כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 10.7.2014
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 


התנהלות המשטרה ביישובים ערביים ובירושלים המזרחית 
פעילות המשטרה מול ערביי ישראל פורעי החוק בואדי ערה ובמזרח ירושלים - בהשתתפות מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 14.7.2014 | דיון
 
עמדת האגודה: מאז החלו האירועים האחרונים מנטרת האגודה את פעילות המשטרה בהפגנות המתרחשות בירושלים המזרחית וביישובים ערביים. מעדויות שהגיעו לאגודה ומפרסומים בתקשורת עולה כי היו מקרים שבהם הפעילו שוטרים אלימות וכוח לא סבירים כלפי תושבים בירושלים המזרחית, והשתמשו באמצעים לפיזור הפגנות בניגוד לנהלים, ובכלל זה ירי כדורי גומי. 

האגודה קוראת למפקדי המשטרה להזהיר את הכוחות שבשטח מפני שימוש באלימות ובכוח לא סבירים במהלך הפגנות והפרות סדר, ולרענן את הנהלים שנועדו להגן על חיי אדם. חובתה של המשטרה לדאוג שזכויות האדם הבסיסיות יכובדו לא רק בימי שגרה, אלא ביתר שאת בימים קשים. 
 

 
פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה מקבלן  
הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014 

ועדת הכספים | יום שני 14.7.2014, יום רביעי 16.7.2014 


עמדת האגודה (במסגרת הקואליציה לדיור בר השגה): האגודה מתנגדת להצעת החוק בנוסחה הנוכחי. לצערנו, על אף החשיבות שבקידום פתרונות מוזלים לדיור, הכלי שבחרה הממשלה כרוך באפליה פסולה על בסיס שירות צבאי, ומעורר קושי של ממש מבחינה של צדק חלוקתי.

בין הקשיים בהצעת החוק:
  • ההצעה קושרת בין השירות בצבא להטבה סוציאלית שניתנת שנים לאחר השחרור, ללא כל ראייה לכך שמצבם הכלכלי של המשרתים נחות מזה של מי שלא שירתו, בשל השירות, שנים לאחר מכן. התניית ההטבה בשירות צבאי תפגע בעיקר במי ששוחרר משירות כדין מטעמי דת או מוגבלות או מטעמים סוציאליים, ותגביר את האפליה של קבוצות אוכלוסייה שלמות, החרדים והערבים.
  • ההצעה תיתן מענה לקבוצה קטנה וחזקה יחסית באוכלוסייה, ולא תסייע לרוב הזקוקים לכך – למי שמתקשה לגייס הון ראשוני לרכישת דירה חדשה מקבלן, לדיירי הדיור הציבורי ולשוכרי הדירות. יתרה מזאת, יש חשש ממשי שההטבה אף תפגע ברוכשי דירות שאינם זכאים לה, שכן מחיר הבסיס לדירות יעלה.
  • המקורות הכספיים ליישום הצעת החוק אינם ברורים, ואין ערובה לכך שהתוכנית לא תבוא על חשבון תקציבים המיועדים לאוכלוסיות מעוטות הכנסה.
כפתרונות למצוקת הדיור יש ליזום צעדים פרוגרסיביים ושוויוניים, כמו: בנייה ציבורית של שכונות שבהן תמהיל מגוון של דיור במחירים שונים, למכירה או השכרה; קידום דיור בר השגה מוזל לזכאים בתוכנית מתאר, לרבות קרקע פרטית, תמורת תמריצים; הסדרה של שוק השכירות; חיזוק ושיקום הדיור הציבורי למעוטי ההכנסה תוך שילובו בפרויקטים רגילים; חיזוק ועיבוי מרכזי הערים, ובמיוחד בפריפריה. להרחבה
 


הכנסת תרופות "מצילות חיים" לביטוחים המשלימים 
אי קבלתה של ועדת גרמן את החזרת תרופות מצילות חיים לשב"ן (שרותי בריאות נוספים) הצעה לדיון מהיר של ח"כ יחיאל חיליק בר; התעלמות מסקנות ועדת גרמן מנושא: החזרת תרופות מצילות חיים לשב"ן הצעה לדיון מהיר של ח"כ אורלי לוי אבקסיס; אי הכנסת תרופות מצילות חיים לסל השב"ן ע"י ועדת גרמן הצעה לדיון מהיר של ח"כ יעקב ליצמן

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שני 14.7.2014 | דיון 

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להחזרתן של תרופות המכונות "תרופות מצילות ומאריכות חיים שאינן נכללות בסל הציבורי" אל תוך הביטוחים המשלימים. מהלך כזה ייצור שתי רמות רפואה בישראל: האחת – נגישה לכל, והשניה – נגישה רק למבוטחים ברובד יקר ויוקרתי של הביטוח המשלים, והמסוגלים לשלם השתתפות עצמית ברגע הנכון. הדבר יחמיר את מצב מערכת הבריאות הציבורית ויטה את שיווי המשקל לכיוון הרפואה הפרטית.

יש להבהיר כי הביטוי "תרופות מצילות חיים שאינן נכללות בסל הציבורי" אינו מדויק ומטעה: ככל הידוע לנו, אין תרופה המוגדרת כ"מצילת חיים" ובכל זאת לא הוכנסה לסל הציבורי בישראל, ועל כך צריכה להיות גאוות מנהיגי המערכת הציבורית. לא מדובר בתרופות מצילות חיים, אלא בדרך כלל בתרופות שיכולות להאריך חיי חולה סופני בתקופה קצרה או לשפר את איכות חייו. אלה גם אלה מקומן הטבעי בסל הציבורי בכפוף לשיקולים של ועדת התרופות והטכנולוגיות החדשות, ולא בביטוחים המשלימים הנגישים רק לחלק מהציבור.

