האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 04.07.2013
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה


 

 
חוק המישוש
הצח סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (סמכות חיפוש שוטר למניעת אלימות)
ועדת השרים | יום ראשון 07.07.2013 | עמדת ממשלה על החלת דין רציפות
 
עמדת האגודה: הצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ועתה מבקשים להחיל עליה דין רציפות. על פי ההצעה, שוטרים יוכלו לפנות לאנשים שונים באופן סלקטיבי – על פי שיקול דעתם, ומבלי שמתקיים חשד סביר – ולדרוש מהם לעבור חיפושים משפילים. זאת, במקומות שונים המוגדרים בחוק (כגון מועדונים, פאבים, דיסקוטקים, ומקומות בהם מתקיימים אירועי ספורט), וכן במקומות בילוי נוספים אשר יוכרזו בידי מפקד מחוז במשטרה. כבר היום מוסמכת המשטרה לערוך חיפוש שגרתי על כל מי שנכנס למקום מגודר, לרבות פאב או דיסקוטק. הקושי העצום בהצעה הנוכחית הינו בכך, שהיא מקנה לשוטרים סמכות רחבה לבצע חיפושים שרירותיים וסלקטיביים גם בתוך המקומות ובסמוך אליהם – ללא כל קריטריונים מנחים. בכך, היא פותחת פתח לשימוש מפלה ומשפיל בסמכות כנגד מי שמסיבה זו אחרת "אינו נראה" לשוטר בשטח.עצם הענקתה של סמכות חיפוש מסוג זה למשטרה משנה באופן בעייתי ביותר את מהות היחסים בין הפרט לבין השלטון במדינת ישראל. לאדם במדינה דמוקרטית הזכות הבסיסית לדעת כי רשויות אכיפת החוק רשאיות להתערב במעשיו ולפלוש לפרטיותו, רק אם קיימת הצדקה ספציפית וסבירה לכך.זאת ועוד, חיפוש ללא עילה – הנערך על פי שיקול דעתו הבלעדי של השוטר וללא קריטריונים מנחים כלשהם - אינו פוגע רק בזכות היסודית לפרטיות; הוא פוגע גם בזכות האדם לכבוד, וכפי שהניסיון בעולם מלמד, פותח פתח עצום לפרופיילינג ולאכיפה מפלה. לעמדת האגודה.
 


איסור העסקה של פליטים ומבקשי מקלט
הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4) (איסור העסקה), התשע"ב– 2012
ועדת השרים | יום ראשון 07.07.2013 | עמדת ממשלה על החלת דין רציפות
 
עמדת האגודה:  מדובר בהצעת חוק של ח"כ אקוניס וח"כ מירי רגב שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18 ועתה הם מבקשים להחיל עליה דין רציפות ולהמשיך לקדמה. ההצעה קובעת איסור פלילי על העסקה של מבקשי מקלט ופליטים בישראל, שהפרתו משמעה מאסר של 5 שנים או קנס. בישראל מצויים כיום כמה עשרות אלפי מבקשי מקלט שרובם אריתראים ורבים אחרים מהם סודנים. ישראל אינה מגרשת אריתראים וסודנים, משום שנשקפת  להם סכנה במדינות מוצאם, עובדה שידועה גם למקבלי ההחלטות ואף לבית המשפט הישראלי. נכון להיום, מבקשי המקלט שוהים בישראל כשצווי גירוש שאינם בני ביצוע תלויים ועומדים נגדם, העסקתם בישראל מיוסדת על הסדר "אי-אכיפה" נגד מעסיקיהם שנקבע בבג"ץ. חרף ההתחייבות שלא לנקוט בצעדי אכיפה נגד מעסיקיהם, מבקשי המקלט מחזיקים בידיהם רישיונות ישיבה, עליהם מצוין במפורש שהם אינם רישיונות עבודה, וכתוצאה מכך, רבים אינם מצליחים למצוא עבודה. מדיניות זו, המונעת ממבקשי המקלט אפשרויות תעסוקה, דוחקת אותם לעוני ולמצוקה ומגבירה תופעות של ניצול ושל עושק. כתוצאה מכך, נוצרו ריכוזים של מבקשי מקלט באזורים מוחלשים, שבהם מבקשי המקלט יכולים להרשות לעצמם למצוא מחסה. הצטופפותם במקומות אלה מוסיפה על המצוקה השוררת בהם ממילא, והמצב הפך בלתי נסבל. הטלת סנקציות על מעסיקים לא ישפר את המצב אלא יחמיר אותו. דווקא הענקת אשרות עבודה למבקשי מקלט תסייע בפיזורם במקומות עבודה שונים ברחבי הארץ,  תסייע במניעת פשיעה הנובעת מצורך הישרדות ומצב סוציו-אקונומי נמוך, תקדם את שוק העבודה בישראל הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים החלשים, ותקל על מצוקת תושבי שכונות דרום ת"א. עוד בנושא העסקת פליטים באתר האגודה
 

