האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 18.07.2013
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה




ילדים ישראלים ללא אזרחות
העדר אזרחות לילדים של אזרחים ישראליים \ הדרישה לבדיקת רקמות לצורך קביעת אזרחות לילדים של אזרחים
ועדת פניות הציבור | יום שני 22.07.2013 | דיון
 
עמדת האגודה: ילדים שנולדו לאב שהוא אזרח ישראלי ואם שאינה אזרחית נתקלים בבעיות בעת רישומם במשרד הפנים, והאבות הישראלים נדרשים להוכיח הורותם במגוון של דרכים, ביניהן פנייה לקבל פסק דין הצהרתי ובדיקת רקמות שהינה בדיקה פולשנית ויקרה. בשנת 2004 עתרה האגודה לבג"ץ (בג"ץ 10533/04 ויס נ' שר הפנים) כנגד מדיניות משרד הפנים,  ובית המשפט קבע במפורש כי מחובתו של משרד הפנים למצות את שלב בדיקת הראיות לחיים משותפים של בני הזוג טרם הוריית הקטין, ולהפנות את הטוען לאבהות לקבלת פסק דין אבהות רק במצבים חריגים שבהם אין בדל ראיה אמינה המצביעה על קשר זוגי כלשהו בין האם לאב הישראלי לפני לידת הילד. פסק הדין קבע כי משרד הפנים רשאי לבקש בנוסף להצהרת ההורים מסמכים המעידים על הקשר הזוגי, אך עליו לגבש רשימה סופית של מסמכים נדרשים, והוא אינו רשאי לדרוש הוכחת קיומו של תא משפחתי פורמאלי, אלא ראיות לזוגיות בלבד. למרות זאת, לאגודה מגיעות פניות המעידות על כך שמשרד הפנים אינו ממלא את הוראת בית המשפט: מפנה אנשים לבית המשפט או לבדיקת רקמות כמוצא ראשון ולא אחרון, אינו קובע רשימת מסמכים, ואינו ממלא את חובתו לבדיקת ראיות לקיומו של קשר זוגי. מדובר בפגיעה הן בהורה הישראלי שהורותו אינה מוכרת, והן בילדים שאזרחותם אינה מוכרת ונשללות מהן זכויות רבות המגיעות להן. פסק הדין שם קץ למדיניות מוצהרת ארוכת שנים שפגעה בכבודן של משפחות, בהן אחד ההורים אינו ישראלי, השפילה אותן, ולא נתנה כל משקל לזכויותיהם של הילדים ולטובתם. עתה פועלת האגודה ליישום מלא של פסק הדין על ידי משרד הפנים.
 


הרחבת סמכויות של פקחים עירוניים
הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשע"ג-2013
ועדת פנים | יום שני 22.07.2013 | הארכת תוקף הוראת השעה
 
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להצעת החוק המבקשת להאריך לארבע שנים נוספות פיילוט רגיש ומורכב, בעל אפשרות לפגיעה משמעותית בזכויות אדם, וזאת אף מבלי שנבחנה התנהלות הפיילוט והשלכותיו באופן מספק. מדובר בפיילוט המעניק לפקחים עירוניים סמכויות כמו-שיטוריות למניעת מעשה אלימות, לרבות במקרה של חשש לביצוע עתידי של עבירת אלימות– וזאת ללא נוכחות שוטר.הפיילוט בקושי יצא לדרכו, וטרם עלה בידי ועדת הפנים לבחון באופן מספק את אופן התנהלותו. בנסיבות אלה, לא יכולה להיות כל הצדקה להארכת הוראת השעה לתקופה כה ארוכה – פי שתיים מתוקף הפיילוט המקורי. כן לא יכולה להיות כל הצדקה לצמצום פיקוח ועדת הפנים על התנהלות הפיילוט הרגיש, כמוצע בהצעה. לעמדה בהרחבה
 


שיוויון בחינוך בנצרת עילית
הקמת ביה"ס בשפה הערבית בנצרת עילית
ועדת חינוך | יום שלישי 23.07.2013 | דיון
 
עמדת האגודה: האגודה לזכויות האזרח מלווה קבוצת תושבים ערבים מנצרת עילית, במאבק ממושך להקמת מוסדות חינוך ממלכתיים בעיר. בנצרת עילית חיים כ-1900 ילדים ובני נוער ערבים בגיל בית ספר. למרות זאת, לא קיימת בעיר אף מסגרת ציבורית-ממלכתית המתאימה להם. בלית ברירה הם פונים למערכת החינוך הערבית בנצרת, אולם מכיוון שאין בה מספיק מקום, רבים מהם משתלבים בסופו של דבר במערכת החינוך הפרטית בעיר, שכרוכה בעלויות כספיות ניכרות. מעבר לתשלומים, המרחק והיעדר ההסעות לבתי הספר יוצרים גם קושי יומיומי: הורים מעידים שבבוקר ממוצע הנסיעה לבית הספר נמשכת גם 45 דקות; בשעות הצהריים, כאשר מסתיימים הלימודים, ההורים נדרשים לצאת באמצע יום עבודה כדי להסיע את הילדים הביתה. העדר שירותי חינוך ובתי ספר רשמיים עבור התושבים הערבים של נצרת עילית, בדומה לאלה שמהם נהנים תושביה היהודים של העיר, מהווה הפרה חמורה של חובתם של משרד החינוך ועיריית נצרת עילית לפעול בשוויוניות כלפי כלל תושבי העיר, ופוגע בזכותם של התושבים הערבים לחינוך. בתגובתו שלראש עיריית נצרת עילית לפנייה בנושא נכתב בין היתר: "נצרת עלית נוסדה על מנת לייהד את הגליל. זה יעודה בימים ההם וזה יעודה בזמן הזה." תגובתו של ראש העיר מבטאת גישה מסוכנת ששוללת לא רק את קיומם של מוסדות חינוך ערביים בנצרת עילית, אלא גם את קיומם הלגיטימי של התושבים הערבים בעיר. לעמדה בהרחבה


