Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 4.12.2016
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

תקציב חברתי?שמרו את התאריך! 

"תקציב 2018-2017 - האם הוא חברתי?" – כנס לציון יום זכויות האדם הבינלאומי

יום שלישי 13.12.2016, בשעות 15:00-13:00, באולם "שפרינצק" בכנסת
 
את הכנס מובילים ח"כ אילן גילאון, ח"כ יגאל גואטה וח"כ אוסמה סעדי, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח.
בכנס ישתתפו (רשימה לא סופית):
  • פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
  • פרופ' יוסי זעירא, האוניברסיטה העברית
נציגי ארגוני החברה האזרחית (רשימה לא סופית):
  • עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח – על זכויות אדם וקיום בכבוד
  • עו"ד ענת טהון, מנכ"לית איתך-מעכי – על זכויות נשים
  • מר אבי דבוש, מנכ"ל תנועת הפריפריות – על צמצום פערים ושוויון בפריפריה
  • עו"ס ארנה עמוס, רכזת הקואליציה להעסקה ישירה – על עובדי קבלן
  • מר פקדו גדמו, מנכ"ל טנא בריאות – על פערים ואי שוויון בבריאות
להרשמה לכנס יש לשלוח שם, שם משפחה ומספר ת.ז. ל- Debbie@acri.org.il
 

 

מוהלים לא מוסמכים 

חשד לפגיעה בתינוקות יוצאי אתיופיה, הנימולים ע"י מי שאינם מוהלים מוסמכים
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות | יום שני 5.12.2016 | דיון 


הדיון מתקיים בעקבות תחקיר של תאגיד השידור "כאן", שממנו עלה כי מוהלים מתלמדים ללא ניסיון נשלחים לערוך ברית מילה בתינוקות מהאוכלוסיות החלשות בישראל, ובהם יוצאי אתיופיה ומהגרי עבודה.

עמדת האגודה: אין לעבור לסדר היום על הפרקטיקה הפסולה והגזענית שנחשפה בתחקיר. על המשטרה, הרבנות הראשית ומשרד הבריאות לפתוח בחקירה מקיפה ולשלול את ההסמכה מכל מוהל שהיה שותף לכך, ולייצר מנגנוני בקרה אפקטיביים על מנת להבטיח את זכותם של כל התינוקות ללא הבדל דת או גזע לברית מילה מקצועית שלא מסכנת את בריאותם ואת חייהם.
 

 

תיעוד חקירות בווידאו 

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 8) (חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ז-2016 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 5.12.2016 | הכנה לקריאה שניה ושלישית
 
הכלל החוקי הרגיל הוא שכל חקירה של עברה שדינה 10 שנות מאסר ומעלה חייבת להיות מתועדת בווידאו. כיום, הוראת שעה פוטרת את המשטרה מהחובה לתעד חזותית או קולית חקירות חשודים כאשר מדובר בעברות ביטחון. הצעת החוק מבקשת להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע. לצד זאת מוצע לקבוע בחוק כי פיקוח ובקרה אקראיים על חקירות המשטרה בעברות בטחון יבוצעו כפי שייקבע בנהלים פנימיים של המשטרה.

עמדת האגודה (יחד עם עדאלה): האגודה מתנגדת להצעה להמשיך ולהאריך את הפטור מחובת התיעוד, ובוודאי שלא להפכה לקבועה, וקוראת לחברי הוועדה שלא לאשר את הצעת החוק. תיעוד חזותי של חקירות מהווה אמצעי חיוני להבטחת הליך פלילי הוגן, למניעת עיוותי דין, ולשמירה על זכויותיו היסודיות של העצור. לכן, אין מקום לדעתנו להוראת חוק פוגענית ובלתי חוקתית זו. להרחבה
 
 

חופש הביטוי באינטרנט 

מלחמה בביוש וסינון תכנים פוגעניים באינטרנט

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שני 5.12.2016 | דיון 

עמדת האגודה: עם עליית השימוש ברשת האינטרנט, ולצד ההיבטים החיוביים שלה, התרבו גם תופעות שליליות כמו בריונות רשת (cyber bullying) וחשיפה לתכנים פוגעניים. הקלות היחסית שבה ניתן לפרסם ולהפיץ פרסומים ברשת האינטרנט נתנה משמעות מעשית לחופש הביטוי ולחופש הגישה למידע, אך מאידך מסייעת גם להפצת פרסומים שעשויים להיות מזיקים ולפגוע בזכויות אחרות כמו הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב.  

