Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 1.1.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

חיזוק מערכת הבריאות הציבורית

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חיזוק הרפואה הציבורית), התשע"ז-2016 של חה"כ דב חנין ואחרים (פ/3482) 
ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 1.1.2017 | קביעת עמדת הממשלה


עמדת האגודה (בשיתוף עם רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה): ב־1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וביסודו ההבטחה לכונן מערכת המבוססת על "צדק, שוויון ועזרה הדדית". אולם במהלך השנים מערכת הבריאות הלכה ונפגעה בגלל קיצוצים תקציביים. במקביל החל תהליך מואץ של הכנסת מרכיבים של רפואה פרטית לתוך המערכת הציבורית: תשלומי השתתפות עצמית גדלים והולכים; שר"פ (שירות רפואי פרטי – בחירת רופא בתשלום פרטי) ושירותים פרטיים אחרים הניתנים בתוך בתי חולים ציבוריים; וביטוחים משלימים שמוכרות קופות החולים. הטשטוש שבין המערכת הציבורית לפרטית משמעו בזבוז משאבים, העמקת פערים ואובדן אמון מתפשט והולך במערכת הציבורית.

האגודה קוראת לשרים לתמוך בהצעת החוק, המתבססת על יצירת הפרדה ברורה בין מערכת הבריאות הציבורית לבין זו הפרטית, ועל חיזוק המערכת הציבורית וחידוש האמון בה. רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה היו שותפים בניסוח ההצעה, ומוצע בה, בין היתר: להוסיף לסל הבריאות הציבורי את טיפולי השיניים ואת האשפוז הסיעודי; לבטל את הביטוחים המשלימים ותחתם לאפשר בחירת רופא בתוך בתי החולים הציבוריים ולהוסיף לסל הבריאות את התרופות והשירותים החיוניים; לעדכן באופן קבוע את סל התרופות; ולאסור שר"פ ומתן שירותים פרטיים באמצעות חברות פרטיות על ידי קופות החולים. המקור למימון השירותים במערכת בציבורית יהיה העלאת מס הבריאות באחוז אחד וחידוש מס המעסיקים בשיעור של 2%. להרחבה
 

 

עובדות קבלן במערכת החינוך 

תוכנית שילוב עובדי קבלן במערכת החינוך

ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני 2.1.2017 | דיון 
 
עמדת האגודה (במסגרת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה): אלפי עובדות ועובדי הוראה פועלות באופן רציף עם תלמידים לאורך שנת הלימודים ומשמשות חלק מהצוות הקבוע של מוסדות החינוך, אך מועסקות באמצעות גופים מתווכים (חברות קבלניות, רשויות מקומיות, עמותות ותאגידים עירוניים) ולא על ידי משרד החינוך. דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2015 מצא שתנאי העסקתן של "מורות הקבלן" מובילים לפגיעה באיכות ההוראה, וכי משרד החינוך אינו מפקח על איכות ההוראה ועל תנאי ההעסקה של המורות המועסקות על ידי גופים מתווכים.

ההעסקה באמצעות גופים מתווכים פוגעת בתנאי ההעסקה, בזכויות הסוציאליות ובביטחון התעסוקתי של  נשות ההוראה, פוגעת בתחושת השייכות של המורות, תורמת להיווצרות מעמדות בתוך חדר המורות, תורמת להגדלת הפערים החברתיים-כלכליים, פוגעת באיכות ההוראה ומייצרת אובדן יכולות וידע מקצועי במשרד החינוך. יש להפסיק לאלתר את תהליכי ההפרטה במערכת החינוך ולהחזיר את המורות להעסקה ישירה. להרחבה
 
 

פערים בבריאות בין מרכז לפריפריה 

בית החולים סורוקה כבית חולים יחיד המשרת כמליון נפש - בחינת פתרונות לצמצום הפערים בבריאות כיעד לאומי - בהשתתפות שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן ובהשתתפות מנהל בית החולים סורוקה ד"ר אהוד דודסון

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי | יום שלישי 3.1.2017 | דיון

