Copy
זכויות האדם בכנסת
5.12.2021
האגודה לזכויות האזרח בישראל
עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם: שימוש ב"בואש" לפיזור הפגנות; עיקול מטלטלין לחייבים; הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות; שימוש באיכוני שב"כ במסגרת המאבק בקורונה; אגרות בהליכי הסדרת מעמד לבני זוג.
موقف جمعية حقوق المواطن في المواضيع الموضوعة على جدول أعمال الكنيست في مجال حقوق الإنسان: استخدام سيارة المياة العادمة لتفريق المظاهرات؛ الحجز على الممتلكات المنقولة لأصحاب الديون؛ خصخصة الجباية في السلطات المحلية؛  استخدام منظومة تعقّب الشاباك في إطار مكافحة فيروس كورونا؛ دفع رسوم لمعاملات تنظيم المكانة للأزواج.

שימוש ב"בואש" לפיזור הפגנות
הצעה לדיון מהיר בנושא: "שימוש ב"בואש" בהפגנות במאה שערים"

ועדת ביטחון הפנים | יום שלישי 7.12.2021 בשעה 9:30


עמדת האגודה (בשיתוף עם הוועד נגד עינויים): ה"בואש" הוא אמצעי פסול ומשפיל, שתכליתו לייצר ענישה קולקטיבית. עמדתנו היא שאמצעי זה אינו מידתי באופן מובנה, ושיש לאסור על השימוש בו, לכל הפחות בתוך שכונות מגורים. בפועל, השימוש בו חורג אפילו מנוהלי המשטרה עצמה ומהכללים המנחים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיהם השימוש ב"בואש" שמור להפרות סדר קשות שבאות לידי ביטוי בהתנגדות אלימה, וכאשר צפויה פגיעה קשה בדרגת ודאות קרובה לביטחון הציבור, לגוף או לרכוש. מעדויות שהגיעו אלינו עולה כי המשטרה עושה שימוש נרחב ב"בואש" הן בשכונות חרדיות והן בשכונות בירושלים המזרחית שלא על פי הנהלים – במקרים שבהם אין התנגדות אלימה של מפגינים, כלפי בתים ולעבר אנשים שהולכים על המדרכה. להרחבה 

עיקול מטלטלין לחייבים

הצעת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...)(מיטלטלין הפטורים מעיקול), התשפ"א-2021

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 7.12.2021 בשעה 10:00


עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): אנו מברכות על הגדלת שווי הפריטים הניתנים לעיקול ועל קביעת רף שווי מצרפי של פריטים שמותר לעקל, אולם סבורות כי בכל מקרה אמצעי גבייה זה הוא יקר, לא יעיל ופוגעני במידה רבה. רבים מהחייבים מספרים על "הדפיקה על הדלת מטעם ההוצאה לפועל" ובחוויה הקשה מול המעקלים כחוויה מכוננת שעיצבה את הטראומה שלהם עקב העוני והחובות. על כן אנו מציעות להקים מנגנון שיעודד חייבים להסדיר את חובותיהם בטרם השימוש בעיקול מטלטלין, וכן להגדיל עוד יותר את שוויו של כל פריט הניתן לעיקול ואת השווי המצרפי של פריטים שאפשר לעקל. להרחבה

הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 8.12.2021 בשעה 9:00

 
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.

כיום, רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני "פקודת המסים (גביה)" – דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי, המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות, שמונעות משיקולי רווח בלבד ושמרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.

אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי, וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד שהפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי.

לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה) ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה

דיונים שהתקיימו בשבוע שעבר:

שימוש באיכוני שב"כ במסגרת המאבק בקורונה

תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון OMICORN של נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2021

ועדת החוץ והביטחון | יום שלישי 30.11.2021 בשעה 10:00

 
עמדת האגודה: אין עוררין על כך שצריך להבטיח את בריאות הציבור בימים של מגיפה עולמית, אבל ישנה חלופה טובה יותר לאיכוני השב"כ – מערך התחקורים האפידמיולוגיים. חלופה זו היא גם יעילה ומדויקת יותר, וגם לא רומסת את זכויות האדם. אסור להתרגל לשימוש באמצעים קיצוניים במסגרת המאבק בקורונה – זהו מדרון חלקלק ומסוכן. להרחבה: פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה; עתירת האגודה, עדאלה, רופאים לזכויות אדם וארגון פרטיות ישראל ופסק הדין
 

אגרות בהליכי הסדרת מעמד לבני זוג

הצעת טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשפ"ב-2021

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום רביעי 1.12.2021 בשעה 9:00

 
הדיון עסק בתיקון לתקנות האגרות שנגבות עבור הליכי הסדרת מעמד של בני זוג של אזרחים.ות ותושבי.ות קבע בישראל. מדובר באגרות של אלפי שקלים שמשולמות עם פתיחת ההליכים ועם סיומם. התיקון מבקש להפחית את הסכום שמשלמים תושבי קבע ולהשוותו לזה שמשלמים אזרחים, ולעגן את אותן אגרות באותו שיעור גם עבור ההליך לידועים בציבור, כולל מאותו המין, וההליך לבני זוג מאותו המין שנישאו זה לזה.

עמדת האגודה: האגודה אינה מתנגדת לתיקון, אך מבקשת מהוועדה שטרם אישורו תיתן דעתה לשני היבטים:

האחד, העובדה שיש הליכים שמבחינים בין אזרחים לבין תושבי קבע, בין נשואים לבין ידועים בציבור, בין סטרייטים להומואים ולסביות – הבחנה שבאה לידי ביטוי באורכם של ההליכים, במעמד שניתן במסגרתם, במערך הזכויות הסוציאליות שמקבלים ובמועד הזכאות להן, ובמעמד שניתן בסוף ההליכים. מדובר בהפליה פסולה. וחשוב לעמוד על כך שאישור האגרות להליכים השונים אין משמעו מתן לגיטימציה להבחנות אלה.

השני, מדובר בסכומים גבוהים שעלולים לפגוע במימוש הזכות לחיי משפחה (כשהתקינו את התקנות לראשונה, ב-2002, עתרה האגודה לבג"ץ, אך העתירה נדחתה). לכן הוועדה מתבקשת לוודא שמתקיים מנגנון אפקטיבי לקבלת פטור מטעמים כלכליים. להרחבה
 
העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו גם בעתיד? להרשמה לחצו כאן
עדכון מהכנסת גם באנגלית - להרשמה לחצו כאן

לצפייה מיטבית לחצו כאן | להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן
 
Copyright © 2021 ACRIHebrew, All rights reserved.