 
החזירו את אחיות בתי הספר
הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה - הצעה לדיון מהיר של חברי הכנסת: מיכל רוזין, שלי יחימוביץ, אורלי לוי-אבקסיס, גילה גמליאל, דב חנין
ועדת עבודה, רווחה ובריאות | יום שלישי 23.07.2013 | דיון מהיר
 
עמדת האגודה: השתלשלות האירועים בשירות בריאות התלמיד היא דוגמה מצערת להפרטה ההרסנית בשירותים הציבוריים בישראל. אנו מתנגדים נחרצות להפרטה המתמשכת של שירותי בריאות התלמיד, לייבוש השירות הממשלתי ודרדורו, להיעלמות האחות מנוף בית הספר ולכינון מוקד עזרה ראשונה המופרט לחברה מסחרית. האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם וארגונים אחרים קבלו על המצב המתדרדר ואף הגישו עתירות כדי להשפיע על ההליכים באמצעות בית המשפט. אך דבר לא עצר את ההדרדרות המגיעה לכדי זלזול בערכי הרפואה הציבורית ובזכותם של כל תלמידי ישראל לקבל שירות מניעתי ושירות עזרה ראשונה ראוי לשמו. הכנסת הקודמת חזרה והתריעה, חזרה ודרשה לשנות את המהלך אשר החל לפני יותר מעשור בייבוש מסיבי של השירות, נמשך בהעברתו לקבלן ללא מכרז ולבסוף בהפרטה בפיקוח חסר לידי גורם פרטי. לאחרונה חל שינוי כאשר בשנת הלימודים תשע"ב, לאחר ששוב הוכח שההפרטה איננה הפתרון היעיל, ולאחר שעלו טענות בבית המשפט לפיהן החברה זכתה במכרז באופן לא תקין, ולאחר שנודע עד כמה חמורים נתוני הביצוע של הזכיינית, הודיע משרד הבריאות כי הוא לוקח על עצמו את הספקת השירות במחוז הדרום ואשקלון. במקביל, למרבה האכזבה, שוב יצא מכרז חדש למחוזות הארץ האחרים ובהם החליטה הממשלה על המשך הפרטת השירות. לעמדה המלאה
 


פגיעה בשיוויון בחינוך - לא לתשלומי הורים
גביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת בחטיבה העליונה - הצעה לדיון מהיר של ח"כ שמעון אוחיון
ועדת חינוך | יום רביעי 24.07.2013 | דיון
 
עמדת האגודה: לאחרונה פרסם משרד החינוך טיוטה להערות הציבור של חוזר מנכ"ל העוסק בתשלומי הורים. הוראות החוזר מרחיבות מאוד את אפשרותם של בתי ספר להנהיג תכניות לימוד ולימודי מגמה שימומנו מתשלומי הורים, ולרכוש באופן רשמי תכני לימוד במקצועות לבגרות. למעשה, החוזר מאפשר לראשונה לבתי ספר ממלכתיים לקיים עד מחצית מתוכנית הלימודים כתוכנית לימודים פרטית. אישורו של החוזר ימסד מגמה של הפרטה זוחלת ששוררת במערכת החינוך מזה שנים, ויכשיר יצירת מסלולי לימוד מועדפים לתלמידים מבוססים לצד הדרה של תלמידים ממשפחות מעוטות משאבים, תוך נטישת השאיפה לשוויון הזדמנויות בחינוך, וריקון מתוכן של הוראות החוק בדבר חינוך חינם; החוזר המוצע מנציח ומגדיל את הפערים החינוכיים הגדולים הקיימים כבר עתה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כבר כיום התקציב לתלמיד בישראל, בכל שלבי החינוך, נמוך משמעותית מממוצע התקציב לתלמיד במדינות ה-OECD, ואילו אחוז התקצוב הפרטי יחסית למדינות אלה גבוה וגדל עם השנים. בנוסף, הוראות החוזר המוצע סותרות חקיקה ראשית, את העקרונות המרכזיים בדיני החינוך, ואת פסיקת בית המשפט העליון בנושא רכישת שירותים פרטיים במסגרות ציבוריות, משום שכך אין למשרד החינוך הסמכות להחילו. לעמדה בהרחבה