כל המידע על זכויות האדם שלנו בכנסת בשבוע הקרוב
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

חמישי, 21.11.2013
Like זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה

 
 


חוק הווד"לים
הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד-2013
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 25.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית - הצבעות 

עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת להאריך את תוקפו של חוק הוודל"ים (חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011), שאושר במתכונת של הוראת שעה למשך 18 חודשים, עד לאוגוסט 2015. כמו כן מוצע להרחיב את סמכויותיהן של הוועדות לדיור לאומי (וד"לים) – הן בהתייחס לסוג התכניות שיהיה בסמכותן לאשר, והן בנוגע לזכויות הבעלות בקרקע שעליה ניתן יהיה להחיל תכנית לדיור לאומי.

האגודה פועלת בנושא בין היתר במסגרת הקואליציה לדיור בר השגה והמטה לתכנון אחראי. הארגונים מתחו ביקורת על החוק, ובין היתר על כך שהוועדות לדיור לאומי לא השתמשו בסמכויותיהן כדי לקדם דיור בר השגה, וכך סוכלה התכלית החברתית של החוק. בעקבות הביקורת, בדיון הקודם שנערך בוועדת הפנים הגיעה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, לסיכום עם שר הפנים גדעון סער על תיקון נוסח החוק, כך שיכלול דיור בר השגה. על פי ההסכם, החוק יחייב ש-25% מהדירות שיתכננו הווד"לים יהיו דירות קטנות או דירות להשכרה ארוכת טווח. הדיון בשבוע הבא צפוי להיות האחרון בוועדה, שבו יצביעו על נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אם אכן יוכנסו להצעת החוק שינויים ברוח הסכמות אלה, תהיה בכך התקדמות לעומת המצב הקיים. יחד עם זאת, לעמדת הקואליציה לדיור בר השגה, גם לאחר התיקון החוק לא ייצר כמות משמעותית של דיור בר השגה, ולא ייתן מענה אמיתי לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. להרחבה
 


תוכנית פראוור-בגין
הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני, 25.11.2013, ויום רביעי, 27.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
הדיונים בהצעת החוק בוועדת הפנים החלו לפני שלושה שבועות, ועד עתה התקיימו שלושה דיונים כלליים, שבהם הציגו חברי הכנסת ואורחי הוועדה הציגו את עמדתם הכללית לגבי המתווה והצעת החוק. החל מהשבוע הבא תדון הוועדה בכל שבוע בסעיפים שונים של הצעת החוק - בשבוע הבא יידונו סעיפים 24-3.
 
עמדת האגודה: מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא הסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, אך משמעותה היא המשך המדיניות המפלה שמתעלמת מהמציאות בשטח, מזכויותיהם של האזרחים הבדווים ומזיקתם ההיסטורית לקרקע, וכפיית פתרון והסדר חד-צדדיים. בפועל, היא תוביל לנישול הבדווים ולעקירה של עשרות אלפים מאדמתם (להרחבה).

סעיפים 10-3 להצעת החוק מסדירים ומעגנים את מעמדה של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שמוסדרים כיום במסגרת החלטות ממשלה. לעמדת האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, עיגונה של "רשות הבדואים" בחקיקה מחזק את המגמה, שבה הקשר בין המדינה לבין תושבי הכפרים הבלתי מוכרים מתווך אך ורק על ידי מוסדות בדרג השלטון המרכזי, בשונה מיתר אזרחי המדינה. מגמה זו התבטאה לאורך השנים בין השאר בהקמתם של מוסדות שלטוניים מיוחדים לפיקוח, בקרה וטיפול באוכלוסייה הבדואית. מידת המעורבות של הקהילה הבדואית וייצוגה במוסדות אלה היא אפסית, ומידת האמון שהיא רוחשת להם נמוך. אנו סבורים שאין מקום לקיום מוסדות מיוחדים לבדווים, אלא יש לנהל את ענייניהם באמצעות הגופים וההסדרים החלים על כלל האוכלוסייה. לכל הפחות, ככל שממשיכים לקיים מוסדות ייחודיים כמבוקש בהצעת החוק, יש להבטיח ייצוג הולם, מעורבות הציבור, שקיפות בהחלטות ובתקציבים וכיוצ"ב.

