כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 8.5.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 

 

גביית חובות ברשויות המקומיות באמצעות חברות פרטיות

טיוטת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס') (חברות גבייה), התשע"ד-2014

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 11.5.2014 | קביעת עמדת הממשלה

עמדת האגודה: זה שנים רבות שסמכויות גביית החובות הנתונות לרשויות המקומיות בחוק הופרטו לידי חברות פרטיות. גביית החובות כרוכה בשימוש במגוון רחב של אמצעים פוגעניים, ובהם כניסה לבתי חייבים, עיקול רכוש ואף שימוש בכוח. מדובר בסמכויות רחבות היקף שהפעלתן כרוכה בפגיעה בזכויות יסוד מוגנות, ובהן הזכות לקניין, הזכות לפרטיות והזכות לכבוד. הפגיעה בזכויות אלה אינה לגיטימית כשהיא מבוצעת על ידי חברות פרטיות הפועלות למטרות רווח, וקיים חשש ממשי לניצול לרעה של הסמכויות ולהפעלתן באופן שרירותי ולצורך קידום מטרות זרות.
 
למרות הפגיעה הטמונה בשימוש בסמכויות הגבייה בזכויות יסוד, העברת סמכויות הגבייה של הרשויות המקומיות לידי חברות למטרות רווח נעשית זה שנים רבות ללא כל הסמכה בחוק, ללא נהלים מסודרים ואחידים ובלא פיקוח ראוי.
 
האגודה מתנגדת להעברת הסמכות לגבות חובות עירייה לגורם פרטי. למצער, יש להעביר לידי חברות הגביה סמכויות ביצוע מוגבלות, שאינן כוללות הפעלה של שיקול דעת. כמו כן, יש לנתק בין התמריץ הכלכלי לבין פעילות הגביה. התשלום הנהוג היום לפיו חברת הגביה מקבלת עמלה מתוך הגביה שביצעה בפועל יוצרת תמריץ להפעיל אמצעי גביה פוגעניים.

להרחבה: דוח האגודה "חוק וסדר בע"מ", פרק ד'
 

האכלה בכפייה של אסירים 

טיוטת חוק פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] (תיקון מס') (מניעת נזקי שביתת רעב), התשע"ד-2014

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 11.5.2014 | קביעת עמדת הממשלה

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להאכלה של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו ותוך שימוש בכוח. בכך מצטרפת האגודה לעמדתם של ארגונים בינלאומיים, של ארגוני זכויות אדם ושל הסתדרות הרפואית בישראל. האכלה בכפיה של שובתי רעב בעלי כשירות מנטלית, המסרבים מרצונם החופשי לקבלת הטיפול, היא אסורה, מכיוון שהיא פוגעת בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ומפרה כללי יסוד של אתיקה רפואית.

זאת ועוד, אנו רואים בחומרה רבה את מעורבותם של שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה ושלום הציבור ולשמירה על הסדר והביטחון בבתי הסוהר בהחלטה על האכלה בניגוד לרצון האסיר. השיקולים היחידים שיש לבחון בהחלטה על מתן טיפול לאסיר, ובכלל זה האכלה, נוגעים למצבו הרפואי, לסכנה הנשקפת לחייו ולרצונו בקבלת הטיפול. כל החלטה כזו צריכה להתקבל בידי צוות רפואי עצמאי בלבד, ואין מקום למעורבותם של רשויות הכליאה ולאינטרסים שאינם רפואיים גרידא בהחלטות מסוג זה. להרחבה
 


הזכות לקיום בכבוד 
המלצות ביניים של הוועדה למלחמה בעוני בישראל
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות  | יום שני, 12.5.2014 | דיון  
 

עמדת האגודה: גובה קצבת הבטחת ההכנסה נע כיום בין 1,697 ליחיד ל-4,269 למשפחה – סכום שאינו מאפשר קיום בכבוד. סכומי קצבאות הקיום בישראל, ובראשן קצבת הבטחת ההכנסה וקצבת הילדים, שרירותיים לחלוטין. הם אינם מתבססים על תחשיב של הסכום המספיק לקיום בסיסי של אדם יחיד או של משפחה, ואין שום התאמה ביניהם לבין סטנדרט כלשהו של קיום בכבוד. על המדינה לקבוע סטנדרט מושכל, מדיד ושקוף של קיום בכבוד, ולגזור ממנו את גובה קצבאות הקיום. להרחבה | ניירות עמדה שהגישה האגודה לוועדת אלאלוף
 



ביטול מאסר חייבים 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון –ביטול מאסר חייבים), התשע"ד-2014 

ועדת חוקה, חוק ומשפט | יום שני, 12.5.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
הצעות החוק מבקשות להפוך את ביטול מאסר החייבים, שנקבע כהוראת שעה, לחקיקה של קבע. ההצעות נדונו בוועדת החוקה השבוע (ב-7.5.2014), והדיון בהן ימשיך בשבוע הבא.
 
עמדת האגודה: פגיעה בחירותו של אדם היא אמצעי אחרון למיצוי הדין, וכל שכן נכון הדבר בנוגע למאסר על רקע חוב כספי. עבור חייב שממילא אין ביכולתו לשלם את חובו, מהווה המאסר אמצעי משפיל הפוגע בכבודו ובכבוד משפחתו. אישור הצעות החוק ישלים את המהלך שהובילה האגודה כבר לפני ארבע שנים, ושהביא לביטול כמעט מוחלט של התופעה של כליאת אנשים בגין חובות כספיים.
 