עמדת האגודה (בשיתוף עם ארגונים עמיתים): הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז והפריפריה באים לידי ביטוי בדרכים רבות ובהן היעדר מוחלט של שירותים, חוסר מקומי בשירותים וזמני המתנה ארוכים לרפואה מקצועית בצפון ובדרום. לנוכח הפערים הוקמו ועדות מיוחדות במטרה לשנות ולשפר את מצב הבריאות של תושבי אזורים אלו. הוועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בדרום ("ועדת אפק") הגישה המלצותיה באוגוסט 2014, והוועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בצפון ("ועדת גרוטו") מסרה את המלצותיה בתחילת ספטמבר 2016. ברם, המלצותיה של ועדת אפק לא תוקצבו ומכאן גם שלא יושמו, והמלצות ועדת גרוטו גם הן אינן מתוקצבות בתקציב הקרוב. אין לקבל מצב שבו מסקנותיהן והמלצותיהן של ועדות מקצועיות מיוחדות, שהוקמו כאמור על מנת לשנות ולשפר את מצב הבריאות של תושבי הפריפריה הצפונית והדרומית, תונחנה במגרה ותהיינה לאות מתה, כאשר במחיר הכבד נושאים התושבים. להרחבה: פערי בריאות בין מרכז ופריפריה – נייר עמדה; בדרום חיים פחות חולים יותר – נתונים
 

 

הפחתת הזיכוי ממס לעובדים פלסטינים 

צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשע"ו-2016

ועדת הכספים | יום שלישי 3.1.2017 | אישור הצו

על פי הצו, החל משנת 2017 יופחתו נקודות הזיכוי ממס המוענקות לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל, בשיעור של בין 1% ל-1.25%.

עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד): ההצעה צפויה לפגוע בהכנסתם של העובדים המוחלשים ביותר בשוק העבודה הישראלי, ולהפלות לרעה את העובדים הפלסטינים לעומת עובדים ישראליים המועסקים בענפים מקבילים. ההצעה עומדת בסתירה להחלטת ממשלה היסטורית, שעל פיה יתקיים שוויון מלא בתנאי העבודה של עובדים פלסטינים ובשכרם בהשוואה לעובדים ישראלים. לפיכך קוראים הארגונים לוועדה להתנגד להצעה. להרחבה
 

 

טיפול ואשפוז סיעודי

תמונת מצב - ביטוח סיעודי ממלכתי להגברת שוויון וצדק חברתי

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי | יום רביעי 4.1.2017 | דיון 

עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): לאחד מארבעה זקנים וזקנות בגיל הפנסיה יש קושי בתפקוד היומיומי, ברמות שונות, והם נזקקים לסיוע צמוד של קרוב משפחה או של מטפל מקצועי, לרוב בבית ולעתים גם במוסד סיעודי. בתקופה הקשה בחייהם נאלצים הם ובני משפחותיהם להתמודד עם כשלים חמורים בתחום הסיעוד. הטיפול והאשפוז הסיעודיים אינם מובטחים במלואם בחוק. רק חלק קטן מהטיפול בזקנים סיעודיים ניתן על ידי המדינה, וגם הוא מפוצל בין כמה וכמה גורמים ממשלתיים ומוסדיים שונים, שלכל אחד מהם סדרה של מבחני כשירות ומבחני הכנסה משלו. במקום שהזכאות תהיה מובטחת על חשבון תשלום המיסים ששילם האדם כל ימי חייו, ברוב המכריע של המקרים ילדיו של הזקן נאלצים להשתתף בעלויות הטיפול בו, והמשפחה כולה נאלצת לעבור מבחני הכנסה דרקוניים ופולשניים כדי לקבל סיוע מזערי.

הטיפול והאשפוז הסיעודי הם ביטוי מובהק לחובתה של המדינה לממש את הזכות לבריאות ואת הזכות לקיום בכבוד. יש לכונן רפורמה בתחום הסיעוד, שתכלול שלושה רכיבים מרכזיים: מתן סל שירותים מגוון ומספק לכל זקן וזקנה סיעודיים בקהילה – במימון ציבורי, ללא מבחן הכנסות, ותוך העלאה משמעותית של שעות הסיעוד הממומנות – כך שיתאפשר לזקנות ולזקנים להישאר בביתם ובקהילתם ככל שמתירה להם בריאותם; הכנסת האשפוז הגריאטרי לסל שירותי הבריאות הבסיסי שבאחריות קופות החולים, וביטול השתתפותם של בני המשפחה בעלות האשפוז; כינון מסגרת-על מאחדת של כלל שירותי הסיעוד – בקהילה ובמסגרות המוסדיות, ופישוט ההליכים שהזקן או הזקנה ובני משפחתם נדרשים לעבור כדי למצות את זכויותיהם. להרחבה
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה