Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת - סיכום מושב on Facebook share on Twitter
 

חמישי, 26.07.2012
לעדכון קבוע, הירשמו כאן
 
סיכום מושב קיץ 2012 בכנסת
 
מושב כנסת נוסף מגיע לסיומו, מושב רווי בעיסקאות פוליטיות, כותרות וסנסציות, ומעט מאוד הישגים בתחום החקיקה החברתית. בסך הכל שנה חלפה מאז תחילת המחאה החברתית ובכנסת נראה כי הלחץ הציבורי - מאות אלפי האנשים שיצאו לרחובות - לא הותיר חותם רב. חקיקה חברתית לא היתה במוקד המושב שחלף, וכפי שנראה בהמשך, יוזמות חברתיות שקודמו על ידי ח"כים פרטיים, ארגוני החברה האזרחית וגופים נוספים, נבלמו ברובן המכריע.

שתי מגמות בולטות שלטו במושב הקיץ של הכנסת:

פגיעה במבקשי מקלט, פליטים וארגוני זכויות האדם המסייעים להם באמצעות שורה של יוזמות והצעות חוק, לצד התבטאויות מסיתות - צמצום זכויותיהם של הפליטים ומבקשי המקלט היו מוקד מרכזי בחקיקה במושב זה, וההרעה בתנאי חייהם כתוצאה ממדיניות הממשלה מורגשת באופן ניכר כשהעוני והמצוקה גואים. במקום להציע פתרונות אמיתיים למצוקת מבקשי המקלט ותושבי השכונות בהן הם מתגוררים, שימשה הכנסת במקרים רבים כבימה להסתה כנגד מבקשי המקלט והארגונים, ונשמעו בה התבטאויות מתלהמות, המלבות שנאה ופחד. (לדוח של מוקד סיוע לעובדים זרים על ההסתה)

מגמת ה"סיפוח דה-פקטו" של השטחים הכבושים לישראל - תהליכים ויוזמות חקיקה שמטרתם טשטוש הקו הירוק, בכל הנוגע לתושבים היהודים שמעברו, והחלת הדינים הישראליים על ההתנחלויות, תוך חיזוק המגמה של החלת שתי מערכות חוק בשטחים: האחת: ישראלית-אזרחית לישראלים-יהודים המתגוררים בהתנחלויות, והשניה: צבאית לפלסטינים תושבי השטחים. גם אם חלק מהיוזמות המרכזיות דוגמת חוק ההסדרה ואימוץ מסקנות ועדת לוי, טרם יצאו אל הפועל, אין ספק כי במושב הכנסת האחרון קודמה מגמה זו במהירות ונחישות. 45 שנה לאחר כיבוש השטחים, נראה כי מדינת ישראל מתרחקת יותר ויותר מעקרונות המשפט הבינלאומי הקובעים באופן חד משמעי כי הכובש אמור להחזיק בשטח הכבוש כנאמן, באופן זמני, ומחוייב בינתיים לדאוג לאינטרסים ולזכויות של האוכלוסייה הנכבשת.

נוכח האווירה בכנסת, של דורסנות הרוב והלגיטימיות לפגיעה במיעוט, הצורך בהגנה על עקרונות הדמוקרטיה ועל זכויות אדם מקבל משנה של תוקף. חרף המתקפות וההסתה, זוהי שעתם של ארגוני החברה האזרחית וזכויות האדם שחייבים, ובעת הזאת בפרט, להוסיף ולהגן על המיעוטים והחלשים.

האגודה לזכויות האזרח מנהלת מעקב אחר הליכי חקיקה בכנסת בעלי השלכות על זכויות יסוד וזכויות אדם בישראל ובשטחים הכבושים. כמו כן, מידי שבוע מפרסמת האגודה ניוזלטר המפרט את סדר היום של האגודה בכנסת לאותו שבוע.

להלן מובאים יוזמות החקיקה והנושאים המרכזיים בהם טיפלה האגודה במושב שחלף:



פגיעה בזכויות פליטים ומבקשי מקלט

סטאטוס: ההצעה עברה בקריאה ראשונה

עמדת האגודה:  הצעת החוק מבקשת לקבוע מגבלות חמורות ביותר על אופן השימוש בכסף שמבקשי מקלט הרוויחו מעבודה בישראל. מדובר בשלילת זכותו של אדם – שברוב המקרים אין כל אפשרות או כוונה להרחיקו מישראל – לעשות כראות עיניו ברכושו הפרטי.
עולה חשש כבד כי התוצאה של חקיקה בלתי אנושית זאת לא תהיה הפסקת ההעברה של הכספים לחו"ל, אלא פיתוח שוק עברייני ונצלני של העברות כספים בלתי חוקיות תמורת דמי תיווך מופקעים, ושל גניבת שכרם של מבקשי מקלט על ידי ספסרים. לא פחות חמור מכך – החקיקה תעודד את התעשייה המזוויעה של חטיפות, עינויים, אונס, קציר איברים, סחר בבני אדם ואף רצח, המתחוללת בסיני. מבקשי המקלט פודים את קרוביהם, המוחזקים במחנות העינויים, תמורת סכומי עתק, אותם הרוויחו מעבודתם. אם תתקבל החקיקה הם לא יחדלו מכך, ואולם העברות הכספים תהפוכנה מורכבות יותר; הסכומים שיגבו יעלו; והלחץ מצד סוחרי האדם בסיני יגבר. קרבנות החטיפות בסיני ישלמו בדמם, ובמקרים מסוימים אף בחייהם.



סיוע הומניטארי לפליטים - עבירה פלילית!
הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון - החמרת ענישה על הלנה, העסקה והסעה שלא כדין), התשע"ב -2012 של חה"כ אופיר אקוניס. (פ/4359) \\ הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון - החמרת ענישה על השכרת דירה והלנה בתמורה לשוהים שלא כדין), התשע"ב-2012 של חה"כ מירי רגב. (פ/4424)
סטאטוס: ההצעות אוחדו במהלך ההכנה לקריאה ראשונה. במהלך הדיונים בוועדה נקבע כי האיסור יוחל רק לגבי הלנה, ולא לגבי העסקה והסעה.

עמדת האגודה:  המדובר בשתי הצעות חוק שעניינן ענישה פלילית של תושבי ישראל אשר מבקשים, ביודעין או שלא ביודעין, לסייע למבקשי מקלט בדרך של העסקה או הלנה. ארגוני הפורום לזכויות פליטים, בו חברה האגודה, מתריעים כי שתי ההצעות מבקשות להפליל סיוע הומניטארי בישראל ולהפוך תושבים שומרי חוק לעבריינים אך ורק בשל רצונם לפעול באופן אנושי, ועל פי רב אף בתמימות.  הצעות חוק אלו מטעות ואף פוגעות בציבור בישראל בשני אופנים – גם באופן הצגת מבקשי המקלט והמציאות הקיימת בישראל, וגם בניסיון להפוך אזרחים תמימים לעבריינים.

במקום לגבש מדיניות ופתרונות סדורים למבקשי מקלט, הממשלה נסחפת אחרי יוזמות שרירותיות וקיצוניות, שיש בהן לפגוע הן בזכויות מבקשי המקלט והן בזכויות היסוד של תושבי ישראל. באופן מצער, הצעדים שהממשלה החליטה עליהם עד כה אין בהם מענה למי שנמצאים בישראל כיום ושאין לממשלה כל כוונה לגרשם מישראל בעתיד הנראה לעין, ואין בהם מענה לתושבי האזורים בהם מתגוררים מבקשי המקלט. 

 הצעות החוק שבנדון, לא רק שלא יפתרו את הבעיה אלא שיש בהן לדרדר את המצב של מבקשי המקלט ותושבי המדינה. אנו סבורים שיש פתרונות ראויים ונכונים לטיפול במצבם של מבקשי המקלט: על ממשלת ישראל לאפשר להם לעבוד, לשכור דירות ולקבל שירותי בריאות ורווחה דרך המערכת הציבורית. פעולות אלה תסייענה בהיחלצות מבקשי המקלט ממעגל המצוקה, בפיזור של האוכלוסייה ובהפחתת הנטל על אזורים מוחלשים בישראל. יש להשקיע בשכונות, בהן מתגוררים מבקשי המקלט, כדי לשפר את התשתיות בהן עבור כל תושביהן. לצד כל אלה, יש לקיים הליך אמיתי לבדיקת בקשות מקלט ולהכרה בפליטים.



