האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת לשבוע הקרוב

חמישי, 05.01.2012
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter


 
העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? הירשמו כאן

 


כרטיס חכם - הגנה על זכויות הפרט
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס'' 100) (רישיון מפעיל וכרטיס חכם), התשע"א-2010
ועדת הכלכלה | יום שני, 9.1.2012 | 09:00| דיון

עמדת האגודה:  בתחילת 2012 מחל המעבר למערכת של "כרטיסים חכמים" האמורים לשמש בכל סוגי התחבורה הציבורית תוך לקיחה בחשבון של הפרופיל האישי של כל נוסע. אחד הקשיים העיקריים הנובע מכך הוא האיום על פרטיות הנוסעים בשל הדרישה להעברה ושמירה של נתוניהם האישיים.
המערכת שתכנן משרד התחבורה, והפועלת כבר, אינה מבטיחה כראוי את פרטיות הנוסעים. נחתמו חוזים עם המפעילים שהם חברות פרטיות ובהם הוטלה חובה לאסוף מידע אישי, חלקו "מידע רגיש" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות. מידע אישי רגיש נאסף, נאגר ומועבר בין הגורמים השונים ללא ערובות בסיסיות שיבטיחו את הפרטיות, ולפחות על פני הדברים – באופן שפוגע לעיתים פגיעה בלתי מידתית ואף בלתי נחוצה בזכות היסוד. כך למשל נקבע כי הנחות לא יינתנו למחזיקים בכרטיס אנונימי; כמו כן נקבע כי היסטוריית הנסיעות של כל נוסע תישמר ל-7 שנים; יישמר מידע מזהה על כל נוסע, כולל פרטים ביוגרפיים שאינם רלוונטיים לסוגיות של זכאויות שונות והנחות; גישה למערכות מחשוב שונות, כגון הביטוח הלאומי, משרד החינוך וכו', על מנת לוודא את הזכאויות; ועוד.

האגודה לזכויות האזרח דורשת מחברי הכנסת לדחות את הסדר המוצע ולקבוע בחוק הסדרים מפורטים, שיגבילו בצורה מפורשת וברורה את הפגיעות בפרטיות הצרכנים, ויצמצמו אותן למינימום ההכרחי.

* המכתב המלא יועלה לאתר ועדת הכלכלה בימים הקרובים




זכויות בתכנון ובבנייה - אכיפה וענישה בירושלים המזרחית
היעדר האכיפה בתחום הפלישה והבנייה בירושלים
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 9.1.2012 | 09:30 | דיון

עמדת האגודה:  האגודה וארגון  במקום שלחו לחברי ועדת הפנים  מסמך המציג את פגיעתה של מדיניות התכנון והבנייה בירושלים המזרחית בזכויות יסוד של התושבים, ואת הרקע לסוגיית הבנייה ללא היתר בירושלים המזרחית.
המסמך מדגיש את ההתנערות של המדינה מאחריותה לספק תשתית תכנונית המאפשרת בנייה כחוק בירושלים המזרחית, ואשר בהעדרה הופכת את האוכלוסייה המקומית לעבריינית בעל כורחה. זה עשרות שנים כמעט ואין בנמצא אפשרות חוקית להנפיק היתרי בנייה למבנים חדשים עבור האוכלוסייה הערבית בירושלים המזרחית.
בלית ברירה, מרבית המבנים בעיר המזרחית נבנו ונבנים ללא היתרי בנייה, וגם במקומות הבודדים בהן ישנן תוכניות מתאר עדכניות, אחוזי הבנייה (האחוז משטח הקרקע שמותר לבניה) נמוכים ביותר. בנוסף, הרשויות מטילות על מי שמבקש לקבל היתר בנייה בעיר המזרחית שורה ארוכה ומייגעת של הליכים, הכרוכים גם בעלויות גבוהות.
מדיניות זו של היעדר תכנון מובילה לפגיעות חמורות בזכויות האדם של תושבי ירושלים המזרחית, ביניהן: הריסות בתים; העדר גישה למים; תנאי מחייה בלתי נאותים, ועוד.האגודה וארגון במקום קוראים למדינה לחדול מהריסות הבתים בירושלים המזרחית, עד לאחר שתמלא אחר חובתה ותספק תשתית תכנונית לבנייה חוקית כנדרש.

* המכתב המלא יעלה לאתר ועדת הפנים והגנת הסביבה בימים הקרובים
 
 


הפרטת סמכויות שיפוט - בוררות חובה
  1. הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שניה ושלישית
  2. הצעת חוק הבוררות (תיקון - בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"א-2011 של חה"כ יריב לוין. (פ/2860) - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 10.1.2012 | 09:00| הכנה לקריאה שנייה\שלישית

עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת לחייב מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם להכרעת בורר פרטי. ההצעה קובעת שנשיא בית משפט שלום או סגנו רשאים להעביר, ללא צורך בהסכמת הצדדים, תיק אזרחי שהוגש לבית משפט השלום להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי שמונה לשמש כבורר. על הליך הבוררות לא יחולו, ככלל, סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

הצעת החוק מהווה הפרטה של מערכת השיפוט בישראל: הצ"ח מבקשת לפתור את בעיית העומס על מערכת השיפוט באמצעות כפייה על מתדיינים לקבל שירות שיפוט פרטי. ההצעה מגלמת תפיסה ערכית מעוותת ומסוכנת של תפקידי המדינה וטשטוש הגבול בין הפרטי לציבורי. השיפוט בסכסוכים אזרחיים מהווה נדבך מרכזי בשמירה על הסדר הציבורי, בהסדרת התנהגות חברתית, בהגנה על שלטון החוק, בחלוקת זכויות וחובות ובשמירה על זכויות אדם.  כמו כן, להכרעה בסכסוכים אזרחיים יש פוטנציאל בלתי מוגבל לפגיעה בזכויות הפרט ובכלל זה בזכות הקניין, בזכות לכבוד, בזכות להליך הוגן ועוד. תפקידים ציבוריים רגישים אלה מצויים בלב ליבה של תכלית קיום המדינה ומשכך, סמכות השיפוט אינה ניתנת להפרטה. להרחבה




נגישות לבתי המשפט - אגרות
תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011 
ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, 10.1.2012 | 12:00 | אישור תקנות

עמדת האגודה:
התקנות מבקשות להטיל אגרות על הליכי ביניים בתביעות אזרחיות. האגודה וארגונים נוספים (תכנית המשפט בשירות הקהילה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב והל"ב – התנועה למלחמה בעוני בישראל) מתנגדים לתקנות בטענה כי אלו יביאו לפגיעה בנגישות למשפט של אוכלוסיות מוחלשות ובאיזונים חשובים בהליך המשפטי. זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות חוקתית מהחשובות ביותר, ובנוסף לעלות של ייצוג משפטי, והחשש שבמקרה של הפסד יוטלו הוצאות, שלא ניתן יהיה לעמוד בתשלומן, אגרות מהוות חסם משמעותי בפני הגעה לבית משפט עבור אוכלוסיות מוחלשות. הטלת אגרות נוספות על אלו הקיימות, תיצור הטיה פסולה של ההליך האזרחי לטובת בעלי הממון, ופגיעה במעוטי היכולת. כמו כן, במקרים בהם הנתבעים היא המדינה או אחד מגופיה, ואלו זכאים לפטור מאגרות, נוצרת הטיה מסוכנת של ההליך לטובת המדינה והפרה של איזוני הכוחות בין הצדדים. להרחבה



הפרטת שירות התעסוקה?
החלטת הממשלה על הקמת כ-22 מרכזי תעסוקה – מחוץ לשירות התעסוקה
ועדת העבודה הרווחה והבריאות | יום רביעי, 11.1.2012 | 09:30 | דיון

עמדת האגודה: הממשלה החליטה על פתיחת 22 מרכזי תעסוקה חדשים בישובים הערביים על ידי הג'וינט, ובתקציבי מדינה. האגודה מברכת על הכוונה להקצות משאבים להתמודדות עם בעיות התעסוקה בקרב המיעוט הערבי, אך מתריעה כי האופן שבו נעשה הדבר עלול לגרום לנזק לציבור הנזקק לכך עד מאד.
אחרי שנים ארוכות של הזנחה מצד רשויות המדינה, שהובילו להדרתם משוק העבודה של רבים ורבות מבין הערבים תושבי ואזרחי ישראל, נכונותה של הממשלה להקצאות משאבים רבים לתיקון עוול זה היא צעד חיוני בכיוון הנכון. יחד עם זאת, עולה חשש כי הקמת 22 מרכזי תעסוקה חדשים בישובים הערבים שלא על ידי שירות התעסוקה, בצד הייבוש והריקון המתמשך של שירות התעסוקה, ימשיך את הפגיעה המתמשכת בציבור המובטלים בכללותו ובאלו מבין הציבור הערבי בפרט.

בעשרים השנים האחרונות חל פיחות של יותר מ- 50% בהשקעת המדינה בדורשי העבודה באמצעות שירות התעסוקה. נתונים אלו דומים למקרים רבים נוספים בהם ייבוש תקציבי מתמשך החליש את המערכת הציבורית ויצר מעגל קסמים המעצים את עצמו ומעודד את הפרטתה. ככל שהממשלה מבקשת להגביר את המאמץ ליצור אופק תעסוקתי לציבור הערבי בישראל, הדבר היעיל והנכון יותר יהיה להטיל את האחריות ולספק את התקציבים לכך לשירות התעסוקה, הגוף שנועד לעסוק בכך על פי חוק, ויש לו את הניסיון והידע המקצועי בתחום זה.  במילים אחרות, השקעת המשאבים בשירות התעסוקה עצמו, מקל וחומר בתוכניות ייעודיות לאוכלוסיות מודרות בתוך השירות, צפויה להניב תוצאות משמעותיות הרבה יותר. להרחבה