האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 02.05.2013
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? הירשמו כאן
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית
הרשמו כאן
 

בעלות על הקרקעות של הבדואים בנגב
הצח הסדרת התיישבות הבדואים בנגב
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום שני, 6.5.2013 | החלטה על עמדת ממשלה

עמדת האגודה:  האגודה לזכויות האזרח עוסקות בנושא של זכויות הבדואים בנגב בכל תחומי החיים כבר שנים ארוכות, ובשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים.  עניינה של הצעת החוק שלהלן בראש ובראשונה, הסדרת  הבעלויות על הקרקעות של הבדואים בנגב, ויש לה השלכות גם על הסדרת ההתיישבות. הצ"ח מציעה הסדר של רישום תביעות בתוך זמן מוגדר; הכרה לפנים משורת הדין בתביעה על אחוז מהקרקע בלבד; ופיצוי בקרקע או בכסף תמורת הקרקע שהוכרה בהסדר. יודגש, שהסדר הבעלות משפיע באופן ישיר גם על הסדרי ההכרה והתכנון של הכפרים, באשר עוסק בהקצאה של קרקעות  - כמה קרקעות, איפה הן ממוקמות, איזה סוג של קרקעות וכו.

עקרי הסתייגויותינו מהחוק המוצע:
  • המדובר בהסכם חד צדדי, שאינו מקובל על האוכלוסיה הבדואית, שמבקש להכתיב הסדר, שמשמעותו היא נישול האוכלוסייה הבדואית מ 90% מאדמותיה הנתבעות.
  • החוק אינו מכיר בזכויות ההיסטוריות של הבדואים על אדמתם בנגב, ומתעלם לחלוטין מהעובדה כי מרבית הכפרים הבדואים בנגב הם כפרים היסטוריים, שתושביו יושבים על אדמתם עוד טרם 1948.
  • החוק קובע מנגנון ליישום החוק, שמשמעותו הרס ופינוי כפרים שלמים ממקומם, ובסה"כ מחייב פינוי של בין 30,000 איש לבין 40,000 איש (יותר ממחצית האוכלוסיה הבדואית בנגב).
  • ההסדר המוצע אינו שוויוני ומפלה, שכן מדובר בהסדר קרקעי וקנייני המיוחד לאוכלוסיה הבדואית בלבד. הוא מחליף הליכי בירור בעלות משפטיים רגילים, הישימים  לכלל האוכלוסייה.
  • החוק מפלה בין הבדואים לבין עצמם ובינם לבין שאר האוכלוסייה, כאשר הוא מדיר שני שלישים מהבדואים, הטוענים לבעלות על קרקע, מקבלת תמורות בקרקע, ונותן תמורות שיסתכמו בפחות מ 1% מהקרקעות הנתבעות ע"י הבדואים (אשר תובעים בסה"כ 5% משטח קרקעות הנגב).  
  • בהסדר המוצע שזורות סנקציות פוגעניות ובעייתיות ביותר, שיש בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד של הפרטים עליהם חלה הצעת החוק. בין השאר, ההסדר קובע, כי מי שלא מצטרף להסדר בתוך פרקי זמן הקבועים בחוק, התמורה שלו הולכת ופוחתת באופן מדורג עד לאיבוד טוטאלי של זכויותיו הקנייניות;  החוק קובע תקופת זמן של חמש שנים בתומה מי שלא ישתף פעולה, האדמה תירשם על שם המדינה .
לעמדתנו, פתרון צודק וישים משמעו, קודם כל, הכרה בכך שהבדווים בכפרים הבלתי מוכרים הם אזרחים שווי זכויות. על הממשלה להכיר ב- 35 הכפרים הבלתי מוכרים הקיימים, וכן להנהיג מנגנון הוגן לבירור תביעות הבעלות על קרקע, באופן שמתחשב בזיקות ההיסטוריות של האזרחים הבדווים לקרקעות, עליהן ישבו ואותן עיבדו במשך עשרות ומאות שנים, טרם הקמת המדינה. לעמדת האגודה והארגונים

שלילת זכויות יסוד מבני אדם באופן קולקטיבי, כדי להפעיל

העלאת גיל הנישואין
החלת דין רציפות על הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6)(העלאת גיל הנישואין המותר), התשע"ב 2012
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום שני, 6.5.2013 | החלטה על עמדת ממשלה

עמדת האגודה:. עניינה של הצעת החוק הוא תיקון לחוק הנישואין כך שגיל הנישואין המינימאלי יעמוד על 18 שנים במקון 17. חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 קבע שהגיל המינימאלי לנישואין יהיה 17 שנים. קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם שמדינת ישראל חתומה עליה. על שולחנה של הכנסת מונחות מספר הצעות חוק דומות של חברי הכנסת: דב חנין, אורית זוארץ, חנין זועבי, זהבה גלאון ואח'.

ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות בו חברה גם האגודה לזכויות האזרח הוקם בשנת 1995 כקואליציית ארגונים העוסקים בקידום זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט. אחד הנושאים בהם עוסק וועד הפעולה בשנים האחרונות, הינו נישואי בוסר, וזאת בשל ההשלכות הקשות שיש לנישואים כאלה על קטינים בכלל, וקטינות בפרט. נישואי בוסר כרוכים לרוב בפגיעה בריאותית, פיזית ונפשית, של קטינים ובעיקר קטינות, ופעמים אף בניצול: מקטינות נשואות נשללת פעמים רבות הזכות לחינוך, הריון ולידה בגילאים צעירים מסכן את בריאותן, החובות והאחריות הנובעים מקשר הנישואין פוגעים לעיתים בבריאותן הנפשית של הנערות ועוד.

אשר על כן, לקידום הצעת החוק חשיבות מאין כמותה. בראש ובראשונה נוכח המסר שיש בה לציבור הרחב כי נישואי קטינות הוא דבר פסול ולא רצוי, והשפעתה על מימדי תופעת נישואי קטינות בחברה. כמו כן תסייע החקיקה ביצירת הרמוניה חקיקתית פנימית ובמילוי חובותיה של מדינת ישראל על-פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. החקיקה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18, ועתה קוראים הארגונים לוועדת השרים להחיל עליה רציפות ולהמשיך בקידומה. להרחבה

 

הזכות למים במחיר השווה לכל נפש
דיון על תעריפי המים - בעקבות דוח מבקר המדינה
הוועדה לביקורת המדינה| יום שני, 6.5.2013 | 11:00 | דיון

עמדת האגודה: המחדלים בנושא תעריפי המים אותם פרסם מבקר המדינה ב- 17.10.2012 כללו ביקורת נוקבת בין השאר על הליך קביעת הכמות הקובעת לתעריף הנמוך; סבסוד התעשייה והחקלאות על ידי הצרכן הפרטי; היעדרו של הסדר בדבר מתן הנחות או הגדלת מכסה לאוכלוסיות החלשות.
האגודה לזכויות האזרח פנתה מספר פעמים לחברי הממשלה היוצאת, לכנסת ולרשות המים והתריעה כי אף שהזכות למים היא זכות יסוד, ישנם רבים שפשוט אינם מסוגלים לעמוד בתעריפי המים המופקעים. אלפי אנשים, בין שהם נזקקים לכמות גדולה של מים מפאת מוגבלות, ובין שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לעמוד בתשלום, מצאו את עצמם בסבך בלתי אפשרי של ריביות, קנסות וניתוקי מים. . גם הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ב-2012 המבקשת להסדיר אפשרות למתן הנחות במחיר המים למקבלי קצבאות קיום, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים, נדחתה בוועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת הקודמת.  ההצעה שניסחה האגודה, קודמה על ידי ח"כים מכל קצווי הקשת הפוליטית. האגודה מקווה כי הממשלה החדשה תוביל שינוי ממשי בשוק המים, ובייחוד במציאת פתרונות עבורהאוכלוסייה בישראל שידה אינה משגת לשלם עבור מוצר יסוד, זכות יסוד - המים.
לפניית האגודה לשר התשתיות והמים, ח"כ סילבן שלום
על הזכות למים באתר האגודה


ייבוש תקציב שירות התעסוקה
מצבו של שירות התעסוקה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום רביעי, 8.5.2013 | 09:30 | דיון

עמדת האגודה: הדיון נקבע בעקבות פניית האגודה ליו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ, בבקשה לקיום דיון דחוף בנושא הבטחת תקצוב הולם לשירות התעסוקה.
במסגרת דיוני תקציב המדינה המקיימים בימים אלה, יש חשיבות רבה לטפל במצבו הקשה של שירות התעסוקה, ולהבטחת תקצובו ההולם. במשך שנים רבות קוצץ תקציב השירות וכיום משאביו המדולדלים אינם מספיקים כדי לספק את השירותים שהוא אמור להעניק לדורשי העבודה. מצב זה מנוגד לחובת המדינה על פי דין ופוגעת קשות בזכויות האדם של דורשי העבודה, בהם אנשים רבים החיים בעוני. עבור אנשים אלו מדובר בשירותים חשובים במיוחד, שהיו יכולים לחלץ אותם ממעגל העוני והאימה המתלווה אליו.
תת תיקצובו המתמשך של שירות התעסוקה מהווה פגיעה בזכויות היסוד של דורשי העבודה, בהן הזכות לאופק תעסוקתי, לעבודה ולקיום בכבוד, שכן היא משפיעה באופן ישיר על אפשרותם של דורשי העבודה לקבל ייעוץ תעסוקתי, הכשרה מקצועית ושירותי השמה במקומות עבודה, שהיו עשויים להשפיע באופן מהותי על מימוש זכויות אלה. יש לזכור כי דורשי העבודה הם ברובם המכריע אנשים שמסיבות שונות ובתקופות שונות, אינם מצליחים להשתלב בעולם העבודה. רובם הם אנשים אשר נזקקים לרשת הביטחון הסוציאלית ומקבלים גמלאות קיום שונות. מכאן שמדובר באוכלוסיה הכוללת אנשים רבים החיים בעוני מתמשך וזקוקים לשירותים האמורים באופן אקוטי. לפניית האגודה ליו"ר ועדת העבודה \ לדוח האגודה על ייבוש השירותים החברתיים