הסתה נגד פליטים ומבקשי מקלט
1.   הפשיעה בקרב המסתננים הצעה לדיון מהיר של ח"כ דני דנון.  
2.   בעיית המסתננים התופעות האלימות, ואי אכיפת החוק הצעה לדיון מהיר של ח"כ מירי רגב.  
3.   התמודדות המשטרה עם תופעת הפשיעה בקרב מסתננים (ביזמת ח"כ אמנון כהן)

עמדת האגודה: בדיון זה החליטו הארגונים שלא להשתתף, דיון בו הגיעו התבטאויות חברי כנסת מסויימים לשפל חסר תקדים ועלו לכדי הסתה פרועה כנגד הפליטים ומבקשי המקלט והארגונים המסייעים להם. דיון זה לא היה הראשון שנתן במה להשתלחויות והסתה שכאלו, בחודשים האחרונים השתתפו הארגונים במספר ישיבות שעניינן מבקשי המקלט בישראל, שלצערנו נתנו במה נוספת להשמעת דברי הסתה פרועים נגד מבקשי המקלט ופעילי ארגוני זכויות האדם מצידם של חברי כנסת. ההתקפות האלימות נגד מבקשי המקלט עליהן מדווח, הנן תוצאה ישירה של ההסתה הזו, והארגונים חוששים מהתלקחות נוספת, אם לא תמלא הממשלה את אחריותה ותמצא פתרונות הולמים וריאליים. עד כה, הצעדים שממשלת ישראל החליטה עליהם אין בהם מענה למי שנמצאים בישראל כיום, ואין כל כוונה לגרשם מישראל בעתיד הנראה לעין, ואין בהם מענה לתושבי האזורים בהם מתגוררים מבקשי המקלט. תחת אימוץ פתרונות שיפחיתו את המצוקה, ויצננו את הרוחות הסוערות, נשמעות התבטאויות מתלהמות, המלבות פחד ושנאה.  להרחבה



פתרונות - לא הסתה
הצגת תוכנית להתמודדות עם מבקשי מקלט, פליטים, מהגרי עבודה

עמדת האגודה: ניסיון לקיים דיון, שבשונה מהדיונים בכנסת, מטרתו אינה מתן במה להשתלחות חברי כנסת באוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט בארץ ובארגונים המסייעים להם. משום ההסתה בדיוני הוועדות  החליטו הארגונים שלא לבוא לדיון אחר שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
בדיון הדגישו הארגונים את הצורך במציאת פתרונות להתמודדות עם הפליטים ומבקשי המקלט, באופנים שמחד יובילו להקלה על מצוקת תושבי השכונות בדרום ת"א ומקומות נוספים, ומאידך ייקחו בחשבון את מצוקת ציבור הפליטים ומבקשי המקלט. המצב הקשה בארצות המוצא של הפליטים ומבקשי המקלט לא מאפשר את חזרתם לשם. יש להכיר במציאות זו ולאפשר להם לעבוד ולא לדחוק אותם לעוני ופשע, יש לקיים הליך אמיתי לבחינת בקשות המקלט שלהם; יש לאפשר נגישות לשירותי בריאות; ויש להשקיע בתשתיות בשכונות כדי לשפר את המצב של כל התושבים שם. להרחבה

עוד על זכויות פליטים ומבקשי מקלט באתר האגודה


הסיפוח השקט

לא לאפליה - עוצרים בגבולות המדינה
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"א-2011
סטאטוס: עבר קריאה טרומית, אושר נוסח לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה

עמדת האגודה: חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים. הצעת החוק הזו מבקשת להוסיף לשיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי, את מקום מגוריו של אדם וקובעת מבחן פשוט על מנת להבחין בקיומה של אפליה על בסיס מקום מגורים – מבחן המרחק הדומה. לפי הצעת החוק, הפליה על בסיס מקום מגורים תתקיים בכל מקום בו הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו ולא סירב כאמור, באותן נסיבות ובאותם תנאים, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה.
האגודה לזכויות האזרח תומכת ברעיון העומד מאחורי הצעת החוק, לפיו אסור להפלות במתן שירותים גם על רקע מקום מגורים. עם זאת, לפי הצעת החוק "מקום מגורים" כולל בשטח המדינה גם את השטחים הכבושים, ולהגדרה זו האגודה מתנגדת. עצם הניסיון "להשוות" בין השטחים לישראל, הוא פסול, משום שהוא מהתעלם מהבחנה מהותית שקיימת בדין בין שטח ישראל לשטחים הכבושים. כמו כן, ולמרבה האירוניה, הצעת החוק למעשה תגביר את האפליה על בסיס לאום בשטחים הכבושים, מעצם החלתה על ולטובתם של האזרחים הישראלים שם בלבד.



אין כיבוש - מסקנות ועדת אדמונד-לוי
פרסום מסקנות הוועדה להסדרת מאחזים בראשות השופט (בדימוס) אדמונד לוי
סטאטוס: הממשלה טרם אימצה את מסקנות הוועדה

עמדת האגודה: אין ביכולתה של ועדה זו או אחרת לשנות את המשפט הבינלאומי, שאחת מתכליותיו העיקריות היא הגנה על זכויות האדם. מסקנות ועדת לוי מופרכות מבחינה משפטית ותכליתן – הכשרת והעמקת העוול, שממשלות ישראל מבצעות בפועל בשטחים במשך 45 השנים האחרונות. מפעל ההתנחלויות יצר מצב פסול של העדפה מוחלטת בכל תחומי החיים לאינטרסים של המתנחלים על פני אלה של הפלסטינים, תוך נישול האוכלוסייה הכבושה ממשאבי הקרקע והמים ופגיעה בזכויותיה הבסיסיות, כגון הזכויות לקניין, לחופש תנועה, לביטחון אישי, ומעל לכל – לשוויון בפני החוק. השלכותיהן ההרסניות של ההתנחלויות על זכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית הן ההוכחה הניצחת לחשיבות של שמירה על הוראות המשפט הבינלאומי בכלל ודיני הכיבוש בפרט.

בעניין אחד הוועדה צודקת: אין הבדל בין המאחזים להתנחלויות. אלה גם אלה מהווים הפרה של המשפט הבינלאומי ופוגעים אנושות בחייהם של התושבים הפלסטינים. להרחבה



חוק ההסדרה \ החוק להכשרת מאחזים
הצעת חוק הגנה על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון, התשע"ב-2011 \\ הצעת חוק שמירה על זכויות מקימי מבנים ביהודה ושומרון, התשע"ב-2011
סטאטוס: נתניהו הטיל וטו על הצעות החוק, ובמקומן הגיעה הממשלה להסדר מקומי בנוגע לבתים בשכונת האולפנה, ובניית 851 יחידות דיור בגדה.

עמדת האגודה:  שתי הצעות חוק שעניינן הסדרת מאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. הצעות אלה מצטרפות לשורה של הצעות חוק דומות, שעלו במהלך החודשים האחרונים לסדר יומה של הכנסת בנוסחים שונים, ומטרתן היא אחת – להכשיר בדיעבד בנייה בלתי מורשית על קרקע פרטית בשטחים, תוך החרמה של הקרקע מבעליה הפלסטינים החוקיים ותומרת פיצוי כספי.
הצעות החוק מסמנות עליית מדרגה מבחינת רמיסת זכויות הפרט וביזוי שלטון החוק בשטחים, תוך התעלמות מופגנת מהחלטות בג"ץ. הצעות חוק אלו הולכות כמה וכמה צעדים קדימה במיסודו של משטר מפלה לטובת מערך ההתנחלויות והמתגוררים בהן – משטר המוביל לפגיעה אנושה בזכויותיהם האישיות והקולקטיביות של התושבים הפלסטינים החיים תחת כיבוש. להרחבה


 
מדיניות כלכלית - חברתית
 
דיור - ביטול חוק הדיור הציבורי
סטאטוס: בשלב התזכיר
עמדת האגודה:  חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שאיפשר לדיירים ותיקים בדיור הציבורי לרכוש את הדירות שבהן התגוררו, התקבל בכנסת בשנת 1998, ומאז הוקפא בחוק ההסדרים וישומו נדחה שוב ושוב. כעת פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שבו מוצע (ולא בפעם הראשונה) לבטלו כליל.
בניגוד לאמור בתזכיר החוק, חוק הדיור הציבורי אינו הגורם למחסור בדירות של הדיור הציבורי, אלא החלטה לייבש את הדיור הציבורי ולא לחדש את המאגר על ידי בנייה או רכישה של דירות חדשות. האגודה מציעה שהחוק יתוקן וייכנס לפועל, כך שלדיירים ותיקים, שנכנסו לדירה עד שנות התשעים, תמשיך להינתן הזכות לרכוש את הדירה, כמו גם לדיירים הממשיכים, וזאת ככלי של צדק מתקן. להרחבה



דיור - הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי
הצ"ח הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשע"ב- 2012
סטאטוס: נפלה בוועדת שרים

עמדת האגודה: הצ"ח הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשע"ב-2012 מבקשת להקצות 5% מכלל הדירות שייבנו בכל פרויקט שיוקם על קרקעות המדינה, לטובת השכרתן כדיור ציבורי לזכאים. ההצעה הוגשה על ידי 32 חברי כנסת מכל הסיעות, בהובלת חברי הכנסת דוד אזולאי, זאב אלקין, אורלי לוי-אבקסיס ומירי רגב. ההצעה תביא לחידוש מתמיד של מלאי הדיור הציבורי בישראל שנמצא כיום בשפל חסר תקדים. במקביל, אם ההצעה תיושם היא תבטיח שמשפחות מעוטות הכנסה לא יימצאו עצמן בדיור לא נאות ובשכונות חלשות, אלא ישולבו בכל שכונה ועיר ויזכו לנגישות טובה יותר לחינוך איכותי, תשתית ושירותים אחרים ויוכלו לשפר את מעמדם החברתי-כלכלי.כמו כן, יישום הצעת החוק אף יסייע בהפחתת המחיר שהחברה הישראלית משלמת על היווצרות מוקדי עוני, ובחלוקה שוויונית יותר בין הרשויות המקומיות בטיפול באוכלוסיות מוחלשות. להרחבה
 



דיור - יום הדיור הציבורי בכנסת

השדולה לדיור ציבורי בכנסת בשיתוף ארגונים חברתיים נוספים ציינו  יום חשוב זה בכנסת, ביום ג' 17 ביולי 2012, על ידי כנס מיוחד בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, יושבי ראש השדולה למען הדיור הציבורי: ח"כ דב חנין, ח"כ מירי רגב וח"כ אורלי לוי-אבקסיס, דיירי ודיירות הדיור הציבורי, זכאים ממתינים ובלתי זכאים, פעילות/ים וארגונים למען הדיור הציבורי, ועוד. הכנס התקיים בצל דחיית ועדת השרים את חוק הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי.
 


דיור - סיוע ללווים שנקלעו למצוקה
הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפנייה לוועדה מיוחדת טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשס"ט–2009
סטאטוס: בהכנה לקריאה ראשונה

עמדת האגודה: אלפי משפחות מדי שנה אינן מצליחות לעמוד בתשלומי המשכנתא ונקלעות לחובות פיגורים. בשנת 2002 חוקק חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור, אשר מטרתו לסייע ללווים שנקלעו למצוקה. בין היתר הורה החוק על הקמת שתי ועדות בין-משרדיות, שחברים בן נציג משרד האוצר, נציג משרד השיכון ונציג הבנק המלווה, ותפקידה הוא לסייע ללווים במצוקה. לוועדות כשלים רבים, והאגודה לזכויות האזרח פועלת בנושא זה מזה מספר שנים. הצעת החוק הזו מבקשת לתקן עיוות אחד הקיים בחוק. היום, קבוע הסדר המאפשר ללווה לפנות לועדה המיוחדת בבקשה להקל בתנאי פירעון ההלוואה בהתאם למצבו הכלכלי. זכות זו שבידי הלווה מנותקת כיום, מבחינה פרוצדוראלית, מזכותו של הבנק לפתוח בהליכי ביצוע המשכנתה בהוצאה לפועל. התוצאה היא כי לווים רבים מוצאים עצמם במצוקה מיותרת, והם נאלצים לפנות לועדה המיוחדת רק לאחר שכבר נפתחו נגדם הליכים בהוצאה לפעול, המעמידים אותם בסכנת פינוי. בהצעת החוק מוצע כי זכותו של הבנק לפתוח בהליכי ביצוע משכנתה תהא כפופה למתן הזדמנות מהותית ללווה לפנות בבקשת סיוע לועדה המיוחדת. האגודה תומכת בהצעת החוק, ובמכתב ששלחה ליו"ר ועדת הכלכלה מציעה לערוך בה מספר תיקונים. כמו כן, הפנתה האגודה את תשומת לב הוועדה לבעיות נוספות בהתנהלות הוועדות הבינמשרדיות והצעות לפתרונן. להרחבה



בריאות - זכות לחיים בכבוד גם לקשישים בישראל
הרפורמה באשפוז ובטיפול הסיעודי
סטאטוס: מוקפא

עמדת האגודה: האגודה לזכויות האזרח כחלק מהקואליציה להכנסת הטיפול והאשפוז הסיעודי לסל הבריאות, ובשיתוף חברי הכנסת יצחק הרצוג וניצן הורוביץ, ארגנה כנס תמיכה ברפורמה בטיפול ובאשפוז הסיעודי של משרד הבריאות. הרפורמה נותנת מענה, גם אם לא מושלם, לכשלים העיקריים של מערך הסיעוד הקיים היום בישראל ויש בה כדי לשפר באופן דרמטי את המצב הנוכחי, אשר מגלם פגיעה מתמשכת באוכלוסיית נזקקי הסיעוד בישראל.
כמה עובדות על הטיפול והאשפוז הסיעודי:
  • אחד מכל חמישה קשישים נמצא במצב סיעודי ומספר הקשישים הזקוקים לגמלת סיעוד הגיע לאחרונה לכ-140 אלף איש. מספר הקשישים המאושפזים במוסדות סיעודיים באשפוז ממושך מגיע לכ-20 אלף נוספים. למרות שמדובר בצורך בריאותי חיוני שנוגע לחייהם של מאות אלפי בני אדם, נושא הסיעוד לא הוסדר מעולם כחלק מן השירותים הניתנים חינם בסל הבריאות, והנזקקים לו נאלצים להתנהל בין מספר מערכות שונות – משרד הבריאות, קופות חולים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה – כל אחת מהן נותנת כיסוי חלקי בלבד לטיפולים ולאשפוזים.
  • מדובר במערכת בירוקרטית סבוכה אשר רבים מהנזקקים לשירותיה לא יודעים מה מגיע להם ולמי לפנות ולרוב מתייאשים בכלל מלנסות. מי שאין לו ברירה ופונה לרשויות, מוצא עצמו מופנה ממשרד אחד לשני ולעיתים הקשיש נפטר עד שניתן מענה.
  • מעמד הביניים נפגע במיוחד מהמצב ומתקשה לקבל שירות ציבורי בעת הצורך, שכן בשל הכנסות ממוצעות של הקשיש או בני משפחתו, משפחות ממעמד הביניים לא עוברות את מבחני ההכנסות המשפילים ונדחפות להוצאות עצומות (בין 10,000-15,000 ₪ לחודש לאשפוז סיעודי). העניים ביותר אינם מסוגלים לשלם באופן פרטי עבור שירותי סיעוד בבית או בקהילה וכך נדחפים בעל כורחם לעבר האשפוז.להרחבה


זכויות עובדים - עבדות קבלן
הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ב–2012
סטאטוס: נפלה בוועדת שרים

עמדת האגודה: הקואליציה להעסקה ישירה, בה חברה האגודה לזכויות האזרח, פועלת לקידומה של הצעת חוק הקובעת תנאים שיובילו להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות ואחרות. הצעת החוק מבקשת לשים קץ לשיטות ההעסקה העקיפות והפוגעניות במגזר הציבורי וקובעת כי העובדות ועובדי הציבור בישראל, בדרגים ובמגזרים השונים יהיו מועסקים על ידי המעסיק האמיתי והישיר שלהם ולא דרך קבלני משנה כאלו או אחרים.
ההעסקה הקבלנית פושה בכל מגזרי החברה בישראל וגורמת נזק שלא יתואר במקצועיות, בשירותיות ובביטחון הכלכלי והתעסוקתי של המועסקים. שיטה זו גוררת הוצאה של מיומנות ומקצועיות מחוץ למגזר הציבורי, תחת חסותה מתאפשרים התעמרות, ניצול ועושק של אוכלוסיות מוחלשות ללא כל יכולת של המדינה לקחת אחריות על אותם עובדות ועובדים. כנס התמיכה בהצעת החוק למעבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן התקיים בצל החלטת הממשלה להתנגד להצעה. להרחבה



זכויות עובדים - נשים שחוקות
קביעת הקריטריונים למקצועות שוחקים והשפעתם על נשים

עמדת האגודה: האגודה פועלת בנושא הקרן למקצועות שוחקים כחלק מקואליציית ארגונים: הקואליציה להכשרה מקצועית. הקרן לבעלי מקצועות שוחקים נוסדה ע"י  לשכת התיאום של הארגוניים הכלכליים וההסתדרות החדשה בשיתוף משרד התמ"ת שמתקצב אותה ב- 600 מיליון ₪  (60 מיליון ₪ לשנה במשך 10 שנים). מטרתה המוצהרת של הקרן: להוציא לפועל תכניות הכשרה מקצועית או תשלום קצבה לפרישה מוקדמת לעובדים מעל גיל 50 במקצועות שוחקים,  וזאת במטרה להשאירם  בשוק העבודה.

בהגדרות השחיקה שקבעה הוועדה אין התייחסות למאפייני תעסוקה של נשים ולשחיקת נשים בעבודה. העיוורון המגדרי בהגדרות לשחיקה מהווה כשל חמור, שלא לומר הפליה והדרה ברורות. חשוב להזכיר כי במהלך המאבק כנגד כוונת הממשלה להעלות את גיל הפרישה לנשים דובר רבות על המציאות הקשה של נשים מבוגרות הנשחקות בעבודתן. מצדדי ההעלאה ודוברים מטעם הממשלה חזרו והבטיחו לזרז את הפעלתה של הקרן לבעלי מקצועות שוחקים, אשר הוצגה כיישום של מדיניות להתמודדות עם שחיקה של נשים וגברים כאחד. אך לא כך הוא!  הקריטריונים של הקרן מחריפים את חוסר השוויון המגדרי, הקיים ממילא בשוק התעסוקה.להרחבה



זכויות עובדים - שכר שווה לנשים
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – הארכת התקופה לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012 
סטאטוס: החוק אושר
עמדת האגודה: הפורום לאכיפת זכויות עובדים, בו חברה האגודה, תומך בהצעת חוק חשובה זו.. הצ"ח מאריכה משמעותית את התקופה שבגינה ניתן לתבוע הפרשי שכר לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד. על פי החוק בנוסחו דהיום, עובדת התובעת לפי החוק ונמצא כי שכרה לא היה זהה לשכר של גבר במשרה שלה, יכולה לקבל את הפרשי השכר רק בגין 24 החודשים שקדמו להגשת התביעה. על פי התיקון המוצע, תוארך תקופה זו לשבע שנים, תקופת ההתיישנות בדין הכללי.
הארכה זו משמעותית ביותר עבור נשים. כיום, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הוא למרבה הצער חוק שלא נאכף ואין בגינו כמעט תביעות בבתי הדין, בשל קשיי ההוכחה מצד אחד, ובשל הפיצוי הנמוך שבגינו, מצד שני. עתה הגיעה העת לחזק את החוק במנגנוני אכיפה מרתיעים ומשמעותיים יותר, שכן למרבה הצער תופעת פערי השכר בין גברים לנשים איננה מצטמצמת עם השנים, אלא הולכת וגוברת.




המים כזכות יסוד - גם לאוכלוסיות מוחלשות
כללי תאגידי מים וביוב (הפסקה או צמצום מתן שירותי מים וביוב), התשע"ב-2012   
סטאטוס: טרם אושרו הכללים

עמדת האגודה: האגודה הגישה לרשות המים תגובה לטיוטת הכללים שגיבשה הרשות בעניין ניתוקי מים בידי תאגידים. עתה, משמובאים הכללים לדיון והצבעה בכנסת, מברכת האגודה על השינויים שהוכנסו בכללים, ובהם הגברת חובת ההתראה, הגדלת סכום החוב המזערי, התחשבות במצב כלכלי, רפואי וצריכת מים בהחלטה על ניתוק, אפשרות השגה על החלטת ניתוק ועוד. עם זאת, מצביעה האגודה על מספר בעיות שעדיין קיימות. לשיטתנו, הבעיות נובעות  – בראש ובראשונה – מאי הכרה מתמשכת של הרשות הממשלתית למים ולביוב בזכות למים כזכות יסוד, הנגזרת מהזכות לחיים, לכבוד, לבריאות ומעקרון השוויון.
על פי הכללים המובאים לדיון:
  • ניתן לנתק מים לתקופה בלתי מוגבלת: לעמדת האגודה, יש לאסור על ניתוק מוחלט של צרכנים מאספקת מים. לגבי צרכנים מעוטי יכולת, מוצע שלא לנתק או לצמצם אספקה בכלל; לגבי צרכנים שאינם מעוטי יכולת אלא סרבני תשלום, ניתן יהיה לצמצם את אספקת המים למשך מספר שעות בכל יום, באופן הולך וגובר, עד למינימום של אספקת 4 קוב מים לאדם בחודש.
  • לא מוטלת שום אחריות על התאגיד לזהות את הצרכנים מעוטי היכולת: אלו צריכים לפנות לתאגיד, ולא ברור מתי ואיך הם אמורים לעשות זאת.
  • לא נקבעו כללים להסדרי תשלומים לחייבים והתאמתם לצרכן וליכולותיו.להרחבה


המים כזכות יסוד -הנחות סוציאליות במחירי במים 
הצעת חוק המים (תיקון - הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ב-2012
סטאטוס: נפלה בוועדת שרים

עמדת האגודה: הצעת חוק שנוסחה על ידי האגודה ומוקדמת על ידי חה"כ דב חנין, דוד אזולאי, אילן גילאון וח"כים נוספים, שמטרתה עיגון  מנגנון של הנחות סוציאליות במחירי המים. הרפורמה במשק המים, שנכנסה לתוקף בינואר 2010, הביאה עמה העלאה חדה בתעריפי המים לשימוש הביתי - לפי הערכת רשות המים, התעריפים החדשים ייקרו את תעריפי המים לצרכן הביתי ב-40-50%.  למחירי המים הגבוהים לא נקבעו סייגים או הנחות. התוצאה היא שספקי המים אינם מוסמכים לתת הנחות גם במקרים בהם ברור כי הצרכן הוא לא יוכל לעמוד בתשלום מחירי המים עקב מצבו החברתי-כלכלי.
מדיניות זו הביאה לכך כי צרכנים רבים מצאו עצמם קורסים תחת הנטל הכבד של מחירי המים, דבר שהוביל לעליה חדה במספר ניתוקי המים שביצעו תאגידי המים. מאחר והמים אינם מצרך ככל המצרכים - אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית והעדרו מהווה סכנה חמורה לבריאות - וכדי לממש את זכות היסוד למים, על המדינה להבטיח כי אספקת המים תובטח גם לאלו שידם אינם משגת. בהצעת החוק, מוצע בזאת ליצור שני מנגנוני הנחה, האחד המתייחס למצבו הכלכלי של הצרכן והשני המתייחס לצרכנים בעלי צרכים מיוחדים. להרחבה



המים כזכות יסוד - ציון יום המים הבינלאומי בכנסת

יום המים הבינלאומי מתקיים מידי שנה כאמצעי למיקוד תשומת הלב לחשיבות של מים מתוקים\מי שתיה וקריאה לניהול בר קיימא של משאבי המים בעולם. יום המים עוסק במגוון הסוגיות הסובבות את נושא המים, החברתיות והכלכליות לצד סוגיות סביבתיות "ירוקות.

 השנה, השדולה החברתית-סביבתית והאגודה לזכויות האזרח בישראל בשיתוף ארגונים חברתיים וסביבתיים נוספים ציינו יום חשוב זה בכנסת ביום ג' 26 ביוני 2012, על ידי כנס מיוחד תחת הכותרת: חסמים לנגישות למים בישראל ודיונים בוועדות הכנסת השונות. בנוסף, חברי כנסת העלו הצעות חוק בנושאים רלונטיים לקריאה טרומית, והצעות לסדר עליהן התנהל דיון במליאה.


השבוע הקרוב יסכם את מושב הקיץ, ולאחריו תצא הכנסת לפגרה עד לאחר החגים
העדכונים הקבועים ייתחדשו לקראת פתיחת מושב החורף