Copy
זכויות האדם בכנסת
שני, 14.12.2020
האגודה לזכויות האזרח בישראל
עמדותינו בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם: יום זכויות האדם בכנסת - כנס "זכויות האדם בימי קורונה" ודיונים מיוחדים בוועדות; חינוך נגד גזענות; טכנולוגיות זיהוי פנים, היעדר חיבור לחשמל ביישובים הערביים-הבדוויים בנגב; מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה; רישום קרקעות בגדה המערבית; גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות; סחר בהיתרי העסקה של עובדים פלסטינים.
مواقفنا من القضايا المطروحة على جدول أعمال الكنيست في مجال حقوق الإنسان: يوم حقوق الإنسان في الكنيست - مؤتمر "حقوق الإنسان في ظل الكورونا" ونقاشات خاصة في لجان الكنيست؛ التربية ضد العنصرية؛ تكنولوجيا التعرّف على الوجوه؛ عدم ربط القرى العربية في النقب بشبكة الكهرباء؛ مراقبة الشاباك للمواطنين في إطار مكافحة الكورونا؛ تسجيل الأراضي في الضفة الغربية؛ جباية الديون على يد السلطات المحلية؛ المتاجرة بتصاريح تشغيل العمّال الفلسطينيين.

כנס לציון יום זכויות האדם הבינלאומי: זכויות האדם בימי קורונה, 10.12.2020יום זכויות האדם בכנסת: כנס ודיונים מיוחדים בוועדות 

 
יום זכויות האדם הבינלאומי מצוין ברחבי העולם מדי שנה ב-10 בדצמבר. לציון היום קיימנו בשבוע שעבר כנס בנושא זכויות האדם בימי קורונה, בהשתתפות שר הרווחה וחברות/י כנסת ממגוון סיעות הבית. בכנס נדונו התנהלות המשטרה, הזכות לחינוך והזכות לרווחה בימי קורונה, והיחסים בין רשויות השלטון. לתוכנית הכנס לחצו כאן | לצפייה בכנס לחצו כאן 





מחר, 15.12.2020, יתקיימו בוועדות הכנסת דיונים מיוחדים שיזמנו בנושאי זכויות האדם: 
 

חינוך נגד גזענות 

חינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 9:00

 
עמדת האגודה: לנוכח האיום והסכנה שבהתבססות גישות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות בחברה בישראל, על משרד החינוך ליזום מהלך מערכתי מקיף. מהלך כזה צריך לכלול עדכון של הגישה החינוכית וגיבוש תוכנית כוללת לחינוך לערכי דמוקרטיה, חיים משותפים ומאבק בגזענות, לרבות הגדלה משמעותית של המאמצים והמשאבים שיופנו לנושאים אלה. הכנת תוכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת היא צו השעה.

במכתבנו לוועדה מנינו שורת המלצות לפעולות שיכולות להיכלל בתוכנית, ובהן הטמעת החינוך נגד גזענות בכל מקצועות הלימוד, ספרי הלימוד ושכבות הגיל, הכשרות מורים, חשיפה לנרטיבים שונים ועוד. להרחבה

 

טכנולוגיות זיהוי פנים 

הגנת הפרטיות והשלכות שונות של השימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במרחב הציבורי - ישיבה לציון יום זכויות האדם הבינלאומי

ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 11:00

 
עמדת האגודה: בשנים האחרונות הולך ומתפשט בישראל השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים בשלל שימושים ביטחוניים ומסחריים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל לפגיעה חמורה בזכויות יסוד, מהזכות לפרטיות ועד לחופש הביטוי ולחירות. למרות מגוון השימושים הביטחוניים והפרטיים, השימוש בטכנולוגיה אינו גלוי וידוע לציבור, והיבטי השימוש בטכנולוגיה, כגון איסוף המידע, אחסנתו והשימוש בו, אינם מוסדרים. להרחבה: פניית האגודה לוועדה, 12.11.2020 | נייר עמדה שהגשנו לוועדה, 14.12.2020
 

היעדר חיבור לחשמל ביישובים הערביים-הבדוויים בנגב

ילדים המתגוררים בבתים ללא חשמל: סוגיית חיבור בתים בישובים ערבים לתשתית חשמל - לציון יום זכויות האדם הבינלאומי

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד | יום שלישי 15.12.2020 בשעה 10:00

 
עמדת האגודה: בחברה מודרנית חשמל הוא משאב קיומי בסיסי לכל אדם, והוא מהווה אמצעי חיוני להגשמת זכויות יסוד כמו הזכות לכבוד, לחיים, לבריאות ולחינוך. היעדר חיבור ישיר ויציב לרשת החשמל מהווה סוגיה כואבת הן ב-35 היישובים הערביים הבדוויים הלא מוכרים בנגב, והן באחד עשר היישובים הבדוויים המוכרים, המאוגדים תחת המועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום (היישובים תראבין אל-סאנע, אבו-קרינאת (אם מתנאן), אבו תלול, קסר אל-סר, ביר הדאג', דריג'את, מכחול, אום-בטין, אל-סייד, כוחלה ומולדה),

למרות שיישובים אלה הוכרו זה מכבר, חלקם לפי החלטות ממשלה משנת 1999 ומשנת 2000, הליכי התכנון שלהם טרם הושלמו, ובמרביתם אי אפשר להנפיק היתרי בנייה. בשל המגבלה החוקית הקיימת בחוק התכנון והבנייה, כל עוד לא הושלמו הליכי התכנון אי אפשר לחבר את המבנים ביישובים הללו לתשתיות, ובהן גם לחשמל.
 
בלית ברירה, ובשל הצורך הבסיסי בחשמל, מרבית הבתים ואף מוסדות ציבור כגון בתי ספר ומרפאות ביישובים אלה מחוברים לגנרטורים. אלה נותנים מענה חלקי ביותר, מה שמתבטא באי יציבות של אספקת החשמל. החלקיות באספקת החשמל פוגעת בכל תחומי החיים, ובזכויות ובצרכים הקיומיים היומיומיים.

דיונים אחרים שהתקיימו בשבועות האחרונים 

מעקבי שב"כ אחר אזרחים במסגרת המאבק בקורונה

החלטת הממשלה - הכרזה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לבצע פעולות סיוע בהתאם לחוק הסמכת השב"כ במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה

ועדת החוץ והביטחון | 23.11.2020

 
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להסמכת השב"כ בהקשר זה. השב"כ הוא ארגון ביטחוני חשאי שקיבל סמכויות מפליגות לחדור לפרטיות ולאסוף מידע, וזאת רק לצורכי ביטחון. שימוש בשירות ביטחון חשאי למעקב מתמשך אחר אזרחים תמימים בהקשר אזרחי הוא פסול מיסודו במדינה דמוקרטית.

אמצעי השב"כ לא יכולים לתת מענה מלא למגפת הקורונה, ואף עשויים לספק תחושה כוזבת של ביטחון, ולפגום באמון הציבור. גם אם האמצעים של השב"כ אפקטיביים, יש אמצעים חלופיים ומידתיים יותר מבחינת פגיעתם בזכויות, שהם אפקטיביים דיים, ושבהם משתמשים במדינות דמוקרטיות אחרות – הרחבת יכולות החקירה האפידמיולוגית האנושית ואפליקציות וולונטריות לאיתור מגעים אפשריים עם חולים. להרחבה

לקראת הדיון הצטרפנו גם למכתב ארגונים במחאה על אופן התנהלות הדיונים בנושא. 

רישום קרקעות בגדה המערבית

הסדר מקרקעין באיו"ש 

ועדת משנה ועדת חוץ ובטחון | 30.11.2020 

 
עמדת האגודה: דיני הכיבוש הם מסגרת הדין הרלוונטית לדיון הזה. הליך הרישום שמבקשים להתחיל עומד בסתירה לשני העקרונות הבסיסיים שבדין הבינלאומי:

1. עקרון הזמניות – הרישום הופך את המצב לקבוע. רישום בטאבו הוא בלתי הפיך. במקרה של רישום אדמות מדינה, הרי שכל עוד מדובר בהכרזות ניתן להפוך את ההכרזה. אם אדם מגיע עם תיעוד, עם קושאן, ניתן לבטל את ההכרזה. בניגוד לכך, הרישום בטאבו הוא סופי, ולכן הוא נוגד את עקרון הזמניות. במקרה של רישום לטובת מתנחלים המצב אף גרוע יותר: אם יהיה בעתיד הסכם, ייווצר מצב שבו לישראלים פרטיים יש זכויות על קרקע במדינה אחרת – זכויות שישראל העניקה בזמן שהשטח לא היה שלה. זה מצב אבסורדי,  שכמובן מנוגד לדין הבינלאומי.

2. עקרון הנאמנות – הכובש אמור לנהל את השטח כנאמן עבור האוכלוסייה המוגנת. האינטרסים והצרכים של האוכלוסייה המוגנת הם אלה שצריכים להיות לנגד עיניו. ההיסטוריה מלמדת שהמינהל האזרחי, שאמון למעשה להוציא אל הפועל את חובתה זו של המעצמה הכובשת, חוטא לתפקידו כל הזמן. הדבר מתבטא באי מתן היתרי בנייה, בהכרזה מסיבית על אדמות מדינה, בהריסות בתים, בהיעדר תכנון, במניעת גישה למים, בסגירת שטחים. במקום לנהל את חייהם של התושבים המוגנים, המינהל האזרחי עסוק בדחיקת רגליהם של פלסטינים משטח סי.
לו המירשם היה מנוהל על ידי גוף ניטרלי, אפשר היה לומר שרישום הוא חלק מהחובות כלפי האוכלוסייה. אך לנוכח התנהלותו של המינהל האזרחי, הרי שאין כל סיבה שהוא לא ינהל את הרישום באופן מוטה ומפלה, כפי שהוא מנהל את היתרי הבנייה. על כן הרישום במצב דברים זה סותר את עקרון ההחזקה בנאמנות.
 
הרציונלים שעמדו בבסיס ההחלטה לא לרשום קרקעות בעבר, עדיין תקפים:
  • נפקדים – יש עדיין נפקדים רבים שלא יוכלו להביא את עניינם מול הוועדה.
  • הסדר מקרקעין הוא עניין לשלטון קבוע ולא זמני – קיומו של הסדר מקרקעין הוא כשלעצנו סממן לריבונות, על כן רישום כזה הוא מעשה סיפוח.
  • העדר מידע – חלק גדול מהמידע הנוגע למקרקעין נמצא בירדן ואינו מצוי בידי המפקד הצבאי. לא ניתן לנהל מרשם מהימן ללא מידע.
מכל הסיבות שפורטו לעיל, אנו סבורים שניהול הליך רישום קבוע (טאבו), בניגוד להליכי רישום ראשון והליכי הכרזה, עומדים בניגוד גמור לדין הבינלאומי, מהווים מעשה סיפוח אסור, ואין לקיימו בשלב זה.

גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום ראשון 1.12.2020, יום חמישי 10.12.2020, יום רביעי 16.12.2020 

 
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למימוש זכויות אדם באוניברסיטת חיפה): חובות יש לשלם, אך יש להבטיח שהליך הגבייה אינו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות. יש לזכור שלאופן הגבייה של חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים.

כיום, רשויות מקומיות ותאגידי מים משתמשים בכלי הגבייה הפוגעני "פקודת המסים (גביה)" - דבר חקיקה ארכאי מתקופת המנדט הבריטי, המעניק להם סמכויות דרקוניות. יתרה מזאת, רבים מגופים אלה הפריטו את מערך הגבייה שלהם לחברות פרטיות, שמונעות משיקולי רווח בלבד ושמרוויחות יותר ככל שהחוב תופח. כבר בשנת 2005 ולאחר מכן שוב בשנת 2018 בג"ץ קבע כי הפרטה זו אינה חוקית.

אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי, וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות בפקודת המסים (גביה), ולאור הניסיון המלמד שהפרטת הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי.

לעמדתנו יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את כלל הגבייה מחברות הגבייה ומהרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנסות, או למסלול מיוחד של גבייה בהוצאה לפועל. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי ממילא על הגבייה של רשויות המדינה, והיא גוף שאינו נמצא בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי. להרחבה
 
עדכון: בימים אלה מקודם בוועדה לקריאה שנייה שלישית נוסח הכולל חלק מהערותינו (כמו חובת משלוח התראה בדואר רשום, הסדרה הדוקה יותר של רישוי חברות וגובים ועוד), אך השינויים אינם מספיקים, והקשיים המהותיים בהצעת החוק ממשיכים להתקיים. אמנם מוצע לקיים במקביל מספר מסלולי גבייה נוספים (גוף שיקים מרכז השלטון המקומי וכן המרכז לגביית קנסות), אבל אין חובה לעבור למסלולים הללו או תמריץ חיובי לעשות כן, והחברות הפרטיות ימשיכו לגבות כרגיל. תיקונים שהוצע להכניס לפקודת המיסים כדי לרכך את הליכי הגבייה המנהליים נדחו על ידי משרד הפנים.

סחר בהיתרי העסקה של עובדים פלסטינים

הסחר בהיתרי תעסוקה גורם לפגיעה בעובדים הפלסטיניים - ישיבת מעקב בהמשך לדיון מהיר לבקשתו של חה"כ אוסמה סעדי

הוועדה לענייני ביקורת המדינה | 7.12.2020

 
עמדת האגודה (יחד עם קו לעובד): במשך עשורים הועסקו מאות אלפי עובדים פלסטינים בישראל במתכונת שאיינה את כוח השוק שלהם, כבלה אותם למעסיקים ישראלים בעלי היתר, ופיתחה תופעות של סחר בלתי חוקי בהיתרים, שעבוד-חוב ותשלום דמי תיווך. במשך ארבעים שנה, וקרוב לעשרים שנה אחרי שהסדר הכבילה למהגרי עבודה בוטל בפסק דין של בית המשפט העליון, עובדים פלסטינים עדיין נשאו על היתריהם את שם המעסיק, ולא היו חופשיים להתפטר מעבודתם. לאורך השנים ניצלו גורמים שונים את המצב ליצירת רווח על גב העובדים, וגבו מהם דמי תיווך עבור מתן היתר. מעסיקים סחרו, באמצעות גורמים שונים, בהיתרים שניתנו להם. המשמעות הכלכלית היא שעובדים רבים שילמו 1500-3000 שקלים עבור היתר עבודה.

בשנת 2016, בעקבות המלצת קו לעובד, החליט צוות בינמשרדי שעסק בנושא לשנות את הסדר העסקת העובדים הפלסטינים, וקבע שיש לעבור ממתן היתר שמשויך למעסיק להיתר ענפי. כמה חודשים לאחר פרסום המלצות אלה החליטה הממשלה לאמצן, אולם במשך שנים גררה רגליה ביישום ההחלטה. לנוכח הסחבת המשמעותית, והעובדים שנרמסו תחתיה, הגשנו (קו לעובד והאגודה לזכויות האזר)ח בתחילת ספטמבר עתירה לבג"ץ, בה ביקשנו שהסדר ההעסקה החדש ייושם מידית ושהכבילה תיפסק, ובתקווה שיחד עמה ייפסק הסחר בהיתרי העובדים. בעקבות זאת החליטה הממשלה על שינוי המדיניות, כך שהרפורמה נכנסה לתוקף ב 6.12.2020.
 
העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו גם בעתיד? להרשמה לחצו כאן
עדכון מהכנסת גם באנגלית - להרשמה לחצו כאן

לצפייה מיטבית לחצו כאן | להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן
 
Copyright © 2020 ACRIHebrew, All rights reserved.