 
די לעבדות קבלן בשירות הציבורי
הצח עסקאות גופים ציבוריים (מניעת העסקה במיקור חוץבשירות הציבורי) , התשע"ג-2013
ועדת השרים | יום ראשון 07.07.2013 | עמדת ממשלה
 
עמדת האגודה: הצעת החוק של חברי הכנסת זהבה גלאון, חיים כץ ואח' שמטרתה לקבוע תנאים שיובילו להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות ואחרות. העסקה הקבלנית פושה בכל מגזרי החברה בישראל, ונפוצה במיוחד בשירות הציבורי. היא גורמת נזק שלא יתואר במקצועיות, בשירותיות ובביטחון הכלכלי והתעסוקתי של המועסקים. שיטה זו גוררת הוצאה של מיומנות ומקצועיות מחוץ למגזר הציבורי, ותחת חסותה מתאפשרים התעמרות, ניצול ועושק של אוכלוסיות מוחלשות. הקואליציה להעסקה ישירה, שבה חברה האגודה לזכויות האזרח, פעלה לקידום הצעת חוק שתוביל להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל בכנסת הקודמת, וממשיכה לתמוך במאמצים לקדם חקיקה שכזו בכנסת ה-19. הצעת החוק מבקשת לשים קץ לשיטות ההעסקה העקיפות והפוגעניות במגזר הציבורי, וקבעה כי עובדות ועובדי הציבור בישראל, בדרגים ובמגזרים השונים, יהיו מועסקים ישירות על ידי המעסיק האמיתי שלהם ולא דרך קבלני משנה. ההצעה קבעה כי בניגוד למצב הקיים, שבו מורות/ים, רופאות/ים, עובדות/ים סוציאליות ואחיות מועסקות/ים בקבלנות על ידי המדינה – העסקה קבלנית על ידי רשויות המדינה תיאסר לחלוטין, למעט מקרים חריגים ביותר.

 
כנס בכנסת - עוצרים את תופעת עובדי הקבלן בשירות המדינה

ח"כ זהבה גלאון וח"כ חיים כץ
בשיתוף - הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, השדולה להעסקה ישירה, השדולה לשוויון תעסוקתי
הכנס יתקיים בכנסת ביום שלישי, 9 יולי 2013 בשעה 13:00 ,באולם ירושלים

בהשתתפות:
  • שר החינוך, שי פירון
  • יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין
  • יושבי ראש השדולה להעסקה ישירה: ח"כ מיכל בירן, ח"כ משה גפני, ח"כ דב חנין ח"כ אורלי לוי אבקסיס, ח"כ מיכל רוזין, ח"כ פנינה תמנו - שטה
  • גב' אורנה עמוס, הקואליציה הארצית להעסקה ישירה
  • עו"ד איתי סבירסקי, הנהגת "כוח לעובדים", הקואליציה הארצית להעסקה ישירה
  • ד"ר ורדה שיפר, חוקרת הפרטה ורגולציה במרכז חזן במכון ון ליר
  • גב' שולמית סהלו, סגנית ראש עיריית קריית גת
  • מר אריאל ליבמן , מורה, פעיל במאבק בקואליציה להעסקה ישירה בחינוך
 לאישור השתתפות, נא לשלוח שם+שם משפחה, ת.ז. למייל: siatmeretz@knesset.gov.il
 
 
 

 
שליטה ובקרה על פריון הנשים יוצאות אתיופיה?
סוגיית מתן דפו-פרוורה (זריקה למניעת הריון) לנשים יוצאות אתיופיה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שלישי, 10 ביולי 2013 | דיון
 
