Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

שני, 26.12.2016
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

תוכנית החומש לאוכלוסיה הערבית

הצעה לדיון מהיר - שקיפות בתכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור | יום שלישי 20.12.2016 | דיון 


הדיון התקיים בשבוע שעבר. 

עמדת האגודה: תוכנית החומש לשילוב כלכלי של המיעוט הערבי יכולה להיות אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום קידום זכויות החברה הערבית בישראל. אולם מעל התוכנית מרחפים סימני שאלה רבים, ולא ברור עד כמה הממשלה באמת מחויבת ליישומה ומה מתוכה אכן יתוקצב וימומש בסופו של דבר. נוסף על כך, במקביל לתוכנית מקדמת הממשלה יוזמות שונות הפוגעות במטרות התוכנית והעלולות לחבל בתהליך יישומה. כך לדוגמה היוזמה להגברת האכיפה של דיני התכנון והבנייה ביישובים הערביים, שמימושה נקשר, במפורש או במשתמע, בהעברת תקציבים במסגרת התוכנית. 

הציבור הערבי כבר למוד הבטחות שלא התממשו, ושבע ועדות ודוחות. אם הממשלה מתכוונת ברצינות לפתוח דף חדש ביחסיה עם האוכלוסיה הערבית, יש לגבות את המילים במעשים ולהטמיע את סעיפי התקציב הרלוונטיים לתוכנית החומש בחוק תקציב המדינה, ללא תנאים. נוסף על כך, יש עוד צעדים רבים שעל המדינה לנקוט כדי להביא לשוויון אמיתי ומלא של המיעוט הערבי. 
 

 

מענה לשאילתות

מחקר הממ"מ חושף כי רוב משרדי הממשלה נכשלים באופן מוחלט במענה לשאילתות – נדרשת רפורמה בנושא

ועדת הכנסת יום שני 26.12.2016 | דיון
 
עמדת האגודה (במסגרת פורום דמוקרטיה פתוחה): מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיזם חבר הכנסת יואל חסון, מגלה בעיות רבות ביחסם של משרדי הממשלה לשאילתות שמציגים להם חברי הכנסת. בין היתר נמצא כי שאילתות רבות אינן נענות אלא באיחור משמעותי (מה שלעתים הופך אותן לבלתי רלבנטיות), וכי שאילתות שלא נענו אינן הופכות לדחופות, כפי שמאפשר תקנון הכנסת.

כלי השאילתות מאפשר לאזרחים, באמצעות נבחריהם, לקבל מידע על פעילות הממשלה, ועל כן יש לו חשיבות רבה מבחינת השקיפות של פעילות הממשלה ויכולתם של האזרחים לפקח עליה ולבקר אותה. יש לקבוע נהלים ברורים למענה על שאילתות במועד, להטיל סנקציות על שרים שאינם עומדים בהם, ולפרסם באופן שקוף את השאילתות ואת התשובות להן.  
 
 

חופש הביטוי והחופש האקדמי

תכניות אקדמיות נגד מדינת ישראל מספקות נקודות זכות ומלגה

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 27.12.2016 | דיון

עמדת האגודה: דיונים מסוג זה הם התוצר של מסע ההשתקה והדה לגיטימציה, המתוזמן והמתוכנן היטב, שכולל גם גורמים בממשלה, שמתנהל בשנים האחרונות נגד כל מי שלא מתיישר עם העמדה של הרוב הפוליטי דהיום, ובכלל זה ארגוני החברה האזרחית, גורמים בתקשורת, במערכת החינוך, באקדמיה ובמערכת המשפט.

התערבות פוליטית בתכנים האקדמיים ו/או בפעילותם של המוסדות האקדמיים פוגעת בחופש הביטוי ובחופש האקדמי בישראל. האקדמיה חייבת להיות פלורליסטית, וכזו שמקדמת ומכבדת את שלל הקולות והעמדות בחברה.

עיון ברשימת הארגונים, שבהם בחרו הסטודנטים הלומדים בקורס נשוא הדיון להתנדב השנה, מגלה מגוון רחב של ארגוני חברה אזרחית העוסקים בשלל סוגיות חברתיות, והפועלים באופן חוקי ולגיטימי וממלאים תפקיד חשוב במדינה דמוקרטית, גם אם עמדותיהם או פעילותם אינם לטעמם של חלק מהאנשים בישראל. יש לאפשר לכל אזרח, ובמיוחד לצעירים, לחשוב בעצמם, לעצב אישיותם ודעותיהם ולבחור את דרכם החברתית והפוליטית באופן עצמאי ופתוח מתוך מגוון אפשרויות. זוהי מהותה של דמוקרטיה, והיופי שבפלורליזם. להרחבה
 

 

טיפול המדינה במבקשי מקלט

זרים שאינם ברי הרחקה מישראל דוח מבקר המדינה 64ג' - ישיבת מעקב

הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת העבודה והרווחה | יום שלישי 27.12.2016 | דיון

עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): שנתיים וחצי חלפו מאז פרסם מבקר המדינה דוח חריף ומקיף בנוגע לכשלים הרבים של הממשלה והרשויות השונות בטיפול בסוגיית מבקשי המקלט, וממשלת ישראל בחרה להתעלם באופן כמעט גורף מהמלצותיו: מערכת המקלט אינה מתפקדת, העמימות המכוונת בנוגע לזכויותיהם של מבקשי המקלט ממשיכה, ומדיניות כוללת, שעל הצורך בה עמד המבקר אינספור פעמים בדוח – לא גובשה מעולם. בנוסף, המדינה בחרה להמשיך להזניח את האוכלוסיות המוחלשות ביותר, שבהן דרש הדוח לטפל באופן מיידי: ניצולי מחנות העינויים בסיני, חולים כרוניים ואנשים עם מוגבלות, נשים נפגעות אלימות במשפחה ועוד. התוצאות של אי יישום המסקנות ניכרות בשטח, ומצבן של אוכלוסיות אלה הולך ומחמיר.

מאז נכתב הדוח ונבנתה הגדר בגבול מצרים, נעצרה הכניסה לישראל כמעט לחלוטין (ירדה במעל 99%). זה הזמן ליישם את מסקנות דוח מבקר המדינה באופן מלא. על הממשלה להקנות למבקשי המקלט אישורי עבודה וזכויות חברתיות-כלכליות, לקיים מערכת בדיקת בקשות מקלט עצמאית ומתפקדת ולפעול באופן מיידי לפיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט ברחבי הארץ. רק כך אפשר לתת מענה אמיתי למצוקת מבקשי המקלט ולתושבי דרום תל אביב.
 

 

הזמנת ארגונים להרצאות בבתי ספר

פעילות "שוברים שתיקה" בבתי הספר

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום רביעי 28.12.2016 | דיון

עמדת האגודה: למנהלי בתי ספר יש זכות ואף חובה לאפשר לתלמידיהם דיון חופשי בסוגיות שנויות מחלוקת בחברה הישראלית. עליהם לחשוף אותם לעמדות שונות, בין היתר באמצעות הזמנת מגוון ארגונים להרצאות. חוק חינוך ממלכתי קובע במפורש חובה זו על מערכת החינוך. מנהלי בתי ספר שמחליטים לקיים שיח חינוכי פתוח בנושאים שנויים במחלוקת מקיימים את חובתם לפי החוק ולפי חוזרי מנכ"ל.

זימונם של מנהלים ל"שיחות בירור" הוא עוד צעד בשורת צעדים פסולים בהם נוקט לאחרונה משרד החינוך והעומד בראשו, כמו איומים והפחדות בתקשורת, והוצאת תיקון פסול לחוזר המנכ"ל. מטרת כל אלה היא להלך אימים על עובדי הוראה לבל יעזו לפעול בניגוד ל"רוח המפקד". על משרד החינוך לבטל מיד את השינויים בחוזר המנכ"ל ולהפסיק לזמן מנהלי בתי ספר שהזמינו את "שוברים שתיקה" לשיחות בירור. להרחבה
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2016 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה