Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter



זכויות האדם בכנסת
 
האגודה לזכויות האזרח - לקראת פתיחת מושב הקיץ 2012
 
ראשון, 29.4.2012
 

לקבלת הניוזלטר הירשמו כאן

שלום רב,
 
מה מחכה לזכויות האדם שלנו במושב הקיץ של הכנסת שנפתח השבוע? הניוזלטר שלפניכם מציג מידי שבוע את הסוגיות המרכזיות שבסדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם; דיונים והצעות חוק בעלי נגיעה לחירויות אזרחיות, שמירה על הדמוקרטיה, שוויון, זכויות חברתיות-כלכליות וכלל זכויות האדם.
ערב פתיחת מושב הקיץ בכנסת, לקט השבוע סוקר בקצרה את הנושאים שעל סדר יומה של האגודה במושב הקרוב.

רוצים לדעת יותר? האגודה לזכויות האזרח עורכת  מעקב אחר הצעות חוק המובאות בפני הכנסת, כדי להבטיח שקול הזכויות יישמע בקביעות בתהליך החקיקה. האגודה פועלת לצמצום פגיעה בלתי-מוצדקת ובלתי-סבירה בזכויות האדם בהצעות חוק, וכן יוזמת חקיקה או תומכת בחקיקה שמטרתה קידום זכויות האדם. בנוסף, פועלת האגודה בכנסת לשינוי מדיניות בעניינים שיש בהם נגיעה לזכויות האדם, בהטמעת שיח זכויות האדם ובהצבת נושאים הנוגעים למכלול זכויות האדם על סדר היום הציבורי.


לקבלת הניוזלטר הירשמו כאן
 

תכנית הממשלה להסדרת התיישבות הבדואים
תזכיר חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ב- 2012
עמדת האגודה: מטרתו המוצהרת של התזכיר היא הסדרת סוגיית הבעלות על הקרקע בנגב, אולם תכליתו בפועל היא כפיית מדיניות ממשלתית כלפי האוכלוסייה הערבית בדווית בנגב בשתי סוגיות מקבילות:  פינוי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב - ההנחה העומדת בבסיס התזכיר לעניין זה הנה כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הנם פולשים ונטולי כל זכויות בקרקע ועל כן יש לפנותם; בעלות על הקרקעות בנגב - הנחת המוצא של התזכיר היא, כי לא קיימת כלל בעלות בדווית בקרקע בנגב. על כן ההסדר המוצע על פיו הינו "לפנים משורת הדין"; ואכן, ה"הסדר" וה"תמורות", הן בכסף והן בקרקע, המוצעות בתזכיר החוק, מבוססות על שלילה מוחלטת של  זכויות האוכלוסייה הבדווית לקניין וזיקתה ההיסטורית לקרקע. האגודה וארגון עדאלה פנו לממשלה בקריאה לפעול לאי קידומו של תזכיר החוק ולהסרתו מסדר יומה של הכנסת. כמו כן, קראנו לממשלה להכיר בזכויות תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בחזקה ושימוש בקרקעות שעליהן הם מתגוררים מזה עשרות שנים, וכן להכיר בזכויות הבעלות של הבדווים על קרקעותיהם בנגב. להרחבה


דיור בר השגה - חוק התו"ב
עמדת האגודה: ההצבעות במליאה על הרפורמה נדחו למושב הקיץ שנפתח השבוע. רובן המכריע של הערות  הארגונים והחברתיים והסביבתיים על הרפורמה לא הוטמעו בחוק , והנוסח נשאר כמעט ללא שינוי גם בתפיסות המבניות העמוקות שלו, וגם בפרטים הקטנים המרכיבים אותו. עיקר הביקורת שלנו נוגעת לכך שהרפורמה אינה לוקחת בחשבון שיקולים חברתיים וסביבתיים מהותיים. משמעות הדבר היא, שהליכי התכנון יתבצעו מבלי שיובאו בחשבון הצרכים, הרצונות וההעדפות של האוכלוסיות אליהן הן נוגעות; מערכת התכנון לא תקדם ערכים ויעדים חברתיים, דוגמת צמצום פערים וקידום שוויון, כפי שנעשה בעולם; ויותר מכך – אוכלוסיות מוחלשות יודרו מההליך ויפגעו מתכנון אינטרסנטי ואולי אף מושחת לעיתים. גם השינויים שהוכנסו בעקבות המאבק העיקש של הארגונים בעניין דיור בר-השגה אינם משמעותיים דיים ואינם מספקים, ומבלי שייערכו בהצעה שינויים מהותיים, דיור בר השגה יוותר רק סיסמא. להרחבה   לאתר הקואליציה לדיור בר השגה

