משפטית: פרסום שמותח ביקורת על צה"ל או על "כוח צה"ל" בשל פעולה מבצעית יאפשר לכל חייל או לכל לוחם ב"כוח" להגיש תביעת דיבה ייצוגית, למרות שלא נגרמה פגיעה, ולו משתמעת, בשמו הטוב. תכליתה של הצעת החוק כפי שהובאה בנוסח המקורי – למנוע "פגיעה חמורה שנגרמת לישראל בשל האשמות הכוזבות המופנות" נגד צה"ל – אינה מתיישבת עם ערכיה של מדינת ישראל וסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בית המשפט העליון הזהיר ש"הפרטה" של הזכות לתבוע בגין "לשון הרע על ציבור" תעודד תביעות סרק, ותיצור אפקט מצנן בנושא ציבורי חשוב מעין כמוהו – הפעלת כוח צבאי בידי המדינה. האיום ואפקט ההשתקה יפעלו נגד כל מי שיעז למתוח ביקורת, לפרסם עדות או רק להביע דעה על פגיעה חסרת הצדקה בחיילי אויב, ואף בפלסטינים או באזרחים ישראליים בשטחים.

לדיון בוועדה צפוי משרד המשפטים להביא נוסח חדש להצעת החוק, שיצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי בהתאם לפסיקת בית המשפט. הנוסח עדיין לא פורסם וצפוי להתפרסם לקראת הדיון.