האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת לשבוע הקרוב

חמישי, 22.12.2011
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? הירשמו כאן
 

 
 הרפורמה בתכנון ובבנייה - אכיפה וענישה
הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010 - תחילת הדיון בסעיפי האכיפה - סמכויות אכיפה, עבירות ועונשין (חלק ט'', ס'' 494-553)
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 27.12.2011 | 09:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית  

עמדת האגודה: הצעת החוק נועדה להחליף את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ויעדיה העיקריים הם: פישוט, ייעול וקיצור הליכי התכנון, תוך שיפור איכות התכנון וישימותו; התאמת כלי התכנון לתפישה של פיתוח בר-קיימא וחידוש עירוני; שקיפות של תהליך התכנון ושיפור כלי ההיוועצות והשתתפות הציבור. מידי יום שלישי מתקיים דיון ברפורמה בוועדה משותפת המיועדת לכך. האגודה לזכויות האזרח משתתפת בדיונים ומגישה באופן קבוע ניירות עמדה המפרטים את השינויים והתיקונים המוצעים לחקיקה.

החל הדיון על פרק האכיפה, חלק ט' בהצעת חוק התכנון והבנייה, המציע החמרה של האכיפה והענישה בכוונה להתמודד עם היקפן הגדול של עבירות הבנייה בישראל. בין היתר מוצע להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בהארכת מועד לביצוע צווים, להאריך את משך הזמן המותר לביצוע הריסה מינהלית, ולהעלות את שיעורי הקנסות ותקופות המאסר. האגודה ייחד עם עמותת במקום והאגודה לצדק חלוקתי הגישו לוועדה את עמדתם, המתנגדת להחמרה זו. הארגונים החברתיים מכירים בחשיבותה של מערכת אכיפה איתנה כחלק מבסיסיו ההכרחיים של שלטון החוק, וכפועל יוצא מכך בחשיבות קביעתם בחוק של אמצעי אכיפה מגוונים ומתאימים; יחד עם זאת, הארגונים מוטרדים מאוד ממצב בו יינקטו אמצעי אכיפה חריפים ופוגעניים תוך התעלמות מהמצב התכנוני הקיים, ממחדלי תכנון, ומחלקה של מערכת התכנון עצמה באחריות למצב הדברים בשטח. אוכלוסיות רחבות, בעיקר מוחלשות, נמצאות במלכוד בו אין בכוחן לבנות כחוק על-אף שאין להן כל עניין להיות מעורבים בפעילות עבריינית ולהיות חשופים לאמצעי אכיפה מינהליים ופליליים מצד הרשויות, הגובים מהן מחיר כבד. 

חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים: הנדבך הראשון מסדיר את ההקמה של מוסדות התכנון השונים ואת ההכנה על-ידם של תכניות המתאר לסוגיהן. הנדבך השני עוסק ברישוי הבניה על פי אותן תכניות, ובאמצעי אכיפה וענישה, שנועדו לשמור על המסגרת התכנונית, כפי שנקבעה בהתאם להסדרים שבנדבך הראשון. הנדבך השני של החוק, ובמיוחד החלק העונשי שבו, נשען על הנדבך הראשון ואין לו קיום עצמאי ללא מימוש הנדבך הראשון. החובה לערוך תכניות מיתאר לבניה חוקית מוטלת על רשויות התכנון, לא על התושבים. אין מקום איפוא להפעיל את הפרק העונשי בחוק על מי שלא קיימת לגביו מסגרת תכנונית הולמת לבניה חוקית, בשל מחדלי רשויות התכנון.  
להרחבה  

   


בריאות התלמיד
דיון מהיר בנושא: המכרז לשירותי בריאות התלמיד
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום  שלישי, 27.12.2011 | 11:00 | דיון מהיר

עמדת האגודה:   האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם פועלים מזה מספר שנים נגד ההפרטה המתמשכת של שירותי בריאות התלמיד, ייבוש השירות הממשלתי ודרדורו והיעלמות האחות מנוף בית הספר . בעקבות החלטת בית המשפט הופסקה ההתקשרות של משרד הבריאות עם חברת נטלי, לעניין מתן שירות הרפואה המונעת. בהמשך לזאת, הודיע לאחרונה משרד הבריאות כי הוא יקבל לאחריותו ויפעיל את שירותי בריאות התלמיד באשקלון והדרום, ובמקביל המדינה תצא במכרז להפעלת השירות בשאר חלקי הארץ על ידי קבלן פרטי. האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם רואים בכך התקדמות יחסית למצב הנוכחי, ואולם מרבית השירות כאמור עדיין נשאר מופרט ואין שום ערובה לכך שהדבר ישתנה בהמשך.
הארגונים דורשים כי:
א.  משרד הבריאות יציג תוכנית ברורה ומחייבת  בפני הוועדות ואשר יהיה בה לוח זמנים ברור להחזרת כל שירות הרפואה המונעת לידי משרד הבריאות בהפעלה ישירה, ולמשרד האוצר לתקצב את השירות באופן סביר.

ב.  לכלול בתוכנית פרמטרים שמשמעם יהיה נוכחות קבועה של אחות מקצועית בכל בית ספר.

לעמדת הארגונים, לכל תלמידי ישראל מגיע לקבל שירותי בריאות ראויים לשמם במסגרת בית הספר. בריאות הציבור ובמיוחד רפואה מונעת צריכים להישאר בידי המדינה, בפיקוחה ואף בהפעלתה הישירה . הפרטת השירות פוגעת בסופו של דבר באוכלוסיות החלשות. להרחבה   


 
תעודות זהות ביומטריות - תקנות פקיעת תוקף
תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב-2011
ועדת החוקה, חוק ומשפט יום רביעי, 28.12.2011 | 09:00 | אישור תקנות

  עמדת האגודה: התקנות מבקשות לשנות את ההסדרים בנוגע לפקיעת תוקפן של תעודות הזהות, בשל המעבר לתעודות זהות ביומטריות. האגודה לזכויות האזרח מבקשת להצביע על שני היבטים בתקנות שמצריכים שינוי בטרם אישורן:  הסמכתו של ראש רשות האוכלוסין בתקנות לקצר את תקופת תוקפה של תעודת זהות, והסמכות להפקעה של תעודות זהות רק על סמך חשש שהביעה רשות ציבורית בפני רשות האוכלוסין.   החוק במדינת ישראל מחייב הוצאה והחזקה של תעודות זהות לכל תושבי ישראל . אי קבלת תעודת זהות הנה עבירה שדינה מאסר, ואי החזקה או אי הצגה של תעודת זהות הנן עבירות שהפרתן גוררת תשלום קנס. בנסיבות  אלה יש להבטיח שתושבי ישראל יקבלו תעודות זהות ויוכלו לשאתן עימם, וכי התעודות תהיינה תקפות. אין לקצר את תקופת תוקפן של תעודות הזהות מעשר שנים על סמך שיקול דעת כללי, ואין להפקיען ללא שמיעת מי שמחזיקים בהן.  להרחבה 

 


 
הרחבת סמכויות של פקחים עירוניים
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס'126) (הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), תשע"א-2011
ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, 28.12.2011 | 09:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: הצעת החוק באה להסדיר גבייה של אגרה מתושבים במספר רשויות מקומיות בהן מתקיים פיילוט של שיטור עירוני. זוהי חקיקה המשלימה את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 שעבר באוגוסט 2011. החוק  שעבר מסמיך פקחים עירוניים לשמש ככוח מסייע למשטרה למניעת עבירות אלימות בתחומי הרשות המקומית, ומרחיב באופן ניכר את סמכויותיהם. למרות שהנוסח המקורי של הצעת החוק  צומצם, החוק עדיין משקף מגמה בעייתית וחמורה של התנערות המדינה מאחריותה לאספקת שירותים חיוניים לאזרחיה והעברה של תפקידי ליבה של המשטרה לידי פקחים עירוניים. הצעת החוק המקורית הייתה אמורה  לחול בכל הארץ, אך בשל התנגדויות ממגוון גורמים ובעיות רבות שהועלו במהלך הדיונים על הצעת החוק, הוחלט בוועדת הפנים להעביר את החקיקה במתכונת של הוראת שעה התקפה לשנתיים בלבד, ולהגביל את תחולת החוק ל-13 הרשויות המקומיות אשר כבר פועל בהן הפיילוט, ולמשך השנתיים בהם מתנהל הפיילוט בלבד. מדובר בחקיקה בעייתית, שכן העברת אחריות למניעת מעשי אלימות וקיום הסדר הציבורי לידי גורמים עירוניים, פותחת פתח גם לניגודי עניינים ופוליטיזציה של שירותי אכיפת החוק כמו גם להעמקת הפערים בין הרשויות השונות. כאמור, הדיון בהצעת החוק ביום רביעי הנו הסדרה של גביית אגרה מהתושבים על ידי הרשויות לצורך מימון השיטור העירוני בתחומן. האגודה מתנגדת למימון עלויות השיטור על ידי האזרחים, בין השאר מאחר ורשויות יציבות ועשירות יוכלו לגבות את האגרה ולקבל בתמורה הגנה וביטחון טובים יותר, ודווקא הרשויות העניות והכושלות, אשר ברבים מהמקרים  בהן חשוף התושב לפגיעה משמעותית בביטחונו האישית, לא יוכלו להרשות לעצמן את השירות. להרחבה