האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 06.06.2013
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה


 

הצעת חוק המאבק בטרור
הצעת חוק המאבק בטרור, תשע"א-2011
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום ראשון, 09.06.2013 | הצבעה

עמדת האגודה: האגודה לזכויות האזרח בישראל מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור, ובחובתה של המדינה להגן על אזרחיה ותושביה מפני מעשי אלימות חמורים. אולם אסור שמאבק זה יהיה בלתי מוגבל באמצעים העומדים לרשות המדינה. דווקא בשל היותה של המדינה מדינה דמוקרטית, עליה להיאבק בטרור באופן העולה בקנה אחד עם עקרונות וזכויות היסוד, עליהם היא מושתתת.
אכן, הגיעה העת לבטל את ההכרזה המתמדת על "מצב חירום" בישראל, שעומדת בעינה מאז קום המדינה, ולאמץ נורמות מידתיות ומעודכנות בתחום המאבק בטרור, המתאימות למדינה דמוקרטית במאה העשרים ואחת. דא עקא, שבמתכונתה הנוכחית אין בהצעת החוק כדי להשיג תכלית חשובה זו. תחת רפורמה מהותית, הצעת החוק מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים אנטי-דמוקרטיים, הקבועים כיום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדראקוניות מתקופת המנדט הבריטי, על ידי עיגונם בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. בכך נגרם נזק קשה ובלתי הפיך למצב זכויות האדם בישראל.
בין ההסדרים הפוגעניים הכלולים בהצעת החוק:
  • מעצר מינהלי וצווי הגבלה - עיגון הסמכות האנטי-דמוקרטית לעצור אנשים במעצר מינהלי בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל ולהגביל חופש התנועה שלהם
  • שימוש נרחב בחומר חסוי בהליכים מגוונים – החל ממעצר מינהלי ועד הליך ההכרזה על "ארגון טרור" והליכים לחילוט רכוש
  • הגדרות רחבות למושגים כגון – "ארגון טרור"; "חבר בארגון טרור"; ו"מעשה טרור"
  • עיגון סמכויות דראקוניות לחקירת חשודים בעבירות ביטחון, העלולים לאפשר שימוש באמצעי חקירה פסולים ולהביא להרשעת חפים מפשע
  • קביעת עבירות פליליות, הפוגעות מעבר לנדרש בחופש הביטוי
הצעת החוק קובעת הסדרים רחבים וגורפים, המרחיבים את המעגל הפלילי באופן בלתי סביר והעלולים להפוך אנשים וארגונים שומרי חוק, שאין בינם לבין טרור ולא כלום, ל"טרוריסטים". היא נותנת בידי הרשות המבצעת סמכויות דראקוניות ובלתי מבוקרות לנקוט צעדים חריפים נגד בני אדם ונגד ארגונים ללא משפט, על סמך חשדות בלבד, ומבלי להעניק את הערובות המינימאליות להגנה על זכויותיהם. בכך פותחת הצ"ח גם פתח עצום להתערבות פסולה מצד המדינה בשיח הפוליטי ובחופש ההתאגדות של האזרח. להרחבה
 

הצ"ח ג'נין ג'נין
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ג-2013
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 11.06.2013 | הכנה לקריאה ראשונה
 
עמדת האגודה: הצעת החוק היא תגובה לסרטו של מוחמד בכרי, ולפסק הדין שדחה את תביעת הדיבה, שהגישה נגדו קבוצת חיילים שלחמה בג'נין. בדברי ההסבר להצעה נטען, שהתיקון נדרש כדי למנוע "פגיעה חמורה הנגרמת לחיילי צה"ל הנותרים ללא כל אפשרות להגן על שמם הטוב". הנחה זו בטעות יסודה: פסק הדין בעניין "ג'נין ג'נין" דחה את התביעה רק לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה, שלשון הרע, שהסרט מוציא על "קבוצת לוחמים", לא דבקה באף אחד מהלוחמים באופן אישי.
הצעת החוק מבקשת ליצור פיקציה משפטית: פרסום שמותח ביקורת על צה"ל או על "כוח צה"ל" בשל פעולה מבצעית יאפשר לכל חייל או לכל לוחם ב"כוח" להגיש תביעת דיבה ייצוגית, למרות שלא נגרמה פגיעה, ולו משתמעת, בשמו הטוב. פיקציה זו נועדה לנצל לטובת אינטרסים ציבוריים את הפגיעה בחופש הביטוי, שהחוק מאפשר על מנת להגן על זכותו של האדם היחיד. ואכן, לפי דברי ההסבר של התיקון המוצע, מטרתו למנוע "פגיעה חמורה שנגרמת לישראל בשל האשמות הכוזבות המופנות" נגד צה"ל. אבל תכלית זו אינה "מתיישבת עם ערכיה של מדינת ישראל" וסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותי.
 בית המשפט העליון הזהיר ש"הפרטה" של הזכות לתבוע בגין "לשון הרע על ציבור" תעודד תביעות סרק, ותיצור אפקט מצנן בנושא ציבורי חשוב מעין כמוהו – הפעלת כוח צבאי בידי המדינה. האיום ואפקט ההשתקה לא יפעלו רק נגד פרסומים דוגמת "ג'נין ג'נין" אלא נגד כל מי שיעז למתוח ביקורת, לפרסם עדות או רק להביע דעה על פגיעה חסרת הצדקה בחיילי אויב, ואף בפלסטינים או באזרחים ישראליים בשטחים. ההצעה עברה בקריאה טרומית במליאה ביום 22.5.2013, ומובאת לוועדה להכנה לקריאה ראשונה. להרחבה


תג מחיר
פעולות תג מחיר"הצעה לסדר היום: של ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ איילת שקד
ועדת הפנים והגנת הסביבה| יום שלישי, 11.06.2013 | דיון

עמדת האגודה:  האגודה פועלת זה שנים רבות להגברת ההגנה על פלסטינים ורכושם מפני אלימות ישראלים ולקידום אכיפת חוק אפקטיבית על העבריינים, כחלק מכך. לאחרונה נשמעים דיווחים על אירועי אלימות חמורים ותכופים, נגד רכוש ואנשים, במסגרת פעולות "תג מחיר". אולם חשוב להדגיש, כי לא מדובר בתופעה חדשה. אירועים מעין אלו מתרחשים לאורך כל ימות השנה ובפרט סביב עונות המסיק והחריש ובתקופות של רגישות פוליטית. מדובר באלימות על רקע אידיאולוגי ופוליטי ולא "בסכסוכי שכנים". לפיכך אלימות זו לא צפויה להיעלם. נהפוך הוא - יש חשש אמיתי כי תגבר בתקופות מתוחות פוליטית וביטחונית.
האגודה פנתה פעמים רבות למפקד כוחות צה"ל בשטחים ולמפקד אוגדת איו"ש בדרישה כי כוחות הביטחון יספקו מענה הולם לאלימות זו וייערכו כנדרש, בפרט באזורי החיכוך הידועים והמוכרים. הצבת כוחות ביטחון באזורים כאלו הוכיחה את עצמה בעבר כאפקטיבית ביותר למניעת ונטרול פעולות אלימות המופנות כלפי פלסטינים. למרות זאת, לדאבוננו, לא ננקטו צעדים משמעותיים להיערכות מחודשת בשטח. כיוון שכך, פנינו בדצמבר 2011 למבקר מערכת הביטחון, בבקשה כי ישוב ויבצע ביקורת מקיפה של היערכות מערכת הביטחון בשטחי הגדה לשם הגנה על פלסטינים ורכושם. זאת, בהמשך לדוח שפרסם בראשית 2007 בנושא ולאור הכשל המערכתי ארוך השנים במתן הגנה הולמת לגוף ולרכוש, ככל שהדבר נוגע לקרבנות אלימות פלסטינים. עד כה לא קיבלנו מענה ענייני לפנייתנו. ידוע לנו כי כוחות הביטחון משקיעים כעת מאמצים לא מבוטלים על מנת לטפל בתופעה ולאכוף את הדין על העבריינים ואנו מברכים על כך. אלא שבהתחשב בהזנחה הממושכת בתחום זה, אשר הובילה להשתרשות התופעה ולהתרחבותה, נדרשת התגייסות רבתי של כל המערכות על מנת להביא למיגור האלימות, ובכלל זאת נדרשת נוכחות צבאית בולטת בשטח, ובמיוחד באזורי החיכוך, והגדרת משימתם באופן ברור כהגנה על פלסטינים ורכושם. ברור כי לשם ביצוע משימה זו באופן אפקטיבי יש לתעדף אותה לעומת אחרות ולהקצות את המשאבים הנדרשים לטובת העניין. למכתבי "קואליציית המסיק" - אוקטובר 2012
 

בעלות על הקרקעות של הבדואים בנגב
הצגת הדו"ח בדבר הסדרת התיישבות בדואים בנגב
ועדת הפנים והגנת הסביבה| יום שלישי, 11.06.2013 | דיון

עמדת האגודה:  האגודה לזכויות האזרח עוסקות בנושא של זכויות הבדואים בנגב בכל תחומי החיים כבר שנים ארוכות, ובשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים. הצ"ח מציעה הסדר של רישום תביעות בתוך זמן מוגדר; הכרה לפנים משורת הדין בתביעה על אחוז מהקרקע בלבד; ופיצוי בקרקע או בכסף תמורת הקרקע שהוכרה בהסדר. לעמדתנו, פתרון צודק וישים משמעו, קודם כל, הכרה בכך שהבדווים בכפרים הבלתי מוכרים הם אזרחים שווי זכויות. על הממשלה להכיר ב- 35 הכפרים הבלתי מוכרים הקיימים, וכן להנהיג מנגנון הוגן לבירור תביעות הבעלות על קרקע, באופן שמתחשב בזיקות ההיסטוריות של האזרחים הבדווים לקרקעות, עליהן ישבו ואותן עיבדו במשך עשרות ומאות שנים, טרם הקמת המדינה. לעמדת האגודה והארגונים