Copy
זכויות האדם בכנסת
חמישי, 12.11.2020
האגודה לזכויות האזרח בישראל
עמדותינו בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם: תשלום ימי מחלה בגין בידוד; אלימות מתנחלים; העלאת גיל הפרישה לנשים; אלימות כלכלית; תקצוב תוכניות לקידום חיים משותפים; גביית חובות לרשויות המקומיות.
مواقفنا من القضايا المطروحة على جدول أعمال الكنيست في مجال حقوق الإنسان: دفع الإجازات المرضية للمُلزمين بالحجر الصحي؛ عنف المستوطنين؛ رفع سن التقاعد للنساء؛ العنف الاقتصادي؛ ميزانيات لمخططات العيش المشترك؛ تحصيل ديون السلطات المحلية.

תשלום ימי מחלה בגין בידוד

1. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 - מתווה התשלום על ימי בידוד

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום ראשון 15.11.2020 בשעה 12:00

 
המתווה הממשלתי המתגבש בדבר הסדר התשלום לעובדים הנמצאים בבידוד נדרש לאחר שבג"ץ פסל את תעודת המחלה הגורפת שהמדינה הוציאה וביקשה להשית מכוחה את עלויות בידוד העובד עליו ועל מעסיקו. על פי הפרסומים, הבידוד ימשיך להיות על חשבון ימי המחלה של העובד, ובהתאם העובד גם יישא בעלויות הבידוד בימים הראשונים שלו.

עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד, איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, הקליניקה לזכויות בעבודה במרכז הבינתחומי, והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב): המתווה מעורר קשיים שונים מבחינת ההגנה על זכויות עובדים. להלן הנקודות העיקריות:

א. סוגיית מימון ימי הבידוד רלוונטית לעובדות ולעובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם ממקום בידודם – מדובר בעיקר בעובדי כפיים ועובדים אחרים בעבודות פיזיות, ובעובדים הנדרשים בעבודה עם קהל. אלו עובדים אשר חלק ניכר מהם מועסק בשכר לא גבוה, פעמים רבות בהעסקה לא יציבה, במשרות חלקיות וללא ותק, וכפועל יוצא מכך – רבים מהם בעלי ימי מחלה צבורים מעטים, אם בכלל. גריעת ימי הבידוד מימי המחלה הצבורים של העובד צפויה להותיר את העובדים המוחלשים במשק ללא ימי מחלה דווקא כשבאמת יחלו ויזדקקו להם. לפיכך, בגיבוש המתווה שיקודם יש לתת את הדעת למאפיינים אלו של מי שצפויים להיות מושפעים ממנו.

ב. המתווה של ימי מחלה אינו מתאים מבחינות רבות לשימוש בהקשר של ימי בידוד. לפיכך יש לעצב הסדר ייחודי ונפרד למצבי בידוד. לכל הפחות, וככל שייקבע שימי הבידוד יבואו על חשבון ימי המחלה, יש לקבוע מכסה מינימלית של ימי מחלה שממנה לא ניתן יהיה לנצל ימים לתקופת בידוד, ושבשלב זה יהיה הבידוד על חשבון המדינה, כך שיישארו לעובד/ת מספר מינימלי של ימי מחלה למקרה הצורך.

ג. על פי ההסדר המתגבש כפי שפורסם באמצעי התקשורת, העובד יישא בעלות יום הבידוד הראשון ובעלות חלקית של ימי הבידוד השני והשלישי, בדומה להסדר הקבוע בחוק דמי מחלה. מנגנון זה יוצר חלוקה לא הוגנת של נטל העלויות במקרה של בידודים קצרים ותכופים. יש לגבש חלופות שיחלקו את הנטל באופן שונה והוגן במקרים של סבבי בידוד חוזרים.

ד. אנו מברכים על ההחלטה לראות בהיעדרות ממקום העבודה בתקופת בידוד כדין היעדרות בשל מחלה, לצורך הגנה על העובד מפני פיטורין. יש לקבוע באופן מפורש וחד משמעי איסור על פיטורי עובדים בבידוד.
להרחבה

אלימות מתנחלים

דיון מהיר בנושא: "התמודדות כוחות הביטחון עם אלימות מתנחלים"

ועדת החוץ והביטחון | יום שני 16.11.2020 בשעה 10:00

 
עמדת האגודה: כוחות הצבא והמשטרה ברחבי הגדה המערבית מתמודדים מזה שנים עם תופעה נרחבת של הפרות סדר ופגיעות בביטחון התושבים וברכושם. כוחות הביטחון בשטחים תפסו ותופסים את תפקידם העיקרי כמכוון להגנת ביטחונם של הישראלים בשטחים; הגנה על ביטחונם של התושבים הפלסטינים מעולם לא הוגדרה כאחת מן המשימות המרכזיות המוטלות עליהם.

ככל שהדבר נוגע להגנת ביטחונם של ישראלים המתגוררים בשטחים, פיתחה ואימצה מערכת הביטחון דרכים רבות ואמצעי אכיפה מגוונים לצורך מתן מענה לאיומים המשתנים. לעומת זאת, בכל הנוגע להגנת ביטחונם של פלסטינים הנתונים להתקפות מצד ישראלים, המערכת נמנעת באופן עיקבי מלנקוט ברבים מן האמצעים והכלים העומדים לרשותה, ואשר בהם היא עושה שימוש לצורך הגנתם של הישראלים.

במקרים רבים ה"מענה" היחיד שניתן לאיום שמציבים מתנחלים לביטחונם ולקניינם של פלסטינים, הוא צעדים מגבילים ופוגעניים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית עצמה – הקורבן של מעשי האלימות, וזאת במקום נקיטת פעולה נגד האחראים למעשי האלימות. ככלל, לאורך שנים מעדיפים כוחות הביטחון את "הדרך הקלה", של הטלת מגבלות קשות ומתמשכות דווקא על התושבים הפלסטינים, על פני החלופה הנאותה והראויה – אך גם הקשה יותר לביצוע – של אכיפת החוק על המעורבים בפגיעה בפלסטינים, וזאת, בשל חששם להתעמת עם מתנחלים. התנהלות זו מעניקה למעשה רוח גבית לעבריינים ולפעולות עברייניות.

העלאת גיל הפרישה לנשים

דיון מהיר בנושא: "ההעלאה המתוכננת של גיל הפרישה לנשים" - (1919 תמר זנדברג)(1941 תהלה פרידמן)(1946 אורלי פרומן)(1948 מרב מיכאלי)(1970 סונדוס סאלח)

ועדת הכספים | יום שלישי 17.11.2020 בשעה 12:00

 
עמדת האגודה: שוק העבודה בישראל מתאפיין בחוסר שוויון בין נשים לגברים, המתחיל בכניסה לשוק העבודה ומחריף עם העלייה בגיל: פערי שכר, עבודות במשרה חלקית ו/או דרך חברות כוח אדם, הפסקות בחיי העבודה עקב לידות, טיפול בילדים ובהורים, הדרה ואפליה של נשים מבוגרות בשוק העבודה, ועוד. כתוצאה מכל אלה, נשים מגיעות לגיל הביניים עם פחות נכסים כלכליים, פנסיוניים ותעסוקתיים בהשוואה לגברים. שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה נמוך יותר משיעור ההשתתפות של גברים, ונשים נפלטות מכוח העבודה בגיל צעיר יותר מגברים. כבר היום ישנה קבוצה גדולה של נשים שנפלטו משוק העבודה, אף לפני הגעתן לגיל הפרישה הנוכחי.

כתנאי להעלאת גיל הפרישה על המדינה לנקוט באמצעים אפקטיביים לעידוד תעסוקת נשים בגיל הביניים ובגילים מבוגרים, ולפעול להבטחת קיומן של נשים מוחלשות אשר נפלטו משוק העבודה עוד לפני גיל הפרישה הנוכחי. אין להעלות את גיל הפרישה לנשים ללא נקיטת אמצעים שיבטיחו תעסוקה וקיום לנשים עד גיל הפנסיה.

