כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 6.2.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 


בוררות חובה 

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"ג-2013 של חה"כ יריב לוין (פ/1051)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 9.2.2014 | קביעת עמדת הממשלה

 
הצעת החוק קובעת שבית המשפט יעביר תובענות שעניינן פיצויים בשל נזקים שנגרמו לרכוש בשל ליקויי בנייה או תאונות דרכים, להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי שמונה לשמש כבורר – וזאת ללא שיקול דעת וללא צורך בהסכמת הצדדים. על הליך הבוררות לא יחולו, ככלל, סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

עמדת האגודה: הצעת החוק מהווה הפרטה של מערכת השיפוט בישראל: היא מבקשת לפתור את בעיית העומס על מערכת השיפוט באמצעות כפייה על מתדיינים לקבל שירות שיפוט פרטי. ההצעה מגלמת תפיסה ערכית מעוותת ומסוכנת של תפקידי המדינה וטשטוש הגבול בין הפרטי לציבורי. השיפוט בסכסוכים אזרחיים מהווה נדבך מרכזי בשמירה על הסדר הציבורי, בהסדרת התנהגות חברתית, בהגנה על שלטון החוק, בחלוקת זכויות וחובות ובשמירה על זכויות אדם.  כמו כן, להכרעה בסכסוכים אזרחיים יש פוטנציאל בלתי מוגבל לפגיעה בזכויות הפרט ובכלל זה בזכות הקניין, בזכות לכבוד, בזכות להליך הוגן ועוד. תפקידים ציבוריים רגישים אלה מצויים בלב ליבה של תכלית קיום המדינה ומשכך, סמכות השיפוט אינה ניתנת להפרטה.
 
יש לציין כי בעבר לא אישרה הממשלה הצעת חוק דומה, אם כי נרחבת יותר בהיקף התיקים שביקשה להעביר לבוררות חובה. יתר על כן, לעמדת נשיא בית המשפט העליון גרוניס, הכוונה לקדם בוררות חובה מעוררת בעיות חוקתיות ועשויה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, בזכות להליך הוגן, ובזכות הגישה לערכאות. להרחבה
 


החלת החוק הישראלי בהתנחלויות

הצעת חוק החלת החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה והשומרון, התשע"ג-2013 של חה"כ מירי רגב (פ/481)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 9.2.2014 | קביעת עמדת הממשלה

 
עמדת האגודה: הצעת החוק לא תשנה דרמטית את המצב בשטח. כבר כיום המשטר המשפטי בשטחים מייצר מציאות בה חיים שני סוגים של אנשים, תחת מערכות חוקים שונות: המתנחלים הישראלים כפופים לחוקי מדינת ישראל, המקנים להם זכויות של אזרחים במדינה דמוקרטית, בשעה ששכניהם הפלסטינים חיים תחת שלטון צבאי וזכויותיהם מופרות תדיר. מי שנזעקים לנוכח הצעת החוק וחוששים ממיסוד האפליה בשטחים, חייבים להבין שזו המציאות כבר עכשיו.
 

 

נשירת תלמידים מבתי הספר בירושלים המזרחית

אחוזי נשירה במוסדות חינוך במזרח ירושלים

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני, 10.2.2014 | דיון

 
עמדת האגודה: כ-36% מהילדים בירושלים המזרחית אינם לומדים בבית ספר. זהו נתון הגבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי ואף מהממוצע ביחס לאוכלוסיה הערבית בישראל. הסיבות לנשירה רבות ומגוונות, אך נובעות בעיקרן ממחדליהן של הרשויות השונות – עיריית ירושלים, משרד החינוך ומשרד הרווחה. מחסור בבתי ספר ופיזור דל של מוסדות חינוך לבנים ולבנות בכל הגילאים, איכות ירודה של מנהלים וצוותי הוראה, מחסור חמור ביועצים חינוכיים, עוני קשה המושך את התלמידים לנשור מהלימודים על מנת לסייע למשפחותיהם ועוד – כל אלה הם גורמים ידועים לנשירה, שהרשויות השונות נמנעות מלהתמודד איתם באופן יסודי כדי להביא לצמצום התופעה. יש להגדיל באופן משמעותי את התקציבים המיועדים לטיפול בנשירה בירושלים המזרחית, להציב יעדים לצמצומה וליזום תכנית רב-שנתית ורב-מערכתית להתמודדות עם הבעיה. להרחבה

 

 

העלאת אחוז החסימה

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ חמד עמאר, חה"כ רונן הופמן. (פ/1160(; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013 של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ חמד עמאר, חה"כ רונן הופמן. (פ/1160) - הכנה לקריאה שניה ושלישית - הדיון יעסוק באחוז החסימה ובהסכמי עודפים

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני, 10.2.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

 
הצעות החוק, המכונות "חוק המשילות", מבקשות לשנות היבטים שונים הקשורים לבחירות ולתפקוד הממשלה והכנסת. לאחר שנדונו בוועדה כל יתר חלקי "חוק המשילות", מתמקד כעת הדיון בהצעה להעלות את אחוז החסימה.
 
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להעלאת אחוז החסימה, שכן היא עלולה לפגוע בייצוג בכנסת של קבוצות מגוונות בישראל, ובראש ובראשונה הציבור הערבי והציבור החרדי. ככל שהממשלה בוחרת לקדם את העלאת אחוז החסימה, עליה לכל הפחות למצוא כלים ודרכים שיבטיחו את הייצוג של קבוצות המיעוט בכנסת, כמו למשל שריון של מקומות לקבוצות מיעוט, או קביעת אחוז חסימה מיוחד לקבוצות מיעוט. דוגמא אחת לכלי מסוג זה היא "החוק הסרבי", שקובע כי מפלגות שיוכרו על ידי ועדת הבחירות המרכזית כמפלגות מיעוט אתני תהיינה פטורות מאחוז החסימה שנקבע ליתר המפלגות. להרחבה
 


כלא הוא לא מקום לילדים

חלופות מעצר לילדי עובדים זרים

הוועדה לזכויות הילד והוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים | יום שני, 10.2.2014 | דיון

 
עמדת האגודה וארגונים עמיתים: בשנה האחרונה נכלאו בישראל למעלה מ-200 ילדים וילדות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט: ילדים הממתינים להחלטה בבקשתם להיות מוכרים כפליטים, ילדים שאי אפשר לגרשם בחזרה למדינות מוצאם, ילדים הממתינים לגירוש, ועוד. את מגוון המטרות שלשמן נכלאים ילדים בישראל אפשר להשיג בדרכים אחרות, פוגעניות פחות. למרות זאת מעצר ילדים הפך לברירת המחדל בהתמודדות המדינה עם ילדים חסרי מעמד חוקי, וילדים רבים נכלאים בתנאים קשים. ההשפעות הנפשיות של מעצר או כליאה על ילדים הן הרסניות
 
מדינות רבות המתמודדות עם הגירה פיתחו חלופות מעצר שאפשר ליישם בכל מקרה שבו מעורב ילד, ובהן: מגורים בקהילה בליווי עובד סוציאלי, איש רווחה או פסיכולוג, ובשילוב דרישת התייצבות בפני הרשויות ותנאים מגבילים אחרים; מגורים במרכזי מגורים למשפחות, המנוהלים על ידי גורמי רווחה ולא על ידי רשויות האכיפה; ומגורים בפנימיות. חלופות המעצר מקנות סביבה אוהדת לילד ולמשפחתו עד שיוחלט על מעמדו או על יציאתו מהמדינה, ובמקביל מאפשרות פיקוח ושליטה מצד רשויות ההגירה. הניסיון בעולם מעלה שאימוץ החלופות זול יותר מהחזקת משפחה בכלא.
קמפיין "כלא הוא לא מקום לילדים" בפייסבוק
 


הזכות להזדקן בכבוד – אשפוז וטיפול סיעודיים

יום שני, 10.2.2014 | כנס

 
שדולת הגמלאים בכנסת, בראשות חברי הכנסת יצחק הרצוג ונחמן שי, עורכת כינוס בנושא הסיעוד.
 