על המדינה להגביר את מודעות הציבור הכללי ואת מודעות הילדים ובני הנוער לסכנות הטמונות באינטרנט, כמו גם ליתרונות שניתן להפיק ממנו. יש לעודד את חברות האינטרנט לשפר את השירות הניתן למשתמשי האינטרנט, גם בנוגע לסינון פרסומים פוגעניים, באמצעות עידוד תהליכי רגולציה עצמית (אסדרה עצמית), הסדרת כשלי שוק ומתן תמריצים. בשלב זה, בשים לב לצעדים שנוקטות החברות בעניין זה, ראוי להסתפק באסדרה העצמית, לבחון אותה ואת תוצאותיה, ולא להיחפז בחקיקה שתזיק יותר מאשר תועיל לאיזון הרגיש בסוגיה מורכבת זאת. במקום להטיל חובות נוספות על גופים שלישיים ועל ספקי שירותים באינטרנט, המדינה יכולה לסייע אם תעודד תחרות וחדשנות בנושאים של סינון תכנים פוגעניים, תוך הקפדה על איזונים ראויים בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות, והזכות לביטחון של משתמשי האינטרנט. להרחבה
 

 

הזכות לקיום בכבוד 

400 אלף אזרחים מתחת לקו העוני - הזכות לחיים בכבוד במדינת ישראל

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי | יום רביעי 7.12.2016 | דיון 

עמדת האגודה: סכומי קצבאות הקיום בישראל, ובראשן קצבת הבטחת ההכנסה וקצבת הילדים, אינם מאפשרים קיום בכבוד, ונקבעים באופן שרירותי לחלוטין. הם אינם מתבססים על תחשיב של הסכום המספיק לקיום בסיסי של אדם יחיד או של משפחה, ואין שום התאמה ביניהם לבין סטנדרט כלשהו של קיום בכבוד. על המדינה לקבוע סטנדרט מושכל, מדיד ושקוף של קיום בכבוד, ולגזור ממנו את גובה קצבאות הקיום.

אחד הכלים לצמצום הפערים בחברה ולמאבק בעוני  הוא מערך של הכשרות מקצועיות, המקנות ללומדות וללומדים מקצועות ומיומנויות שמאפשרות להם להשתלב, להתמיד ולהתפתח בתעסוקה. אולם בישראל, מאז שנת 2002 קוצץ באופן דרמטי התקציב המושקע בהכשרות מקצועיות בישראל. כתוצאה מכך, היצע ההכשרות המקצועיות בישראל נמוך יחסית למדינות רבות אחרות ב-OECD, רמתן נמוכה והן אינן מעודכנות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. נוסף על כל אלה, משרד הכלכלה מקשה על הלומדים ועל המעסיקים, אינו פועל לאינטגרציה בין הגופים שפועלים בתחום, ומפעיל ביורוקרטיה מייגעת שמונעת מימוש מלא של מעט ההכשרות הקיימות. משמעות המדיניות הזו היא שנמנעת פרנסה ואופק תעסוקתי ממאות אלפי גברים ונשים. חלקם לא עובדים בכלל, חלקם עובדי ועובדות קבלן, חלקם עובדות בשכר נמוך או בעבודות שלא מאפשרות להם להתקדם. 
להרחבה בנושא קצבאות הקיום | להרחבה בנושא הכשרות מקצועיות
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2016 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה