כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 5.12.2013
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 

 
כבכל שנה יצוין בכנסת שבוע זכויות האדם הבינלאומי* בסדרת דיונים המוקדשים כולם לסוגיות עכשוויות בישראל. השנה תציין הכנסת את יום זכויות האדם הבינלאומי ביום שלישי 10.12.13, על ידי ישיבת מליאה מיוחדת, העלאת הצעות חוק בנושאי זכויות אדם לקריאה טרומית, ודיונים בוועדות הכנסת השונות. 
 

יום שלישי, 10.12:

ח"כ מיכל רוזין, ח"כ דוד צור וח"כ משה מזרחי מזמינים אתכם
לכנס מיוחד על הפרטת אכיפת החוק בישראל, והשלכותיה על זכויות האדם.

הכנס בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח בעקבות הדוח "חוק וסדר בע"מ" שפרסמנו לאחרונה, שכתבה עו"ד אן סוצ'יו. הדוח סוקר את ההפרטות המרכזיות שבוצעו בישראל בעשורים האחרונים בתחומי השיטור, התביעה, הכליאה והגבייה. בכנס ידונו גבולות ומגבלות ההפרטה, ושינויי המדיניות הנדרשים כדי להבטיח אכיפת חוק שוויונית ולא מפלה. כל הפרטים על הכנס - כאן.

חשוב: ההשתתפות בכנס מחייבת הרשמה מראש במייל  mrozin@knesset.gov.il - שלחו שם, מס' נייד ומס' ת.ז.

 

עוד דיונים מיוחדים: 

 חינוך לערכים דמוקרטיים
חינוך לערכים דמוקרטיים בין רצוי למצוי - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי, 10.12.2013 | דיון
 

יו"ר ועדת החינוך ח"כ עמרם מצנע מזמין אתכם לדיון מיוחד של הוועדה על מצב החינוך לדמוקרטיה בישראל. בין המשתתפים בדיון שרף חסאן, מנהל מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח. האגודה מובילה את נושא ההתמודדות עם גזענות במערכת החינוך ומעבירה הכשרות רבות בתחום, לנשות ואנשי חינוך ולצוותי מכללות להכשרת מורות/ים. נשתתף בדיון ונציג את התובנות שלנו, וההמלצות שלנו לקידום החינוך לדמוקרטיה, סובלנות וזכויות אדם. כל הפרטים על הכנס - כאן.
חשוב: ההשתתפות בכנס מחייבת הרשמה מראש - פנו לסופיה: 050-6325221v2@knesset.gov.il
 

ניתוק מאספקת המים בשל חובות
כללי תאגידי מים וביוב (הפסקה או צמצום מתן שירותי מים וביוב), התשע"ד-2013 - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי 
ועדת הכלכלה | יום שלישי, 10.12.2013 | אישור הכללים
 
עמדת האגודה: טיוטת הכללים שגיבשה רשות המים במשך זמן רב ולאחר טיוטות ושימועים רבים, מהווה שיפור מסוים יחסית למצב כיום ולטיוטות קודמות, בייחוד כיוון שנקבע בה לראשונה איסור ניתוק לאוכלוסיות מסוימות, ובהן מקבלי קצבאות שונות, נפגעי פוליו וגזזת, ניצולי שואה, אסירי ציון ועוד. יחד עם זאת, מטיוטת הכללים נעדרים כמה עקרונות יסוד ואיזונים ההכרחיים לשמירת זכויות האדם, וכן יש בה כמה אי בהירויות עקרוניות. כך למשל, לא הוכנסו לרשימת החסינים מפני ניתוק צרכנים שמצבם הכלכלי קשה, אף על פי שאינם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה. הדברים אמורים בעיקר באנשים ובנשים שעובדים, אך חיים בעוני כיוון ששכרם נמוך. נוסף על כך, משאירים הכללים שיקול דעת רחב לתאגידים בהחלטה על ניתוקי מים, דבר שיוביל להחלטות שונות בכל תאגיד. כמו כן, טיוטת הכללים אינה כוללת מנגנון פיקוח ואכיפה מטעם רשות המים.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח יש לאסור ניתוקי מים ולהותיר תמיד כמות מינימלית של אספקת מים לכל אדם. אימוץ של מדיניות הרואה במים זכות יסוד תחייב לגבות חובות מים באמצעות הליכים משפטיים או הליכי הוצאה לפועל, ולא באמצעות ניתוקי מים. 
להרחבה
 


ועוד השבוע בכנסת: 

הגבלת הדרישה לוויתור סודיות רפואית מדורש עבודה
הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – הגבלת הדרישה לוויתור סודיות רפואית מדורש עבודה), התשע"ג-2013 
ועדת השרים לחקיקה | יום ראשון, 8.12.2013 | קביעת עמדת הממשלה
 
עמדת האגודה וארגונים עמיתים: מטרת הצעת החוק לשים קץ לפגיעה החמורה בסודיות הרפואית במקומות עבודה: מועמדים/ות לעבודה ועובדות/ים נדרשים כעניין שבשגרה להפקיד בידי המעסיק/ה כתב ויתור על סודיות רפואית (וס"ר) או לענות על שאלון רפואי. הפגיעה בסודיות הרפואית גוררת אחריה גם אפליה פסולה, שכן מידע רפואי משפיע על החלטות תעסוקתיות גם כשאין לכך בסיס רציונלי, במיוחד כאשר נלווית למידע סטיגמה שלילית. הדרישה המופנית אל המועמדים לעבודה ואל העובדים אינה חוקית, אבל בהעדר הוראות חוק שאוסרת עליה במפורש מתקשים העובדות והעובדים הנפגעים לאכוף את הדין.  

הצעת החוק זכתה לתמיכת הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרופאים בישראל (הר"י). כמו כן, מנכ"ל משרד הבריאות פנה אל משרד הכלכלה זה מכבר וביקש ממנו לפעול לאכיפת האיסור החוקי על דרישת וס"ר מעובד/ת. להרחבה 
 


תוכנית פראוור-בגין
הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013 - פרק ג'
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 9.12.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא הסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, אך משמעותה היא המשך המדיניות המפלה שמתעלמת מהמציאות בשטח, מזכויותיהם של האזרחים הבדווים ומזיקתם ההיסטורית לקרקע, וכפיית פתרון והסדר חד-צדדיים. בפועל, היא תוביל לנישול הבדווים ולעקירה של עשרות אלפים מאדמתם. להרחבה

השבוע יידונו בוועדה סעיפים 24-11 להצעת החוק, המסדירים את מעמדם של שני גופים מינהליים ייעודיים חדשים: ועדת תמורות וועדה מייעצת לעניין מינוי יו"ר ועדת התמורות. ועדת התמורות תכריע בגורלן של תביעות בעלות על קרקעות על כל היבטיהן: מיקום הקרקעות, סוגי הקרקעות, האם יינתן פיצוי בכסף או בקרקע, ועוד. גם כאן, כמו במקרים אחרים הנוגעים לאזרחים הבדווים בנגב, מוצע מנגנון ייחודי, שבידיו סמכויות נרחבות, שיפעל ללא ייצוג ממשי לאוכלוסייה הבדווית וללא שיתוף הציבור. לעמדתנו, תחת הקמתו של מנגנון כזה, שהוא חד-צדדי ופוגעני, ראוי לקיים הליך הידברות ממשי עם תובעי הבעלות (למשל באמצעות גישור), שיביא להסדרה מוסכמת וראויה של הסוגיה. להרחבה
 


הרפורמה החדשה בתכנון ובבניה
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 - סעיפים 24-14 ו-58
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 10.12.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: האגודה עוסקת בנושא הדיור והתכנון והבנייה כחלק מהמטה לתכנון אחראי, הכולל ארגוני סביבה וחברה, ומקואליציית דיור בר השגה, הכוללת ארגונים מומחים בתחום דיור בר השגה. לעמדת הארגונים, בהצעת החוק יש היבטים חיוביים, ובהם צעדים להגברת השקיפות במוסדות התכנון, כמו חובת פרסומם של חומרי רקע לתכניות וחוות דעת מקצועיות. עם זאת, קיימות בהצעת החוק בעיות מהותיות המאיימות לפגוע פגיעה חמורה בהליכי התכנון, וכתוצאה מכך באיכות החיים של הציבור בישראל. נוסף על כך נעדרת מההצעה התייחסות להיבטים חברתיים, שלהעדרם השלכות דרמטיות על רמת החיים של אנשים, על פערים חברתיים, על שוויון ואפליה ועל נגישות לשירותים חיוניים ובסיסיים. בולטת במיוחד בהעדרה הסמכת מוסדות התכנון בנושא דיור בר השגה. באופן זה מבטלת הרפורמה החדשה הישג חשוב ומרכזי שהושג בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – התחייבות של הממשלה לקדם דיור בר השגה ברפורמה. להרחבה
 
השבוע יידונו בוועדה סעיפים 24-14 ו-58 להצעת החוק. להרחבה: הערות האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום לסעיפים 23-8 בהצעת החוק | הערות האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום לסעיפים 24, 55 ו-58 בהצעת החוק


הארכת ההכרזה על שעת חירום בשנה
בהמשך להחלטת הממשלה מיום 20 באוקטובר 2013 להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת
הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 10.12.2013 | דיון
 
עמדת האגודה: מאז קום המדינה עומדת בעינה ההכרזה על מצב חירום, והיא מוארכת מעת לעת לתקופה מירבית של שנה. כיום, הסיבה  היחידה שבגינה יש צורך בהארכת מצב החירום היא שקיימים דברי חקיקה שתוקפם תלוי בקיומו של מצב חירום. ויודגש, כי רבים מדברי החקיקה האלה, אין להם דבר וחצי דבר עם קיומו הממשי של מצב חירום.

לקיומו של מצב חירום השלכות קשות על זכויות  האדם, באשר הוא מאפשר הפעלה של חוקים וצווים פוגעניים, שנועדו אך ורק למצבי חירום קיצוניים. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח משנת 1999, התחייבה המדינה לבצע את תהליך החקיקה מחדש של החוקים הנדרשים. עד היום נעשתה עבודת הכנה מקיפה, והרבה מאד מדברי החקיקה כבר תוקנו ו/או חוקקו מחדש. למרות זאת, דווקא הליכי החקיקה של החוקים הרגישים ביותר שפגיעתם היא הקשה ביותר טרם הושלמו, ובשל כך, נדרשת הכנסת עדין להמשיך ולהכריז על מצב חירום.
 
אנו סבורים, כי על הכנסת לעמוד על כך שהממשלה תסיים בדחיפות האפשרית את הליכי החקיקה האמורים, וקוראים לחברי הוועדה – לעמוד על המשך הליכי המעקב של הוועדה אחרי התקדמות הליכי החקיקה האמורים, ולהאריך את ההכרזה על מצב החירום בחצי שנה בלבד מקסימום בכל פעם לשם כך. להרחבה
 

 
* על יום זכויות האדם הבינלאומי: ב-10 לדצמבר יצוין בכל העולם יום זכויות האדם הבינלאומי. כידוע, ביום זה קיבלה עצרת האומות המאוחדות את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, על רקע זוועות מלחמת העולם השנייה. סביב יום זה מציינת האגודה לזכויות האזרח מזה שנים את שבוע זכויות האדם בישראל, בפעילות הסברתית רחבה במערכת החינוך ובכלי התקשורת ובאירועים רבים ומגוונים לציבור הרחב, במטרה להדגיש את חשיבות השמירה וההגנה על זכויות האדם.
אף בכנסת הפך ציון שבוע זכויות האדם הבינלאומי למסורת שהנהיגה האגודה, ואשר זכתה לציון משמעותי בשנים האחרונות בוועדות ובמליאה. לציון שבוע זכויות האדם בכנסת משמעות עצומה, בשל תפקידו החשוב של הפרלמנט בהתווית אמות המידה הציבוריות בכלל ובפרט להגנה על זכויות האדם.