המענה ההולם לצורך המיידי בתרופות חדשות, הן תרופות המיועדות למניעה והן תרופות המאריכות או משפרות חיי חולים סופניים, הוא העלאת תקציב התרופות והטכנולוגיות החדשות ב-2% באופן אוטומטי וקבוע מדי שנה. נוסף על כך יש להטמיע את הביטוח המשלים בסל הציבורי תוך הפיכת הפרמיה למס פרוגרסיבי, ולהחיל פיקוח והגבלה על הביטוח המסחרי, גם בתחום התרופות. להרחבה

 


הביטוח הסיעודי 

אולם גליל | יום שני 14.7.2014 | כנס 

שדולת הגמלאים בכנסת, בראשות חברי הכנסת ח"כ יצחק הרצוג וד"ר נחמן שי, יקיימו כנס בנושא: "עתיד הביטוח הסיעודי הקבוצתי ובחינת מצבה של התשתית לטיפול באוכלוסייה הסיעודית בישראל".

עמדת האגודה: בישראל כ-170 אלף זקנים וזקנות סיעודיים, המהווים למעלה מחמישית מכלל הזקנים בכל רגע נתון. בתקופה הקשה בחייהם נאלצים הם ובני משפחותיהם להתמודד עם כשלים חמורים בתחום הסיעוד. הטיפול והאשפוז הסיעודיים אינם מובטחים במלואם בחוק. רק חלק קטן מהטיפול בזקנים סיעודיים ניתן על ידי המדינה, וגם הוא מפוצל בין כמה וכמה גורמים ממשלתיים ומוסדיים שונים, שלכל אחד מהם סדרה של מבחני כשירות ומבחני הכנסה משלו. במקום שהזכאות תהיה מובטחת על חשבון תשלום המיסים ששילם האדם כל ימי חייו, ברוב המכריע של המקרים ילדיו של הזקן נאלצים להשתתף בעלויות הטיפול בו, והמשפחה כולה נאלצת לעבור מבחני הכנסה דרקוניים ופולשניים כדי לקבל סיוע מזערי. האגודה לזכויות האזרח פועלת, במסגרת קואליציה של ארגונים, במטרה להכניס את האשפוז והטיפול הסיעודי לסל הבריאות. להרחבה

 


חוק המאבק בטרור
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 – הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 14.7.2014 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה: האגודה מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור. מניעת מעשי טרור עומדת ביסוד חובת המדינה להגן על אזרחיה, וראוי כי יינתנו למדינה כלים משמעותיים לשם כך. יחד עם זאת, האתגר במדינה דמוקרטית הוא להתמודד עם הטרור תוך שמירה על זכויות האדם ועל עקרונות היסוד המהווים את הבסיס לקיומה. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת להנציח ו"לנרמל" הסדרים בעייתיים, הקבועים היום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט. השילוב בין ההגדרות הרחבות הכלולות בהצעת החוק ובין הסמכויות הדרקוניות שהיא מעניקה לרשויות, פותח פתח מסוכן לפגיעות חמורות בזכויות אדם.

בין הקשיים המרכזיים שבהצעת החוק: הגדרות רחבות וגורפות למושגים כגון "ארגון טרור", "מעשה טרור" ו"חבר בארגון טרור", העלולות לחול על אנשים וארגונים שאינם עוסקים בטרור; עיגון בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל של הסמכות הקיצונית לעצור אנשים במעצר מינהלי ולהגביל את תנועתם בצווי הגבלה; קביעת עבירות פליליות דרקוניות, הפוגעות מעבר לנדרש בחופש הביטוי; שימוש נרחב בחומר חסוי במגוון הליכים, תוך הפרת הזכות להליך הוגן; וקביעת הסדרים הסוטים מעקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי. להרחבה
 


כלא הוא לא מקום לילדים
חלופות מעצר לילדי עובדים זרים - ישיבת מעקב מיום 10/2/14

ועדת העובדים הזרים והוועדה לזכויות הילד | יום שלישי 15.7.2014 | דיון

עמדת האגודה וארגונים עמיתים: בשנה האחרונה נכלאו בישראל למעלה מ-200 ילדים וילדות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט: ילדים הממתינים להחלטה בבקשתם להיות מוכרים כפליטים, ילדים שאי אפשר לגרשם בחזרה למדינות מוצאם, ילדים הממתינים לגירוש, ועוד. את מגוון המטרות שלשמן נכלאים ילדים בישראל אפשר להשיג בדרכים אחרות, פוגעניות פחות. למרות זאת מעצר ילדים הפך לברירת המחדל בהתמודדות המדינה עם ילדים חסרי מעמד חוקי, וילדים רבים נכלאים בתנאים קשים. ההשפעות הנפשיות של מעצר או כליאה על ילדים הן הרסניות
 
מדינות רבות המתמודדות עם הגירה פיתחו חלופות מעצר שאפשר ליישם בכל מקרה שבו מעורב ילד, ובהן: מגורים בקהילה בליווי עובד סוציאלי, איש רווחה או פסיכולוג, ובשילוב דרישת התייצבות בפני הרשויות ותנאים מגבילים אחרים; מגורים במרכזי מגורים למשפחות, המנוהלים על ידי גורמי רווחה ולא על ידי רשויות האכיפה; ומגורים בפנימיות. חלופות המעצר מקנות סביבה אוהדת לילד ולמשפחתו עד שיוחלט על מעמדו או על יציאתו מהמדינה, ובמקביל מאפשרות פיקוח ושליטה מצד רשויות ההגירה. הניסיון בעולם מעלה שאימוץ החלופות זול יותר מהחזקת משפחה בכלא. להרחבה | קמפיין "כלא הוא לא מקום לילדים" בפייסבוק