Copy
 
חברות וחברים יקרים,

אני מניחה שהתופעה המסוכנת הזו לא פסחה עליכם, ושגם אתם שמעתם על יוזמות למיניהן לפיטורים של עובדים ערבים רק בשל שיוכם הלאומי. כאב לי במיוחד לשמוע חברה מספרת שההורים בגן של בתה דרשו לפטר את הסייעת הערביה שעובדת בגן כבר שנים ארוכות. בגן אחר בתל אביב שעליו שמעתי, הורים דרשו שהעירייה תורה על הפסקת עבודות הבנייה באתרים סמוכים, שבהם הפועלים הם ערבים.
 
ברור שבעת הזאת רבים מאתנו חוששים, מפחדים, מסתכלים פעמיים ימינה ושמאלה ודואגים לחברים, לקרובים ובייחוד לילדים שלנו. אך אסור שהפחד והדאגה יובילו להוקעה של ציבור שלם רק על רקע היותו ערבי, אסור שהפחד והדאגה יובילו לפיטורין של עובדים ערבים רק בשל מוצאם. התופעה הזו היא מזעזעת, מאכזבת, גזענית, מסיתה וגם כמובן – לא חוקית.
 
לא מדובר רק ביוזמות של הורים מודאגים. כמו בשנה שעברה, בעת מבצע "צוק איתן", גם עכשיו החלו מעסיקים לנקוט בסנקציות נגד עובדות ועובדים, בעיקר ערבים, בשל התבטאויותיהם ברשת או רק בשל היותם ערבים. רק אתמול פורסמה ידיעה ב-TheMarker שבה צוטט מנהל רשת מזון שאמר: "אנחנו עוברים על עמודי הפייסבוק של העובדים הערבים ומעבירים שמות למשטרה של עובדים מתחת לגיל 30. 6 עובדים בירכו על פיגועים או הסיתו לאלימות והוזמנו לשימוע".

אדגיש את המובן מאליו: אסור לפגוע בעובדים ולפטרם בשל מוצאם ושיוכם הלאומי. ככלל, גם אין לפגוע בעובדים או לפטרם על רקע השקפות והתבטאויות ברשת ומחוצה לה, בוטות ומקוממות כל שיהיו. זה לא עניינו של המעסיק. גם אם נדמה לנו שביטוי הוא בגדר הסתה לגזענות או הסתה לאלימות (ודרך אגב, הבעת שמחה על מותם של ערבים או יהודים אינה נחשבת להסתה לגזענות או הסתה לאלימות), המשטרה, ולא המעסיק, היא הגורם המוסמך לפעול נגד ביטוי בעל אופי פלילי, ובתי המשפט הם שמוסמכים לקבוע האמנם הפרסום הוא פלילי.

פגיעה בעובד מותרת במקרים חריגים בלבד, שבהם יוכח כי התבטאויותיו פוגעות ביכולתו למלא את תפקידו. בכל מקרה אסור לפטר עובד ללא שימוע והליך מסודר, שבמסגרתו תינתן לו אפשרות להתגונן ולהגיב על הטענות נגדו. ברובם המכריע של המקרים, פיטורי עובדת או עובד (או כל סנקציה אחרת כלפיהם) בשל התבטאות מחוץ למקום העבודה אינם חוקיים, והעובדת תוכל לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש שיבטל את הפיטורין או שיחייב את המעסיק לשלם לה פיצוי בשל פיטורין שלא כדין.

השבוע פרסמנו דף מידע על גבולות חופש הביטוי של עובדות ועובדים. הוא מיועד למעסיקים, לעובדים ולכל אחד מאתנו שנתקל בסנקציות כלפי עובדים בגלל דעותיהם. לדוגמה, כששוחחתי עם חברתי, ציידתי אותה בכל הטיעונים החוקיים כדי שתגדע את הרעיון לפיטורי הסייעת הערביה בעודו באיבו. אני מאמינה שעל כל אחת ואחד מאיתנו מוטלת החובה להבהיר מה גבולות החוק, והיכן צריך להסתיים מסע הדה-לגיטימציה שעושים לאזרחים הערבים בימים אלו. אני מקווה שדף המידע ישמש אתכם ויעזור לכם, ואשמח מאוד אם תוכלו לשתף אותו ולהעביר אותו הלאה. 

שלכם,
 

שרון

שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

 
Share
Tweet
Forward
                           
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Instagram
Instagram
2015 ACRIHebrew


להסרה מרשימת התפוצה  | להצטרפות לרשימת התפוצה