לצד הצעד ההיסטורי של ביטול המאסר, מבקש משרד המשפטים להוסיף כלים נוספים לשיפור הגבייה. אחד מהם הוא פרסום פומבי של שמות החייבים שהוגדרו כבעלי יכולת ומשתמטים מתשלום חובותיהם, עד לתשלום החוב. סנקציה זו, שתוחל באופן נרחב, עלולה להביא לפגיעה בלתי הפיכה בפרטיות החייבים, היות ש"מחיקת" שמותיהם מהאתר הרשמי לאחר תשלום החוב, לא תעלים את הרישום ולא תבטל את ההשלכות השליליות של הפרסום. להרחבה
 

חוק המאבק בטרור

הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 – הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 13.5.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: האגודה מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור. מניעת מעשי טרור עומדת ביסוד חובת המדינה להגן על אזרחיה, וראוי כי יינתנו למדינה כלים משמעותיים לשם כך. יחד עם זאת, האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם הטרור תוך שמירה על זכויות האדם ועל עקרונות היסוד המהווים את הבסיס לקיומה. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים בעייתיים, הקבועים היום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט. השילוב בין ההגדרות הרחבות הכלולות בהצעת החוק ובין הסמכויות הדרקוניות שהיא מעניקה לרשויות, פותח פתח מסוכן לפגיעות חמורות בזכויות אדם.
 
הדיון בוועדה יעסוק השבוע בסעיפים בהצעת החוק המגדירים מונחי יסוד כגון "מעשה טרור", "ארגון טרור", ו"חבר בארגון טרור". לעמדת האגודה, ההגדות בהצעת החוק רחבות מאוד, ועלולות לחול על אנשים ועל ארגונים שאינם עוסקים בטרור. הרחבה גורפת זו מעניקה שיקול דעת מופרז לרשויות אכיפת החוק לקבוע "מיהו טרוריסט", ופותחת פתח רחב לשימוש באמצעים ובעונשים הדרקוניים הכלולים בהצעה במקרים שאינם מתאימים לכך. כך למשל, ההגדרה של "מעשה טרור" עלולה לחול על פעילות מחאה הכוללת הפרות סדר; ההצעה מאפשרת הכרזה על "ארגוני מעטפת", העוסקים בפעילות הומניטרית, כארגוני טרור לכל דבר, גם אם אינם עוסקים בטרור; ההגדרה של "חבר בארגון טרור" כוללת גם אנשים שלא נטלו חלק פעיל כלשהו בפעילות הארגון. להרחבה
 


קידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (חוק הותמ"ל)

הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014 

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 13.5.2014 ויום רביעי, 14.5.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה (במסגרת המטה הסביבתי-חברתי לתכנון אחראי והקואליציה לדיור בר השגה): חוק הותמ"ל הוצג לציבור כצעד משלים ליוזמה לדיור לאומי להשכרה, אשר יכלול גם דיור בר השגה, אך אין בו התייחסות כלשהי למטרות חברתיות, למעט תכנון מהיר של שכונות ענק, שיכולות להיות גם שכונות יוקרה הומוגניות, ושיחידות הדיור שייבנו בהן יכולות להיות מיועדות להשכרה אך גם למכירה. גרוע מכך, בלי להסמיך את הותמ"ל באופן מפורש בחוק לעסוק בדיור בר השגה, עלולה לעלות טענה כי היא מנועה מלקדמו.
 
הצעת החוק מזכירה את חוק הוד"לים בגלגולו הראשון, כאשר המדינה דיברה רק במושגים של האצת הליכי התכנון לצורך הגדלת ההיצע התכנוני. בעניין חוק הוד"לים התערבה הכנסת והבטיחה כי החוק ישרת את כלל האוכלוסייה. אולם הממשלה לא הפנימה את המסר של הכנסת, ושוב מייצרת חוק תכנוני שעוסק רק בהאצת תכנון, תוך התעלמות בוטה מחובתה לספק תמהיל מגוון של פתרונות דיור, לרבות דיור במחיר מופחת למי שהכנסתו נמוכה, אף שהתכניות הן על קרקעות המדינה.
 
נוסף על כך, יש סכנה מוחשית שהליך התכנון המיוחד המוצע בחוק הותמ"ל יפגע בחוסנן של הערים בישראל, כמו גם בשטחים הפתוחים ובעקרונות הדמוקרטיים של הליך תכנון תקין, המבוסס על שיתוף ציבור. אישור הצעת החוק במתכונתה הנוכחית פירושו פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים באופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל. להרחבה
 

הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי

הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי אינם מאפשרים את מימוש הזכות לדיור

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום רביעי, 14.5.2014 | דיון 
 
עמדת האגודה: החיסול ההדרגתי של מאגר הדירות של הדיור הציבורי מוביל לצמצום ניכר במספר הזכאים: כיום זכאים לדיור ציבורי רק משפחות עם הכנסה נמוכה מאוד ושלושה ילדים ומעלה, ונכים קשים המרותקים לכיסא גלגלים. תנאי זכאות אלו אינם הולמים, ומותירים ללא מענה ראוי אלפי משפחות. על המדינה להרחיב את מאגר הדירות של הדיור הציבורי, תוך פיזורן ושילובן כחלק מתמהיל פתרונות דיור. הרחבת מאגר הדירות בדיור הציבורי תאפשר הרחבה של מעגל הנהנים ממנו.
 
האגודה מתנגדת לכוונת הממשלה לתקן את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) כך שהתקבולים ממכירת הדירות לזכאים ותיקים ישמשו לסיוע בשכר דירה במקום לחידוש מאגר הדירות. כמו כן, האגודה סבורה כי על הממשלה לחדש את מאגר הדירות לא רק מתקבולי המכירה אלא גם באמצעות שיווק קרקע לבניית דיור ציבורי חדש כחלק מכל מכרז בנייה.