עמדת האגודה:  בבינואר 2013  נעשתה פנייה בשם האגודה לזכויות האזרח, ארגון אישה לאישה, טבקה, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, רופאים לזכויות אדם ומרכז תמורה, אל פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות בעניין מתן גורף של זריקות דפו-פרוורה, אמצעי למניעת הריון, לנשים יוצאות אתיופיה החיות בישראל. השימוש באמצעי מניעה זה עלול לגרום לתופעות לוואי קשות, גופניות ונפשיות, ואינו מומלץ כלל על ידי משרד הבריאות ורופאי נשים, אלא במקרים חריגים ביותר. הנושא נחשף לראשונה בכתבה בידיעות אחרונות משנת 2008, אולם למרות זאת מעדויות חדשות שנאספו השנה התברר כי הפרקטיקה נמשכה. בעקבות המכתב פנה המנכ"ל אל מנהלי קופות החולים בארץ, דרש להנחות את רופאי הנשים שעובדים עם כל קופות החולים שלא לחדש מרשמים של דפו פרוורה אלא לאחר עריכת בירור עם המטופלת בה יוברר הצורך להשתמש דווקא באמצעי מניעה זה, והאם המטופלת מבינה את תופעות הלוואי של השימוש באמצעי זה למול אמצעים אחרים, והכל תוך היעזרות במגשרות בנות העדה האתיופית או בשירותי תרגום רפואי. שימוש הגורף בדפו- פרוורה בקרב נשים יוצאות אתיופיה מעלה חשש כבד כי מדובר במדיניות המכוונת להפעיל שליטה ובקרה על הפריון בקרב אוכלוסיה זאת. במכתב הארגונים נדרש כי לאור חומרת החשדות, יש לפתוח בבירור מקיף אודות הפרקטיקה של עידוד השימוש בדפו-פרוורה בקרב נשים יוצאות אתיופיה ולאתר את האחראים לה.
הארגונים מבקש לדעת האם נערך בירור, ומבקשים לקבל נתונים מעודכנים אודות השימוש בדפו פרוורה בקרב נשות ישראל בכלל ונשים יוצאות אתיופיה בפרט. כן מבקשים הארגונים לדעת האם נערכה בדיקה בתוך משרד הבריאות לבדיקת הפרשיה, כפי שהודיע סגן שר הבריאות היוצא חה"כ יעקב ליצמן.
לעמדת האגודה בהרחבה
לדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הנושא
 


החזקת נשק על ידי מאבטחים מחוץ לשעות העבודה
מדיניות מתן נשק למאבטחים
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 08.07.2013 |  דיון
 
עמדת האגודה: נושא המקודם ע"י קואליציה של ארגוני נשים וזכויות אדם : האקדח על שולחן המטבח (וביניהם האגודה לזכויות האזרח). מטרתנו להביא להפסקת נשיאת נשק של חברות אבטחה למרחב הביתי של המאבטחים בשל העובדה שהדבר מביא להגברת האלימות נגד נשים, ובכלל. הקואליציה הוקמה בתגובה לתופעה מתמשכת של רצח נשים בנשק שנושאים בני זוגן העובדים בתעשיית האבטחה.
סעיף 10ג לחוק כלי הירייה תש"ט – 1949 קובע כי תעודת הרשאה לנשיאת נשק שהוצאה על ידי חברת שמירה לשומר תוגבל לאזור שבו מועסק השומר. דהיינו, השומר אינו מורשה על פי החוק לשאת עימו את הנשק מחוץ לאזור העסקתו בסיום המשמרת. בנוסף קבע האגף לרישוי כלי ירייה כי: "הנשק יימסר לצורך תפקיד בלבד, הנשק יימסר בתחילתה של המשמרת ויילקח בסיומה". למרות הוראתו הברורה של החוק, הוא אינו מיושם בפועל.
הנתונים מלמדים כי קיימת תופעה מתמשכת של מקרי רצח המבוצעים על ידי מאבטחים, בנשק שקיבלו ממקום עבודתם, לאחר שעות העבודה. את מקרי הרצח הללו, או את רובם, ניתן למנוע אילו חברות האבטחה היו מחויבות לפעול כמצוות החוק, ללא סיכומים צדדיים והקלות, העולות בחיי אדם.בדיון הקודם בנושא, הציעה הקואליציה מגוון של כלים לטיפול בתופעה. אחד מהם היה התניית קבלת רשיון עסק, בעסק שצריך אבטחה, בכך שיהיה מקום מוסדר להפקדת הנשק. יו"ר הועדה אימצה את הרעיון, וכעת הדיון יסוב סביב ההערכות בהקשר זה. להרחבה