עמדת האגודה: בישראל כ-170 אלף זקנים וזקנות סיעודיים, המהווים למעלה מחמישית מכלל הזקנים בכל רגע נתון. בתקופה הקשה בחייהם נאלצים הם ובני משפחותיהם להתמודד עם כשלים חמורים בתחום הסיעוד. הטיפול והאשפוז הסיעודיים אינם מובטחים במלואם בחוק. רק חלק קטן מהטיפול בזקנים סיעודיים ניתן על ידי המדינה, וגם הוא מפוצל בין כמה וכמה גורמים ממשלתיים ומוסדיים שונים, שלכל אחד מהם סדרה של מבחני כשירות ומבחני הכנסה משלו. במקום שהזכאות תהיה מובטחת על חשבון תשלום המיסים ששילם האדם כל ימי חייו, ברוב המכריע של המקרים ילדיו של הזקן נאלצים להשתתף בעלויות הטיפול בו, והמשפחה כולה נאלצת לעבור מבחני הכנסה דרקוניים ופולשניים כדי לקבל סיוע מזערי. האגודה לזכויות האזרח פועלת, במסגרת קואליציה של ארגונים, במטרה להכניס את האשפוז והטיפול הסיעודי לסל הבריאות. להרחבה
 


הרפורמה החדשה בתכנון ובבניה - דיור בר השגה 

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 - דיור בר השגה, השלמות ותיקונים נוספים

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 11.2.2014 | הכנה לקריאה שניה ושלישית

 
עמדת האגודה (במסגרת הקואליציה לדיור בר השגה): יו"ר ועדת הפנים, חה"כ מירי רגב, בתמיכת הוועדה, נאבקת בימים אלה לנסות להוסיף לרפורמה פרק שיעסוק בדיור בר השגה. ביום שלישי יידון הנושא בוועדה. הקואליציה לדיור בר השגה מברכת את יו"ר הוועדה ואת חבריה על מאבקם. הסמכויות שמציעה הוועדה להוסיף לוועדות המקומיות יתנו בידיהן כלי לקידום תמהיל מגוון של פתרונות דיור לאוכלוסייה עם צרכים מגוונים, וכן למתן מענה למצוקת הדיור כחלק אינטגרלי מהליכי התכנון. אנו מאמינים שאם הסוגיה של דיור בר השגה תוטמע בהליכי התכנון תהיה בכך בשורה אמיתית לציבור, ותשתית משפטית לפיתוח עתידי של הנושא וליוזמה מקומית בתחום. הקואליציה מבקשת מהוועדה לשקול מספר שינויים בנוסח שהציעה. להרחבה
 
 


ירושלים: השכונות שמעבר לגדר

העדר שירותים עירוניים בשכונות ירושלמיות מעבר לגדר ההפרדה

הוועדה לפניות הציבור | יום רביעי, 12.2.2014 | דיון

 
עמדת האגודה: חומת בטון בגובה 8 מטרים מפרידה בין מספר שכונות פלסטיניות בצפון ירושלים, שנמצאות בתוך השטח המוניציפלי, ושתושביהן מחזיקים בתעודת זהות ישראלית, לבין שאר חלקי העיר. בשכונות אלה מתגוררים, לפי הערכות, למעלה מ-50,000 שתושבים, הנאלצים לעבור דרך מחסום מידי ביומו בדרכם לתוך ירושלים. מאז בניית גדר ההפרדה הפך האזור הפקר גמור, והרשויות מתעלמות כליל ממחויבותן לתושבים. שירותים סטנדרטיים כמו איסוף אשפה וניקיון או שיפוץ וריבוד כבישים הפכו מינימליים או נעלמו לגמרי, ותשתיות הביוב והמים קרסו. אין מספיק בתי ספר בשכונה לקלוט את כלל הילדים, ועל מגרשי משחקים ואפילו מפרצי חניה אין בכלל מה לדבר. בהיעדר נוכחות של משטרה, חלה עלייה תלולה בפשע. פניות אל אגפי העירייה ואל משרדי ממשלה זוכות להתעלמות. יש לציין שלפני מספר שנים אישר בג"ץ את תוואי גדר ההפרדה באזור בכפוף לכך שעל אף החומה והמחסומים תדאג המדינה לשמור על מרקם חיים נורמלי, אולם המצב בפועל הוא הפרה יום יומית של הבטחות אלו. להרחבה