חוק יסוד: החקיקה
תזכיר חוק יסוד: החקיקה, התשע"ב-2012
עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת להסדיר את תחום החקיקה בישראל במסגרת חוק יסוד, ובכלל זה להגדיר רמות שונות של חקיקה ושל היררכיה נורמטיבית ביניהם. חוק היסוד המוצע הוא משמעותי מאוד בכך שהוא קובע את עליונות חוקי היסוד של ישראל ואת הסמכות הנתונה לבית המשפט העליון להכריז על חוקים מסוימים כבלתי חוקתיים ופסולים אם הם סותרים את חוקי היסוד. הצעת החוק חשובה, אולם היא כוללת גם סעיף מסוכן, הקובע כי כאשר בית המשפט העליון מבטל חוק בשל היותו בלתי חוקתי, הכנסת תוכל לחוקקו מחדש ברוב של 65 חברי כנסת. חוק כזה יהיה תקף למשך 5 שנים, אך ניתן לשוב ולחוקקו מידי 5 שנים, ללא הגבלה. הוראה זו תעניק לרוב בכנסת את הכוח לפגוע בזכויות אדם בכלל וזכויות המיעוטים בפרט, באופן הסותר את המהות של חוקי היסוד שמטרתם להגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב, ומאיים על האיזונים הדרושים לצורך שמירה על הפרדת הרשויות כראוי לדמוקרטיה. (נייר עמדה מלא יפורסם בקרוב)


יוזמות להכשרת התנחלויות
עמדת האגודה: הממשלה כמו גם חברי כנסת פרטיים מובילים יוזמות שמטרתן הכשרה בדיעבד של התנחלויות בשטחים. כלי מרכזי לקידום מהלך זה הוא הוועדה שהקימה הממשלה בראשותו של השופט בדימוס אדמונד לוי. אלא שעצם הניסיון לעגן הבחנה בין מאחזים בלתי חוקיים לבין התנחלויות "חוקיות" לכאורה פסולה מעיקרה. ההתיישבות הממוסדת בהתנחלויות וההתיישבות הבלתי מורשית במאחזים אינן נבחנות זו מזו באי-חוקיותן על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי או בפגיעה הקשה שהן פוגעות בזכויות האדם של הפלסטינים תושבי הגדה. כל התיישבות ישראלית בשטחים מנוגדת למשפט הבינלאומי. גם הניסיון למתג רק בנייה על קרקע פרטית כבלתי חוקית, (לעומת בנייה על קרקע ציבורית) אינו מתיישב עם הוראות הדין הבינלאומי. במקרה שהתנחלות מוקמת על קרקע פרטית, היא מפרה איסור ברור במשפט הבינלאומי על הפקעת רכוש פרטי. במקרה שההתנחלות מוקמת על קרקע ציבורית, היא מהווה הפרה של האיסור על ניצול משאבי השטח הכבוש לצרכי וקידום האינטרסים של המדינה הכובשת. כך או כך, הבנייה היא בלתי חוקית ומנוגדת לדין הבינלאומי וכך גם הניסיונות להכשירה. להרחבה.


הרפורמה בטיפול ובאישפוז הסיעודי
עמדת האגודה: מדובר ברפורמה אותה מקדם משרד הבריאות בראשות סגן השר ליצמן, במטרתה להכניס את הטיפול והאשפוז הסיעודי לסל הבריאות. הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות, בה חברה האגודה, פועלת בנושא מזה למעלה משנתיים. כיום, קשישים הנזקקים לשירותים סיעודיים, מיטלטלים בין מנגנונים בירוקרטיים סבוכים של מערכות שונות – משרד הבריאות, קופות חולים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה. ואולם, גם לאחר מכן, הם עלולים לגלות כי כלל אינם זכאים לקבל שירותי סיעוד מהמדינה. עבור המעמד הבינוני, נטל הטיפול הכבד נופל על המשפחה; עבור המעמד הנמוך, קשישים שאינם יכולים לממן אלטרנטיבות, נדחפים אל עבר אשפוז סיעודי גם אם אינם נזקקים לו. לעמדת הקואליציה התכנית של משרד הבריאות מציעה פתרונות ברורים ונכונים: האחדת המבחנים והגורמים המטפלים תחת גג אחד (קופות החולים) וע"י כך צמצום הצורך של החולים הסיעודיים להתנהל באופן מכביד ולעיתים משפיל מול גורמים שונים, וכן יצירת תמריצים חיוביים ליתן הטיפול האופטימלי לכל חולה סיעודי; ביטול כל מבחני ההכנסה הכוללים את ילדי הקשיש, ותחת זאת קביעת הסדרי תשלום אוניברסליים ופרוגרסיביים; הרחבת הטיפול בבית ובאמצעות מרכזי יום בקהילה וע"י כך שמירה על כבוד האדם של כולם. להרחבה

המים כזכות יסוד
עמדת האגודה: אגודה לזכויות האזרח מבקשת לקדם תפיסה של המים כזכות יסוד ולא כמוצר צריכה. האגודה מדגישה את חובת המדינה לדאוג לחלוקה צודקת של משאב המים בקרב הציבור כולו ולהגן על מימוש הזכות למים כלפי כל אדם בלא אפליה. תעריפי המים הגבוהים ומדיניות התאגידים בנוגע לניתוקי מים ופריסת חובות מהווים פגיעה בזכות היסוד למים של התושבים והאזרחים בישראל. האגודה פועלת להגנה על הזכות למים במגוון דרכים, ביניהן דיונים בוועדות הכנסת, פנייה לרשויות הרלבנטיות חקיקה, ועוד. בימים אלו מקדמת האגודה בכנסת שתי הצעות חוק ברוח זו. להרחבה
 

איסור שימוש בסמלים נאציים
הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים, התשע"ב-2011
עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת לאסור באופן גורף על שימוש בכינויים ובסמלים הקשורים לנאצים או לשואה, תוך הטלת עונש מאסר בין השאר על מי שעושה "שימוש בסמלים נאצים" או "שימוש בכינוי נאצי, בעל פה או בכתב כלפי אדם, קבוצת בני-אדם, תאגיד, מוסד או גוף כלשהו" – וזאת שלא במסגרת או למטרת "לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי". האגודה מתנגדת להצעת החוק בשל פגיעתה החריפה בחופש הביטוי. חופש הביטוי הוא הזכות להגיד גם דברים קשים, נוקבים ואפילו פוגעים. הוא הזכות לתת ביטוי גס וקיצוני לעמדות, לרגשות ולמחשבות,  והוא כולל גם את הזכות לעשות שימוש רטורי בדימויים קשים ופרובוקטיביים. שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא שאלה גדולה, שראויה לדיון חופשי במסגרת "שוק הדעות"; היא אינה שאלה, שיש לטפל בה באמצעות החוק הפלילי. להרחבה


הגבלת מספר עו"ד הרשאים להיפגש עם אסיר בטחוני
הצעת חוק  לתיקון פקודת בתי הסוהר (פגישת אסיר עם עורך דין), התשע"ב- 2011
עמדת האגודה: הצעת חוק ממשלתית המבקשת לאפשר לשר לביטחון פנים להתקין תקנות, שיגבילו את מספר עורכי הדין הרשאים לבקר אצל אסיר בפרק זמן מוגדר, וזאת בשים לב לשיקולים של "ביטחון המדינה ושלום הציבור." האגודה מתנגדת להצעת החוק, מכיוון שהיא עלולה להביא להטלת מגבלות שרירותיות על זכותו של אסיר להיפגש עם עורך דין. לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לביסוס טענת המדינה שהתיקון הנוכחי נדרש. להרחבה 
 

העלאת גיל הנישואין
הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשע"ב-2012
עמדת האגודה: ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות בו חברה האגודה לזכויות האזרח, הוקם בשנת 1995 כקואליציית ארגונים העוסקים בקידום זכויות אדם בכלל ובזכויות נשים בפרט. אחד הנושאים שבהם עוסק הוועד  הוא נישואי בוסר, וזאת בשל ההשלכות הקשות שיש לנישואים כאלה על קטינים בכלל, ועל קטינות בפרט. בין השאר פועל הוועד לקידום הצעת חוק להעלאת גיל הנישואין, העומד כיום על 17, לגיל 18. להרחבה


שיוויון בחינוך לגיל הרך
יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 4-3
עמדת האגודה: משלת ישראל החליטה לספק החל משנת הלימודים התשע"ג חינוך חינם בגני ילדים ציבוריים עבור ילדים בגילאי 4-3, באופן שהורי הילדים יהיו פטורים מתשלום שכר לימוד. בהחלטת הממשלה נקבע גם כי גני ילדים פרטיים יוכלו אף הם להנות מהסבסוד המדינתי. משמעות ההחלטה היא שבמקום מימוש הזכות לחינוך בגנים ממלכתיים ורשמיים, תמומש הזכות לחינוך, בין היתר, גם על דרך של מימון שכר הלימוד בגנים פרטיים. האגודה וארגונים נוספים המתמחים בתחום הזכויות בחינוך מתנגדים לכך. הממשלה פותחת דלת רחבה, ומזמינה מוסדות פרטיים לקבל מעמד "ציבורי" שאינו מעוגן בחקיקה וליהנות מתקצוב מלא, כל זאת תוך ויתור גלוי ומוצהר על סמכויות פיקוח על מוסדות אלו, ובניגוד למדיניות משרד החינוך. כמו כן, מההחלטה עולה כי בעוד שגנים פרטיים יתוקצבו בצורה מלאה לא יחול עליהם אותו הפיקוח שחל על גנים ציבוריים, הן בייחס לתכנים המועברים בגן, והן בייחס למנגנוני הקבלה. במכתב פנייה לשר החינוך פרטו הארגונים את המלצותיהם לצעדים משלימים שימנעו הפרטה גורפת של מערכת החינוך מחד גיסא, אך יאפשרו ישום החוק באופן מיידי מאידך גיסא.
למכתב שנשלח לשר החינוך


איסור הפליה בדיור
הצעת חוק איסור הפליה בדיור, התשע"א-2011
עמדת האגודה: הצעת חוק פרטית של חברי סיעת מרצ המבקשת לעגן בחקיקה איסור אפליה בהשכרה ובמכירה של דירות מטעמים של: גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מגדר, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות. האגודה תומכת בהצעת החוק ומסייעת בקידומה. האגודה מדגישה כי זכותו של אדם לבחור כרצונו את מקום מגוריו ולא להיחשף לאפליה על רקע השתייכותו הקבוצתית הינה זכות חוקתית. חובת המדינה לא להפלות בצורה ישירה או עקיפה הינה ברורה מאליה, אך על המדינה לוודא כי גם לגורמים פרטיים יהיה אסור לנקוט באפליה. להצעת חוק זו חשיבות רבה דווקא בימים אלו, שבהם אנו עדים למסע של הסתה וגזענות מצד גורמים שונים בחברה, הקוראים לא למכור או להשכיר דירות לאנשים בשל השתייכותם הקבוצתית. להרחבה


פגיעה בעקרון חזקת החפות - הרחבת חזקת המסוכנות
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תיקון מס' 7) (חזקת הימלטות מן הדין וחזקת מסוכנות), התשס"ח-2008
עמדת האגודה:  הצעת החוק מבקשת לקבוע חזקה, ולפיה אנשים המואשמים בעבירות של התפרצות למקום מגורים או של  גניבת רכב מסכנים את ביטחון הציבור ועל כן צריכים, ככלל, להיעצר עד לתום משפטם. הצעת החוק פוגעת בעקרון חזקת החפות, ובעקרון כי אין מענישים אדם אלא לאחר שאשמתו הוכחה מעל לכל ספק סביר בהליך משפטי הוגן. אכן, בנסיבות מסוימות אין מנוס משלילת חירותו של אדם במהלך משפטו, על אף המחיר הכבד הטמון בכך; אולם יש להבטיח, כי הדבר ייעשה רק כאשר הוא אכן נדרש באופן הכרחי כדי לאפשר קיום ההליך המשפטי או למנוע סכנה קשה לביטחון הציבור. מעצר עד תום ההליכים יכול להרוס חייו של אדם: לגרום לפיטוריו ממקום עבודתו, להביא אותו ואת ביתו לפת לחם, לקלקל את התקדמותו המקצועית, לכפות עליו פירוד ממושך ממשפחתו ומילדיו, ועוד ועוד. כל זאת, טרם ניתן לו יומו בבית המשפט, וטרם נקבע כי אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. להרחבה

חיזוק האחריות החברתית - קידום הכשרה מקצועית
עמדת האגודה:  הקואליציה להכשרה מקצועית בה חברה גם האגודה מקדמת את נושא ההכשרה המקצועית במגןן של אופנים, ביניהם עבודה מול קובעי מדיניות וקידום חקיקה. בימים אלו מקדמת הקואליציה הצעת חוק שמטרתה להחזיר את תשלום מלוא דמי האבטלה ללומדים בקורסי הכשרה מקצועית ולאורך משך ההכשרה כולה. בשנת 2002 ו 2003 התבצעו תיקונים בחוק הביטוח הלאומי התשנ"א-1995 שהרעו את תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית: דמי האבטלה לזכאים המשתתפים בהכשרות מקצועיות קוצצו ב-30%, ובוטלה ההטבה הנהוגה של תשלום דמי אבטלה ללומדים בקורסי הכשרה מקצועית לכל משך הקורס, גם אם אורך הקורס חורג מעבר לתקופת הזכאות הבסיסית. מצב זה מהווה עבור אוכלוסיות גדולות חסם מרכזי להשתלבות ולהתפתחות בתעסוקה וליציאה מעוני, והפגיעה קשה במיוחד דווקא לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה. להרחבה

חוק יסוד: זכויות חברתיות
עמדת האגודה: הצעת החוק, שנוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח, מציעה לעגן לראשונה בחקיקה הישראלית את הזכויות החברתיות. בשונה מהצעות חוק דומות שהונחו בעבר, הצעת החוק הנוכחית כוללת פירוט רחב של כל אחת מהזכויות הקונקרטיות – חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה, רווחה, בטחון סוציאלי ובטחון תזונתי – ומגדירה את התוכן שלהן כדי לחייב את הרשויות לפעול באופן שיבטיח זכויות אלו.הונחה על שולחן הכנסת על-ידי חברי כנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית: שלי יחימוביץ', זבולון אורלב, חיים כ"ץ, אורלי לוי, שלמה מולה, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, איתן כבל ג'מאל זחאלקה ואורי אורבך. האגודה תמשיך בקידום ההצעה גם במושב הקרוב. להרחבה


הפחתת קצבאות למואשמים בפשע על רקע לאומני\טרור
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס') (הפחתת גמלאות עקב פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור), התשע"ב-2012
 עמדת האגודה: הצעת החוק קובעת כי לאדם אשר נשפט והורשע בעבירות על רקע לאומני ונגזרו עליו עשר שנות מאסר ויותר, יקוצצו לחצי סכומי גמלאות מסויימות אליהן הוא זכאי, וזאת גם אם הזכאות לגמלה לא נולדה כתוצאה מביצוע הפשע. לעמדת האגודה מדובר בענישה נוספת לזו שנפסקה בבימ"ש. אין להטיל על אדם שריצה את העונש שנפסק לו, ענישה נוספת לשארית ימי חיוו. יותר מכך, אין לפגוע בזכאות הסוציאלית של אדם לקבלת קצבאות בשל העובדה שביצע פשע, עליו כבר שילם את המחיר - מדובר בפגיעה בזכויות יסוד המבטיחות קיום בכבוד של האדם ומשפחתו.  (נייר עמדה יפורסם בקרוב)

רישוי חברות אבטחה ופיקוח עליהן
תזכיר חוק שירותי אבטחה, התשע"ב-2012
עמדת האגודה: תזכיר החוק מבקש להסדיר בחוק נפרד את הליך הרישוי של חברות האבטחה ואת הפיקוח על חברות אלה. האגודה לזכויות האזרח מברכת על הסדרת הנושא בחוק נפרד, אך מבקשת להוסיף שני מרכיבים חיוניים הנעדרים מהתזכיר:
1. מנגנון תלונות - כיום קיימת בחוק רק האפשרות לפנות למשטרה בתלונה על התנהלותו של פקח, ואך ורק במקרים בהם העברה היא פלילית; כך שאין כיום כל אפשרות להגיש תלונה נגד מאבטחים בעניינים כגון חריגה מסמכות, התרשלות במילוי התפקיד, התנהגות בלתי הולמת, שימוש לרעה בסמכות, אי ענידת תג זיהוי, שימוש בכוח עולה לכדי עברה פלילית, ועוד. לעמדת האגודה, אין זה סביר כי הסמכתם של אנשים בסמכויות מרחיקות לכת ופוגעניות והתרת הפעלת סמכויות אלה באופן יומיומי כלפי הציבור, לא תלווה במנגנון אפקטיבי לטיפול בתלונות הציבור לגבי אופן הפעלת הסמכויות על ידי המאבטחים והתנהגות בלתי הולמת מצדם.
2. שמירה על זכויות עובדים כשיקול במתן רישיון – יש להוסיף לתזכיר התייחסות קונקרטית לעניין השמירה על זכויות עובדים כאחד התנאים שעל הרשות לשקול בבואה להעניק או להאריך רישיון של חברת שמירה.
בנוסף פועלת האגודה בנושא גם כחלק מקואליציית "האקדח על שולחן המטבח" המאגדת 11 ארגוני החברה האזרחית, זכויות אדם וזכויות נשים בפרט, במטרה להביא להפסקת התופעה בה מאבטחים לוקחים את הנשק איתם מהעבודה הביתה, תופעה הגורמת להגברת האלימות כלפי נשים ומעודדת רצח נשים וגברים חפים מפשע. בשנת 2008 הועברה חקיקה שמטרתה בין היתר הפסקת לקיחת נשק על ידי מאבטחים לבתיהם, וזאת על רקע מקרי רצח של נשים. למרות זאת, התחשבות בשיקולי חסכון ולוגיסטיקה של חברות האבטחה מונעת את אכיפת החוק בידי הרשויות.  תזכיר החוק שפורסם מעורר דאגה רבה כיוון שתחת לחזק ולשפר את הכלים שעומדים בידי המשרד בכדי לאכוף את החוק בעניין האמור, עולה מתוכו כוונה לאפשר למאבטח לשאת את הנשק שניתן לו לצרכי התפקיד בכל תחומי מחוז משטרת ישראל בו הוא מצוי, כולל לאחר שעות העבודה ללא הגבלה, וכולל בביתו ובאזורים אזרחיים נוספים. להערות האגודה על התזכיר \ להערות הקואליציה על התזכיר


בכסות החשכה - אי תיעוד חזותי בחקירות ביטחוניות
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון-חקירת חשוד בעבירת ביטחון), תשע"ב-2012
עמדת האגודה: התזכיר מבקש להפוך להסדר קבע את הוראת השעה הפוטרת חקירות ביטחוניות של המשטרה מחובת התיעוד החזותי הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק. חובה לתעד חזותית חקירות בעבֵרות חמורות היא כלי חיוני המאפשר פיקוח הולם על אופן התנהלותן של חקירות. כלי זה חשוב הן כדי למנוע שימוש בעינויים ובאמצעי חקירה פסולים, והן כדי להבטיח שכאשר חשוד מודה במיוחס לו, בית המשפט יוכל לבחון את נסיבות מתן ההודאה. דווקא בעבֵרות ביטחון קיימת חשיבות מיוחדת לתיעוד מלא של החקירות. זאת, הן בשל החשש המוגבר שדווקא בחקירות אלה ייעשה שימוש בלחץ פסול, והן בשל הסמכויות האחרות – כגון הסמכות למנוע מחשוד להיפגש עם עורך דין לתקופה ממושכת – המופעלות פעמים רבות והמונעות פיקוח חיצוני מינימלי עליהן. ההוראה המאפשרת ניהול חקירות ביטחון ללא תיעוד חזותי פוגעת באופן קשה בשורה ארוכה של זכויות יסוד חוקתיות של החשוד: בזכותו לכבוד, בזכותו לשלמות הגוף, בזכותו להליך הוגן, בזכותו לחירות ובזכותו לשוויון, והיא אף סותרת את חובותיה של מדינת ישראל על פי המשפט הבינלאומי לפעול למניעת עינויים ולשמור על כבודם של עצורים. להערות האגודה והוועד נגד עינויים על התזכיר
 


 לקבלת הניוזלטר הירשמו כאן
להצטרפות לקהילת זכויות האדם בישראל, ותמיכה בפעילותנו היכנסו כאן