כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 26.12.2013
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 

 

הגבלת חופש הביטוי של עמותות

הצעת חוק העמותות (תיקון - סייג לרישום עמותה), התשע״ג-2013

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון, 29.12.2013 | דיון

 
עמדת האגודה: לפי הצעת חוק זו, ניתן יהיה למנוע התאגדות של עמותה שאחת ממטרותיה סותרת את הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית. זאת בניגוד למצב הנוכחי, שבו החוק אוסר על עמותה לפעול נגד קיומה של המדינה או לשלילת אופיה הדמוקרטי. כלומר, הצעת החוק מבקשת לפסול עמותות על סמך התייחסות למונח אידיאולוגי שנתון לפרשנות נרחבת ותלויה בהשקפת עולם פוליטית, חברתית ודתית. הצעת חוק זו פוגעת בדמוקרטיה ובזכויות יסוד כמו חופש ההתאגדות וחופש הביטוי. כתנאי להיותה של מדינה דמוקרטית – יש להבטיח בה חופש ביטוי והתאגדות ופלורליזם של דעות, מחשבות ופעילויות.
עיון קצר באפשרויות המסוכנות שהצעת חוק מחודשת זו מייצרת, מגלה מיד כי מדובר בקשת ענקית ומבהילה של פעילויות, אשר אם יחוקק החוק המוצע תיאסר התאגדותן בישראל. כל פעילות של ביקורת, מחאה, הגנה על חופש מדת, קידום פלורליזם דתי או אחר, מאבק לשוויון זכויות אזרחי, הגנה על זכויות אדם של מיעוטים – כל אלו עלולים יהיו להיחשב לפעילויות ששוללות את אופיה היהודי של מדינת ישראל. הצעת החוק פוגעת בחופש ההתאגדות בישראל, שהיא זכות יסוד חוקתית. בנוסף, הפגיעה בחופש ההתאגדות בשל השקפה אידיאולוגית מהווה גם פגיעה בזכות היסוד של חופש הביטוי.
עולה החשש, כי הצעת חוק זו מהווה ניסיון לרדוף קבוצות פוליטיות מסוימות בלבד, בעלות השקפת עולם מסוימת בלבד. אם כך הדבר, הרי שמדובר ברדיפה פוליטית, וככזו יש להתייחס אליה. בפועל, נראה כי הצעת החוק מבקשת להדיר את כל מי שהשקפתו אינה עולה בקנה אחד עם השקפת הרוב הפוליטי בעת הזו, ולפגוע בהם, לרבות ביכולת ההתארגנות והקיום שלהם. להרחבה
 


תוכנית פראוור-בגין 

הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013 – פרק ג'

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 30.12.2013 | הכנה לקריאה שניה ושלישית

 
עמדת האגודה: מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא הסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, אך משמעותה היא המשך המדיניות המפלה שמתעלמת מהמציאות בשטח, מזכויותיהם של האזרחים הבדווים ומזיקתם ההיסטורית לקרקע, וכפיית פתרון והסדר חד-צדדיים. בפועל, היא תוביל לנישול הבדווים ולעקירה של עשרות אלפים מאדמתם. להרחבה

השבוע ימשיך הדיון בוועדה על סעיפים 24-11 להצעת החוק, המסדירים את מעמדם של שני גופים מינהליים ייעודיים חדשים: ועדת תמורות וועדה מייעצת לעניין מינוי יו"ר ועדת התמורות. ועדת התמורות תכריע בגורלן של תביעות בעלות על קרקעות על כל היבטיהן: מיקום הקרקעות, סוגי הקרקעות, האם יינתן פיצוי בכסף או בקרקע, ועוד. גם כאן, כמו במקרים אחרים הנוגעים לאזרחים הבדווים בנגב, מוצע מנגנון ייחודי, שבידיו סמכויות נרחבות, שיפעל ללא ייצוג ממשי לאוכלוסייה הבדווית וללא שיתוף הציבור. לעמדתנו, תחת הקמתו של מנגנון כזה, שהוא חד-צדדי ופוגעני, ראוי לקיים הליך הידברות ממשי עם תובעי הבעלות (למשל באמצעות גישור), שיביא להסדרה מוסכמת וראויה של הסוגיה. להרחבה

עדכון: לאחרונה הוגש לוועדת הפנים מסמך הבנות הכולל עקרונות שונים, בצירוף מפת איתור שטחים, שהוסכמו ע"י הממשלה במועד אישור הצעת חוק הסדרת התיישבות הבדואים. להלן לינקים למסמך ההבנות של הממשלה ולמפה: מפת "איתור שטחי תמורה" ומסמך "סיכום הבנות בנושא החוק להתיישבות הבדואים בנגב".
האגודה לזכויות האזרח ובמקום - מתכננים לזכויות אדם פרסמו תגובה למסמכי הממשלה, המסבירה כיצד הבנות אלו ממשיכות ופוגעות בזכויות האוכלוסיה הבדואית. לקריאת התגובה של האגודה ובמקום.
 


הרפורמה החדשה בתכנון ובבניה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 - סעיפים 28-27 ו-58

ועדת הפנים והגנת הסביבה  | יום שלישי, 31.12.2013 | הכנה לקריאה שניה ושלישית  

עמדת האגודה וארגונים עמיתים: בהצעת החוק יש היבטים חיוביים, ובהם צעדים להגברת השקיפות במוסדות התכנון, כמו חובת פרסומם של חומרי רקע לתכניות וחוות דעת מקצועיות. עם זאת, קיימות בהצעת החוק בעיות מהותיות המאיימות לפגוע פגיעה חמורה בהליכי התכנון, וכתוצאה מכך באיכות החיים של הציבור בישראל. נוסף על כך נעדרת מההצעה התייחסות להיבטים חברתיים, שלהעדרם השלכות דרמטיות על רמת החיים של אנשים, על פערים חברתיים, על שוויון ואפליה ועל נגישות לשירותים חיוניים ובסיסיים. בולטת במיוחד בהעדרה הסמכת מוסדות התכנון בנושא דיור בר השגה. באופן זה מבטלת הרפורמה החדשה הישג חשוב ומרכזי שהושג בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – התחייבות של הממשלה לקדם דיור בר השגה ברפורמה. להרחבה
 
השבוע יידונו בוועדה סעיפים 28-27 וסעיף 58 (א) ו-(ג) להצעת החוק. להערות עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון לסעיפים 28-25

 


 

מצב מערכת הבריאות בישראל

מערכת הבריאות הישראלית בראי דוח ה-OECD

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שלישי, 31.12.2013 | דיון

 
עמדת האגודה: דוח ה-OECD "מבט על הבריאות" לישראל התפרסם בנובמבר 2013. כפי שהיה בשנים האחרונות, גם השנה בולטת ישראל בשיעור הגבוה של ההוצאה לבריאות מכיסיהם של משקי הבית, 26% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות - שיעור הגבוה מרוב מדינות המערב ומהממוצע של מדינות ה-OECD. האזרחים בישראל משלמים מסים הזורמים למערכת הבריאות הציבורית, ובו זמנית מוציאים כספים רבים לביטוחים פרטיים ולשירותי רפואה פרטיים. לא לחינם מביעה האוכלוסיה בישראל חוסר אמון במערכת הבריאות הציבורית, כפי שעלה במחקרים בנושא.

הפתרון הוגש בידי האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם לוועדת גרמן, במסגרת מסמך שדן ביחסים בין רפואה פרטית וציבורית – יש לחדש את האמון במערכת הציבורית באמצעות הטייה של מקורות מהפרטי אל הציבורי,הטמעת המשלים בסל הציבורי, ניתוק הקופות מכל המיזמים המסחריים ועוד.

מצב הבריאות בישראל מהטובים בעולם המערבי, אך המגמות בהחלט שליליות ואנו מתחילים לראות את תוצאות הפערים העמוקים בבריאות ותהליכי ההפרטה. גם מצב שירותי הבריאות בישראל נמצא במגמה מדאיגה מבחינות שונות. בתחום זה אנו רחוקים מבשורות של ממש. החדשות בדבר תיקצוב מיטות אשפוז נוספות בישראל הן בבחינת מעט ומאוחר מדי.