האגודה מציעה שורה של צעדים שאפשר לנקוט לשילובן של נשים מבוגרות בשוק העבודה, ובהם: פיתוח קורסים מקצועיים; פיתוח תוכניות של למידה לאורך החיים שיאפשרו לעובדים מבוגרים בכלל, ולנשים בפרט, להתמיד בשוק העבודה עד גיל הפרישה; מתן תמריצים למעסיקים להעסיק מבוגרים בכלל ונשים מבוגרות בפרט; ומתן תמריצים לנשים להתמיד בעבודתן מעבר לגיל הפרישה הקיים. להרחבה

אלימות כלכלית

1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית; 2. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה ראשונה

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 17.11.2020 בשעה 13:00

 
עמדת האגודה: האגודה תומכת בהצעת החוק. אלימות במשפחה כוללת במרבית המקרים אלימות כלכלית, שמשמעותה יצירת תלות כלכלית של הצד החלש במערכת היחסים – כמעט תמיד האישה – בצד החזק, וניצול של תלות זו. אלימות כלכלית יכולה להתבטא, למשל, בשליטה בלעדית של הגבר על חשבונות הבנק ועל כרטיסי האשראי במשפחה, כולל על כספי המשכורת של האישה, כשהוא המחליט היחיד על ההוצאות ועל ההתנהלות הכלכלית במשפחה. אלימות כלכלית מחזקת את תלותה של האישה בגבר האלים, והופכת את האפשרות לצאת מהמערכת האלימה ולפתוח בחיים עצמאיים לקשה עוד יותר.

מעבר לתמיכתנו הבלתי מסויגת בהצעת החוק, האגודה מדגישה שיש להציע לנשים היוצאות ממערכות יחסים אלימות מענה כולל שיאפשר להן לבנות חיים עצמאיים ולרכוש עצמאות כלכלית. מענה זה צריך לכלול מענק שיקום, קצבת קיום נגישה תוך זמן קצר, סיוע בדיור, שמירה על מקום העבודה או שיקום והכשרה תעסוקתיים, וכן תמיכה נפשית וסוציאלית. יש לתת מענה לא רק למי שיוצאות ממקלט לנשים מוכות, אלא לכל אישה שסבלה מאלימות פיזית, נפשית או כלכלית, ואזרה אומץ לבקש עזרה וסיוע מרשויות הרווחה.

תקצוב תוכניות לקידום חיים משותפים

דיון מהיר בנושא: "מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים"

הדיון התקיים השבוע. ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 9.11.2020 בשעה 13:00

 
עמדת האגודה: אנו מברכות על קיומו של דיון חשוב זה בוועדת החינוך, ומקווים שיסמן את תחילתו של שינוי דחוף בתחום זה. מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח עוסקת שנים רבות בנושא של חינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ונגד גזענות. אנו פועלים בשיתוף משרד החינוך ומוסדות להכשרת מורים, מקיימים השתלמויות מקצועיות למורות ולמורים, ומפתחים חומרים חינוכיים בתחומים אלה. בפנייתנו לוועדה התייחסנו למצב הנוכחי העגום בכל הנוגע למדיניות משרד החינוך ולתקצוב תוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים, וביקשנו להציע עקרונות לתוכנית כוללת לחינוך לערכי דמוקרטיה, חיים משותפים ומאבק בגזענות. להרחבה

גביית חובות לרשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

הדיון התקיים השבוע. ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 11.11.2020 בשעה 9:00

 
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור, שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.

דבר זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני - פקודת המסים (גביה), דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות שמונעות משיקולי רווח בלבד, ומרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.

אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד כי הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי.

לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה

 
העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו גם בעתיד? להרשמה לחצו כאן
עדכון מהכנסת גם באנגלית - להרשמה לחצו כאן

לצפייה מיטבית לחצו כאן | להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן
 
Copyright © 2020 ACRIHebrew, All rights reserved.