האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת לשבוע הקרוב

חמישי, 8.12.2011
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? הירשמו כאן


צדק בפלילים - הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה
הצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006 
 ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני, 12.12.2011 | 09:00 |  הכנה לקריאה שניה ושלישית    

עמדת האגודה:  מזה כשנתיים מקיימת ועדת חוקה, חוק ומשפט דיונים בהצעת החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. במהלך הדיונים עלתה הצעה להוסיף סעיף שאומר: "מצא בית המשפט, לאחר שאיזן בין כל מטרות הענישה ונתן להן ולנסיבות כאמור בסעיפים ... את המשקל המתאים לפי הוראות סימן זה, כי יש יותר מעונש אחד המתאים לנאשם וכי אחד מהעונשים יכול שיהיה ללא מאסר בפועל לריצוי בכלא, לא יגזור בית המשפט מאסר בפועל לריצוי בכלא".  האגודה לזכויות האזרח תומכת בהוספת הסעיף האמור, המכוון את השופט בהחלטתו להעדיף במקרים המתאימים לאפשר לנאשם לרצות את עונשו מחוץ לכותלי הכלא.  




סיוע בשכר דירה - דוח מבקר המדינה
הטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה - דו"ח מבקר המדינה 61ב'', עמ'' 689
ועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שני, 12.12.2011 11:00 | דיון

עמדת האגודה:  המדינה מעניקה לזכאים סכום כספי לצורך מימון חלק משכר הדירה שלהם בשוק הפרטי. סיוע מהמדינה בשכר דירה הוא נושא הנוגע לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה, לרבות עולים חדשים, קשישים, משפחות חד-הוריות, נכים, מקבלי קצבאות של המוסד לביטוח לאומי ועוד. דוח מבקר המדינה הצביע בנושא זה על מספר כשלים וליקויים, כשהמרכזיים בהם:
  1. שחיקה בסכום הסיוע - במהלך חמש השנים האחרונות לא חל כל שינוי בגובה הסיוע שמעניקה המדינה, בעוד שעלויות השכירות זינקו בצורה מאוד משמעותית. (ממוצע ארצי של 25%, ואפילו 30% במרכז הארץ) הפער הזה גורם לכך שזכאים למעשה מוותרים על זכאותם לסיוע בשכר דירה משום שאינם יכולים להשלים את הסכום החסר הנדרש.
  2. תהליך בירוקראטי איטי ומסורבל. דווקא כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות, הסרבול הבירוקראטי מהווה חסם משמעותי מקבלת הסיוע.

הוועדה לביקורת המדינה קיימה בנושא דיון במאי 2011 ועתה מקיימת דיון מעקב על יישום ההמלצות וההחלטות. להרחבה

 

פליטים ומבקשי מקלט - הצעת חוק למניעת הסתננות
הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"א-2011
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 13.12.2011 09:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית ‏

עמדת האגודה:  מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא הרתעה של פליטים ומבקשי מקלט מלבוא לישראל באמצעות ענישה דרקונית ומעצר של הפליטים ומבקשי המקלט שבישראל. הצעת החוק מגדירה כ"מסתנן" כל מי שנכנס לישראל שלא במעבר גבול, ואינה מבחינה בין מסתננים ביטחוניים, פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. בין השאר קובעת הצעת החוק, כי מבקשי מקלט וילדיהם יושמו במעצר לתקופה של מינימום שלוש שנים, ובמקרים מסויימים לתקופה בלתי מוגבלת. אם תתקבל הצעת החוק, אפשר יהיה להעמיד לדין פלילי כל מי שמסייע או נותן מחסה לפליטים ומבקשי מקלט, ועונשו יהיה מאסר חמש שנים. מי שמסייע או נותן מחסה שוב – עונשו יהיה חמש עשרה שנות מאסר. הצעת החוק מפרה באופן בוטה את העקרונות הבסיסיים ביותר להגנה על מבקשי מקלט והטיפול בהם. כמו כן היא  ממשיכה במגמה של דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם, בכך שהיא מפלילה כל סיוע – רפואי, משפטי, הומניטארי – שיינתן למי שהחוק מגדיר אותו כ"מסתנן".  להרחבה
 
 

 
פרק הדיור - דוח טרכטנברג
יישום פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג
ועדת הכלכלה | יום שלישי, 13.12.2011 | 10:30| דיון

עמדת האגודה:  דיון על הפרק בדוח טרכטנברג העוסק בדיור. לעמדתנו, עיקרי ההמלצות ממשיכות את הקו הקיים של הפרטת הקרקע, עקיפת הליכי תכנון אחראים וחיסול הדיור הציבורי. בכך תומכם עיקרי הדוח בהמשך המדיניות שיצרה את המשבר.

לוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (טרכטנברג) הייתה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי מהותי בתחום הדיור בישראל, שינוי שייתן מענה הולם לקיטוב ולהפרדה בין עשירים לעניים. בפועל, המלצותיה של הועדה רחוקות מאוד ממימוש חזון חדש וממתן פתרונות הולמים למצוקת הדיור. ועדת טרכטנברג אמנם הכירה בצורך של כל תושב בדיור נאות ובהישג יד, בחשיבות של שכונות שיש בהן תמהיל חברתי ובמתן אפשרויות מגורים למגוון אוכלוסיות, אך בפועל לא המליצה על פעולות בנושא. להרחבה
 



הרפורמה בתכנון ובבנייה
הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010 - תחילת הדיון בסעיפי האכיפה - סמכויות אכיפה, עבירות ועונשין (חלק ט'', ס'' 494-553)
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 13.11.2011 | 11:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית  

עמדת האגודה: הצעת החוק נועדה להחליף את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ויעדיה העיקריים הם: פישוט, ייעול וקיצור הליכי התכנון, תוך שיפור איכות התכנון וישימותו; התאמת כלי התכנון לתפישה של פיתוח בר-קיימא וחידוש עירוני; שקיפות של תהליך התכנון ושיפור כלי ההיוועצות והשתתפות הציבור. מידי יום שלישי מתקיים דיון ברפורמה בוועדה משותפת המיועדת לכך. האגודה לזכויות האזרח משתתפת בדיונים ומגישה באופן קבוע ניירות עמדה המפרטים את השינויים והתיקונים המוצעים לחקיקה.

השבוע אמור להתחיל הדיון על פרק האכיפה, חלק ט' בהצעת חוק התכנון והבנייה, המציע החמרה של האכיפה והענישה בכוונה להתמודד עם היקפן הגדול של עבירות הבנייה בישראל. בין היתר מוצע להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בהארכת מועד לביצוע צווים, להאריך את משך הזמן המותר לביצוע הריסה מינהלית, ולהעלות את שיעורי הקנסות ותקופות המאסר. האגודה ייחד עם עמותת במקום והאגודה לצדק חלוקתי הגישו לוועדה את עמדתם, המתנגדת להחמרה זו. הארגונים החברתיים מכירים בחשיבותה של מערכת אכיפה איתנה כחלק מבסיסיו ההכרחיים של שלטון החוק, וכפועל יוצא מכך בחשיבות קביעתם בחוק של אמצעי אכיפה מגוונים ומתאימים; יחד עם זאת, הארגונים מוטרדים מאוד ממצב בו יינקטו אמצעי אכיפה חריפים ופוגעניים תוך התעלמות מהמצב התכנוני הקיים, ממחדלי תכנון, ומחלקה של מערכת התכנון עצמה באחריות למצב הדברים בשטח. אוכלוסיות רחבות, בעיקר מוחלשות, נמצאות במלכוד בו אין בכוחן לבנות כחוק על-אף שאין להן כל עניין להיות מעורבים בפעילות עבריינית ולהיות חשופים לאמצעי אכיפה מינהליים ופליליים מצד הרשויות, הגובים מהן מחיר כבד. 

חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים: הנדבך הראשון מסדיר את ההקמה של מוסדות התכנון השונים ואת ההכנה על-ידם של תכניות המתאר לסוגיהן. הנדבך השני עוסק ברישוי הבניה על פי אותן תכניות, ובאמצעי אכיפה וענישה, שנועדו לשמור על המסגרת התכנונית, כפי שנקבעה בהתאם להסדרים שבנדבך הראשון. הנדבך השני של החוק, ובמיוחד החלק העונשי שבו, נשען על הנדבך הראשון ואין לו קיום עצמאי ללא מימוש הנדבך הראשון. החובה לערוך תכניות מיתאר לבניה חוקית מוטלת על רשויות התכנון, לא על התושבים. אין מקום איפוא להפעיל את הפרק העונשי בחוק על מי שלא קיימת לגביו מסגרת תכנונית הולמת לבניה חוקית, בשל מחדלי רשויות התכנון.  
להרחבה  
 


עדכון קבוע לסל הבריאות
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ב–2011   
הצבעה בקריאה טרומית במליאה | יום רביעי, 14.12.2011 | הצבעה

עמדת האגודה: אחת הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות הציבורית היא שחיקת תקציב סל הבריאות הציבורי שמספקות קופות החולים; במקום לאפשר עדכון אוטומטי, משרד האוצר מעדיף בכל שנה לקבוע בעצמו את התקציב וכך לשלוט בו. התוצאה היא אי ודאות ואף ייאוש, במיוחד בקרב ציבור החולים ואנשי המקצוע המחכים להכנסת תרופה לסל, ובכל שנה אינם יודעים אם יספיק התקציב להכנסת התרופה החדשנית לסל.

הצעת החוק שיזמו חבר הכנסת חיים אורון ואחרים  בשנת 2006 מבקשת לעגן עדכון אוטומאטי קבוע של סל הבריאות בסך 2% בשנה, ולהבטיח כי תוספת זו תשמש אך ורק לצורך הוספת תרופות, מכשור ושיטות טיפול חדשניים לסל. האגודה וארגונים נוספים פעלו לקידום הצעת החוק, ולמרות התנגדות הממשלה ה-17, ההצעה עברה בקריאה ראשונה בלחץ חזית רחבה של ארגונים ועשרות ח"כים. עם זאת, כאשר הגיעה ההצעה שוב לאישור הממשלה (החלת דין רציפות), התנגד האוצר ואחריו הממשלה, ולכן הצעת החוק אינה מקודמת עוד. משום כך, הניחו חברי סיעת מרצ הצעה דומה באוקטובר 2011 והאגודה מסייעת בקידומה בימים אלו. להרחבה