סעיפים 24-11 להצעת החוק מסדירים את מעמדם של שני גופים מינהליים ייעודיים חדשים נוספים: ועדת תמורות וועדה מייעצת לעניין מינוי יו"ר ועדת התמורות. ועדת התמורות תכריע בגורלן של תביעות בעלות על קרקעות על כל היבטיהן: מיקום הקרקעות, סוגי הקרקעות, האם יינתן פיצוי בכסף או בקרקע, ועוד. גם כאן מוצע מנגנון ייחודי, שבידיו סמכויות נרחבות, שיפעל ללא ייצוג ממשי לאוכלוסייה הבדווית וללא שיתוף הציבור. לעמדתנו, תחת הקמתו של מנגנון כזה, שהוא חד-צדדי ופוגעני, ראוי לקיים הליך הידברות ממשי עם תובעי הבעלות (למשל באמצעות גישור), שיביא להסדרה מוסכמת וראויה של הסוגיה. להרחבה
 


תנאי המעצר ותנאי המאסר של קטינים
הוועדה לפניות הציבור | יום שני, 25.11.2013 | דיון 

עמדת האגודה: הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971, כמו גם פקודת מטא"ר "לעבודת המשטרה עם קטינים", מטילות הגבלות על דפוסי חקירת קטינים, אף אם הם חשודים בפלילים, ומעניקות להם הגנות שונות ומיוחדות. אולם אנו נתקלים בהפרות בוטות ועקביות של הוראות החוק והפקודה בעת חקירה של קטינים והחזקתם במעצר, ובהן: לקיחת ילדים לחקירה מהבית או ישירות מבית הספר(!), תחת זימונם לחקירה באמצעות ההורים או האפוטרופוסים שלהם; חקירה שלא בנוכחות ההורה, לרבות מניעת כניסת ההורה לתחנת המשטרה ומניעת מפגש עם הילד עד תום החקירה; לקיחת טביעות אצבעות וצילומים מקטינים גם כאשר החוק אינו מתיר זאת; אי הזדהות ואי מתן הסברים על המעצר בניגוד להוראות החוק והפקודות; חקירתם של קטינים ערבים בשפה שאינה שפת אמם והחתמתם על מסמכים בעברית; החזקת קטינים בהמתנה לחקירה במשך שעות ארוכות; חקירת קטינים שלא על ידי חוקרי נוער; ועוד.

קטינים בירושלים המזרחית, הנחקרים בחשד למעורבות בידויי אבנים, חשופים במיוחד להפרת זכויותיהם וההגנות שמקנים להם חוק הנוער והוראות המשטרה. בין השאר הם סובלים דרך שגרה מההפרות הבאות: שימוש במעצר ככלי שיגרתי לאיסוף מידע, הפחדה והרתעה, בניגוד לחוק שמחייב כי המעצר ישמש כאמצעי אחרון בטיפול בקטינים; חקירה ללא נוכחות הורים; מעצר בשעות הלילה וכן חקירה לאחר מספר שעות המתנה ללא שינה; איזוק, לרבות במקום ציבורי; עיכוב ומעצר של קטינים שאינם ברי עונשין; חקירה ברכבי המשטרה בדרך לתחנות המשטרה; שימוש באלימות ובאיומים בחקירה; ועוד. להרחבה



שימוש באמצעי ריסון במעונות חסות הנוער
תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול), התשע"ד-2013
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי, 26.11.2013 | דיון

עמדת האגודה: החוק מתיר לעובדי המעונות להפעיל כוח כלפי הקטינים השוהים במעון לצורך ריסונם, וכן להחזיקם נעולים בחדר לפרק זמן של עד שעתיים, אף לצורך מניעת פגיעה ברכוש. למיטב ידיעתנו, עובדי המעונות, שרובם ככולם אינם עובדי ציבור, עושים כיום שימוש שגרתי באמצעים אלו כלפי הקטינים השוהים במעונות. מדובר באמצעים קיצוניים ביותר, אשר אין להם אח ורע במסגרות שיקום או חינוך אחרות. ראוי לשקול להפסיק כליל את השימוש באמצעים מסוג זה כלפי קטינים לנוכח הפגיעה הקשה בגופם, בחירותם ובכבודם, ולבחון שימוש באמצעים מידתיים יותר, אם בכלל. ראוי להזכיר כי התכלית העיקרית של המעונות היא לטפל בקטינים ולשקמם, ומשכך השימוש באמצעי ריסון ונעילה הנהוגים במתקני כליאה אינם ראויים. ראוי להגביל את השימוש בכוח למקרי הגנה עצמית בלבד מבלי להעניק סמכויות נוספות של שימוש בכוח.

בכל מקרה, יש להפסיק את השימוש באמצעים אלו מאחר והם מופעלים כיום בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. ראשית, החוק מתנה את השימוש באמצעים הפוגעניים בהתקנת תקנות, אשר היו אמורות להיקבע לפני כחמש שנים ולא הותקנו. שנית, אין להעניק סמכויות מסוג זה לגורמים פרטיים. שלישית, אין כל מקור חוקי המתיר להפעיל אמצעים אלו כלפי חוסים המוגדרים "נזקקים" ואשר אינם מעורבים בפלילים.  



איזוק אלקטרוני
דיון על ממצאיו של מחקר הערכה של מיזם הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ברישיון ברשות לשיקום האסיר
ועדת המדע והטכנולוגיה  | יום רביעי, 27.11.2013דיון

עמדת האגודה:  הפיקוח האלקטרוני, המהווה חלופת כליאה לעצורים ולאסירים שאי אפשר לשחררם בדרך אחרת, מרחיב את חלופות הכליאה הקיימות ומאפשר לעצורים ולאסירים רבים יותר לחיות בקרב משפחתם וקהילתם. לצד יתרונותיה המשמעותיים של תוכנית הפיקוח האלקטרוני, הפעלת התוכנית לוקה בכמה פגמים. ראשית, חלק מתפקיד הפיקוח על האסירים והעצורים מבוצע בידי חברה פרטית. מעורבותה של חברה פרטית באכיפת של שלילת חופש התנועה והחירות של האסירים והעצורים, מעלה חשש להשתרבבותם של שיקולים זרים בפעילות זו. יש להבטיח כי לחברה לא יינתנו סמכויות שבשיקול דעת ותפקידה יצומצם להיבטים טכניים בלבד. שנית, אין הסדרה מפורשת ומפורטת בחוק של ההפרטה ושל ההסדרים והחובות החלים על ההתקשרות עם החברה הפרטית. שלישית, החברה המבצעת כיום את הפיקוח האלקטרוני אינה מתירה לעובדיה להיכנס לירושלים המזרחית ללא ליווי משטרתי, משיקולים בטחוניים. כתוצאה מכך, תושבי ירושלים המזרחית מודרים מהתוכנית למרות שמדובר בשירות ציבורי חיוני, שאמור להיות פתוח בפני כל אסיר או עצור העומד בתנאים הנדרשים על ידי בית המשפט. להרחבה: דוח האגודה לזכויות האזרח "חוק וסדר בע"מ": ההפרטה של אכיפת החוק בישראל", פרק ג'. 



"חוק ההסתננות" החדש
תזכיר חוק לתיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ()תיקון מס' ...) (הוראת שעה)
ועדת הפנים והגנת הסביבה  | יום שלישי, 26.11.2013, ויום רביעי, 27.11.2013 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה:  חודשיים לאחר פסק הדין שביטל את "חוק ההסתננות", מבקשות הממשלה והכנסת להעביר הצעת חוק שיזם שר הפנים גדעון סער, שתאפשר לכלוא מבקשי מקלט המגיעים לישראל מאפריקה למשך שנה ללא משפט, ולהחזיק מבקשי מקלט ב"מתקן שהייה פתוח" לתקופה שאינה מוגבלת בזמן. הצעת החוק  כוללת הסדר חמור יותר מזה שפסל בג"ץ. משמעותה המשך כליאת מבקשי מקלט ללא משפט, כאשר האפשרות היחידה עבורם להשתחרר היא חזרה למדינה שבה נשקפת להם סכנה - לא משום שפשעו, אלא כדי להרתיע אחרים. מה שמכונה על ידי הממשלה "מתקני שהייה פתוחים" – אינם אלא מחנות מעצר מבודדים בלב המדבר, בניהול שב"ס, הכוללים ספירות שלוש פעמים ביום, תוך הטלת עונשים כבדים על אי ציות לנהלים. הצעת החוק מקודמת בחופזה, ובאופן חריג ניתנו לציבור שבעה ימים בלבד להגיב על תזכיר הצעת החוק מרגע שפורסם.
הצעת החוק צפויה לעבור בקריאה ראשונה במליאה ביום שני, ולאחר מכן להידון בועדת הפנים בימים שלישי ורביעי להכנה לקריאה שניה-שלישית. להרחבה