כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 4.12.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 

 
בעקבות ההכרזה על הבחירות, השבוע הקרוב יהיה השבוע האחרון של הכנסת הזאת, ולאחריו תצא הכנסת לפגרת בחירות. במהלך הפגרה תהיה אפשרות לכנס את המליאה לצורך אישור הצעות חוק, לקיים דיונים בוועדות וכיוצא באלה, בהתאם להסכמות שיקבעו במהלך השבוע הקרוב בין הסיעות.
אנו נחזור ונדווח כאשר יהיו דיונים רלבנטיים או כאשר הכנסת תחזור לפעולה אחרי הבחירות.
 


"חוק ההסתננות" – בפעם השלישית 
הצ"ח למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2014

מליאת הכנסת | קריאה שניה ושלישית

עמדת האגודה: לאחר שבג"ץ פסל פעמיים את "חוק ההסתננות", נערכת הממשלה לחוקק גרסה שלישית של החוק בהליך בזק. על אף פירוק הממשלה, הצעת החוק נדונה השבוע בוועדת הפנים, ועתידה להיות מובאת להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. בין עיקריה של הצעת החוק:
  • תקופת המעצר לנכנסים חדשים לישראל תועמד על שלושה חודשים, ולאחר מכן הם יועברו למתקן "חולות";
  • השהייה ב"חולות" תועמד על עשרים חודשים. המוחזקים ב"חולות" ידרשו לשהות בו בין עשר בלילה לשש בבוקר. יהיה עליהם להתייצב פעם אחת ביממה בין השעות שמונה לעשר בלילה. מי שיפרו את הוראות השהייה או את כללי המקום ימשיכו להישלח למעצר;
  • יוגדלו הסנקציות נגד מעסיקים של מי שניתנה להם הוראה לשהות ב"חולות";
  • תוקם קרן להפקדת חלק משכרם של מהגרי עבודה, שתימסר רק אם יצאו במועד. החוק יוחל גם על "מסתננים", שהפקדות לגביהם גבוהות במיוחד.
הצעת החוק מבקשת לחוקק מחדש (כ"הוראת שעה" לשלוש שנים) הסדרים שבית המשפט העליון פסל והגדיר כהסדרים פוגעניים, המפרים את זכויות האדם הבסיסיות ביותר לחירות ולכבוד. במקום לאמץ את העקרונות שהציב בית המשפט, מבקשת הממשלה להתמקח עם פסקי הדין, לחתור תחתיהם ולבחון עד כמה תוכל להמשיך ולפגוע בזכויות אדם.

בהסדרים המוצעים בהצעת החוק אין לא בשורה לתושבי דרום תל אביב ולא הגנה על זכויותיהם של אנשים שנמלטו מעינויים ומרדיפות. ההצעה חוזרת ומאמצת את הכליאה והגבלת החירות כאמצעי להפעלת לחץ, ומוסיפה על כך פגיעה ביכולת ההשתכרות של מי שכבר היום משתכרים שכר זעום ונאלצים להתקיים ללא כל סיוע מהמדינה. נקיטת אותם האמצעים שנפסלו כבר על ידי בית המשפט העליון מבלי לבחון חלופות אחרות, חמורים במיוחד נוכח העובדה שזה למעלה משנתיים ימים נבלמה כמעט לחלוטין הכניסה לישראל דרך גבולה הדרומי. נתון זה צריך לשנות את המאזן החוקתי והוא מחייב לנקוט באמצעים שפגיעתם בזכויות אדם פחותה.

בהצעת החוק כרוכה גם הצעה לתיקון חוק עובדים זרים והקמת קרן פיקדון הנוגעת לכלל העובדים הזרים בישראל. נוכח מורכבות המהלך להקמתה של הקרן, צוותים מקצועיים עמלים על התיקון הנדון מאז שנת 2008, וטיוטות קודמות עברו ונדונו, ביחד עם הצוותים המקצועיים ממשרד האוצר וממשרד המשפטים, במסגרת הוועדה האמונה על הנושא – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. יש להשהות את התיקון עד אשר ייווצר נוסח סופי, מגובש ושלם, ולקדמו בוועדת העבודה והרווחה. להרחבה
 


איסור השימוש בסמלים ובכינויים נאציים
הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים, התשע"ג-2013 של חה"כ שמעון אוחיון, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ דב ליפמן, חה"כ מאיר שטרית, חה"כ בועז טופורובסקי. (פ/1515); הצעת חוק הגנת סמלים (תיקון - פגיעה בזיכרון השואה), התשע"ג-2013 של חה"כ אלעזר שטרן, חה"כ דוד צור, חה"כ רינה פרנקל, חה"כ שמעון סולומון, חה"כ חמד עמאר, חה"כ רונן הופמן, חה"כ יואל רזבוזוב, חה"כ עמרם מצנע, חה"כ דב ליפמן, חה"כ יריב לוין, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ משה גפני, חה"כ מאיר פרוש, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ שמעון אוחיון, חה"כ מירי רגב (פ/1544)

ועדת חוקה, חוק ומשפט יום שלישי 9.12.2014 | הכנה לקריאה ראשונה

עמדת האגודה: מדובר בשתי הצעות חוק דומות, שמבקשות לאסור באופן גורף על שימוש "בלתי הולם" בכינויים ובסמלים הקשורים לנאצים או לשואה, תוך הטלת עונשי מאסר. האגודה מתנגדת להצעות, שכן הן מבקשות להטיל מגבלות חריפות וגורפות על הדיון הציבורי במדינת ישראל, תוך פגיעה קשה בזכות החוקתית לחופש הביטוי.

השואה היא נושא כאוב וקשה מנשוא, ושימוש בלתי רגיש בסמלי השואה אכן עלול לפגוע קשות ברגשותיהם של אנשים רבים. אולם, חופש הביטוי הוא הזכות להגיד דברים קשים, נוקבים ואפילו פוגעים. הוא הזכות לתת ביטוי גס וקיצוני לעמדות, לרגשות ולמחשבות, והוא כולל גם את הזכות לעשות שימוש רטורי בדימויים קשים ופרובוקטיביים. שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא שאלה גדולה, שראויה לדיון חופשי במסגרת "שוק הדעות"; היא אינה שאלה שיש לטפל בה באמצעות החוק הפלילי. להרחבה
 


דיונים מיוחדים ליום זכויות האדם שחל ב-10 בדצמבר

יום זכויות האדם יצוין בכנסת באופן פורמלי ב-10.12. במהלך השבוע, על אף פירוקן של הממשלה והכנסת, יתקיימו בוועדות הכנסת השונות מספר דיונים לציון היום:


1. חינוך לדמוקרטיה
לימודי אזרחות ודמוקרטיה – הטמעת ערכי מגילת העצמאות – לציון יום זכויות האדם

ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי 9.12.2014 | דיון

עמדת האגודה: בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בתפיסות עולם גזעניות ואנטי דמוקרטיות המסכנות את המרחב הדמוקרטי בישראל. משרד החינוך יזם תכניות שונות מאמצע שנות השמונים למיגור תופעה זו, אך הן לא הצליחו לעצור מגמות אלה. כדי להתמודד עם התופעה נחוץ, בין היתר:
  • לשלב את חינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות בתכנית העבודה הרב-שנתית של משרד החינוך, ולהטמיעו בכל שכבות הגיל, בכל זרמי החינוך ובכל מקצועות הלימוד;
  • להגדיל את המשאבים המוקדשים לתחום, בין אם במסגרת המטה לחינוך אזרחי ובין אם במסגרות אחרות;
  • לעדכן את תכניות הלימוד ואת ספרי הלימוד ברוח התפיסה שמקדמת רב תרבותיות במובן העמוק, חינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות;
  • לספק לכל מורה הכשרה יסודית וכלים להתמודדות עם גילויי גזענות בכיתה ולניהול דיונים בסוגיות שבמחלוקת;
  • לחנך את התלמידים בחינוך העברי להכרת האוכלוסייה הערבית, זיקתה לארץ, מציאות חייה והנרטיבים ההיסטוריים שלה, ולהרחיב את הוראת הערבית בבתי ספר יהודיים.
להרחבה
 


2. יידוע על חובות למוסד לביטוח לאומי
העדר חובת המוסד לביטוח הלאומי לדווח על חובות

הוועדה לפניות הציבור | יום רביעי 10.12.2014 | דיון

עמדת האגודה: לאגודה מגיעות תלונות על כך שחובות עתיקים לביטוח הלאומי נוחתים על התושבים בהפתעה, אחרי שתפחו בשל ריבית והצמדה. לא פעם מתברר בסופו של דבר שהחובות נגרמו לא באשמת המבוטח/ת עצמו/ה, אלא בשל מחדל של המעסיק/ה או בשל טעות שנעשתה בביטוח הלאומי. לעתים תכופות נודע לתושבים על החוב רק כשנדרשו לשירות מהמוסד או כשנשללו קצבאות הקיום שלהם.

על המוסד לביטוח לאומי לשלוח לכל מבוטח/ת דו"ח שנתי מודפס, ובו פירוט התשלומים שהועברו למוסד, חובותיהם אליו ויתרותיהם בו. בשל הדמיון במוצר, בשירותים ובדפוס התשלום, אמורות לחול על המוסד לביטוח לאומי חובות הדיווח של גופים מוסדיים (קרנות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה) המעוגנות בחקיקה ראשית ובחוזרי המפקח על הביטוח באגף שוק ההון; חובות הדיווח שנקבעו בחוק הגנת הצרכן, המתייחסות לעסקאות מתמשכות; ועקרונות השקיפות והגילוי הנאות החלים על רשויות המדינה מכוח כללי המשפט המנהלי. חובת דיווח תקופתית של המוסד חיונית גם בשל מורכבות חישוב תשלום דמי הביטוח, בשל העובדה שאין היום הלכה ברורה בנושא התיישנות החובות לביטוח הלאומי, בשל מוגבלות המידע המצוי באתר הביטוח הלאומי ובשל חוסר הנגישות לאתר בפרט ולמידע וירטואלי בכלל של השכבות החלשות ביותר באוכלוסיה. להרחבה
 


3. מתן מעמד לילדים של מהגרי עבודה
מעקב אחר יישום החלטת ממשלה 2183, להענקת מעמד לילדי זרים ומשפחותיהם – לציון היום הבינלאומי לזכויות אדם

ועדה לעניין העובדים הזרים | יום רביעי 10.12.2014 | דיון

עמדת האגודה: באוגוסט 2010 התקבלה החלטת ממשלה להעניק מעמד תושבות בישראל לילדים של מהגרי עבודה ולהוריהם, שענו על כמה קריטריונים. למרות שחלפו מאז ארבע שנים, יש משפחות שעדיין לא קיבלו את המעמד שהובטח להן, וילדיהן ממשיכים לחיות בישראל משוללי זכויות יסוד, בלי זכאות לביטוח בריאות ובחוסר ודאות לגבי עתידם.