האגודה לזכויות האזרח בישראל
זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת לפתיחת המושב
הראשון של הכנסת ה-19
חמישי, 18.4.2013
Like הניוזלטר השבועי: זכויות האדם בכנסת, מהאגודה לזכויות האזרח on Facebook share on Twitter
 

העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? הירשמו כאן
עכשיו עדכון מהכנסת גם באנגלית
הרשמו כאן
 


פתיחת המושב הראשון - כנסת 19
ביום שני ה-22 באפריל ייפתח מושבה הראשון של הכנסת ה-19. הרבה ח"כיות וח"כים חדשות/ים, קואליציה חדשה – איך כל אלה ישפיעו על זכויות האדם שלנו? איך על איכות החיים שלנו, ועל הדמוקרטיה?
האגודה לזכויות האזרח פועלת באופן שוטף למען זכויות האדם בחקיקה, וגם במושב זה אנו מזמינות אותך להצטרף אלינו – ולהיות מעודכנ/ת מידי שבוע בדיונים, ההחלטות והחקיקה שמשפיעה על זכויות האדם של כולנו.

מה על הפרק? פתיחת המושב עומדת בסימן אישור התקציב והגזרות הכלכליות המוטלות על המשק הישראלי. האגודה פנתה לאחרונה לשר האוצר בדרישה שלא לקצץ בקצבאות הילדים, וזאת עד שלא תעשה רפורמה מקיפה במערך הקצבאות כולו. למכתב המלא. במוקד המושב יעמדו, ללא כל ספק, התקציב ואיתו חוק ההסדרים המוצמד אליו, שאמורים להתפרסם בשבועות הקרובים. אנו עובדים ייחד עם ארגוני חברה אזרחית ופעילים כדי לעבור על החוק, למפות את הגזרות והפגיעות בזכויות אדם המצויות בו, ולפעול לעצירתן. ראו כדוגמא לפעילות זו: פעילות האגודה סביב חוק ההסדרים 2011-2012
כמו כן, אנו ממשיכים בפעילות מאומצת לקידום חוק יסוד: זכויות חברתיות למכתב המלא

מה עוד מחכה לנו במושב הכנסת הקרוב? הרבה מאד עשייה, ואנו זקוקים לתמיכתכן/ם כדי להצליח. הנה טעימה ממה שעשינו בתקופת הבחירות והפגרה הארוכה של הכנסת:

 


החזקת נשק על ידי מאבטחים מחוץ לשעות העבודה
מדיניות מתן נשק למאבטחים
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי, 23.04.2013 | 11:30 |  דיון

עמדת האגודה: נושא המקודם ע"י קואליציה של ארגוני נשים וזכויות אדם : האקדח על שולחן המטבח (וביניהם האגודה לזכויות האזרח). מטרתנו להביא להפסקת נשיאת נשק של חברות אבטחה למרחב הביתי של המאבטחים בשל העובדה שהדבר מביא להגברת האלימות נגד נשים, ובכלל. הקואליציה הוקמה בתגובה לתופעה מתמשכת של רצח נשים בנשק שנושאים בני זוגן העובדים בתעשיית האבטחה.
סעיף 10ג לחוק כלי הירייה תש"ט – 1949 קובע כי תעודת הרשאה לנשיאת נשק שהוצאה על ידי חברת שמירה לשומר תוגבל לאזור שבו מועסק השומר. דהיינו, השומר אינו מורשה על פי החוק לשאת עימו את הנשק מחוץ לאזור העסקתו בסיום המשמרת. בנוסף קבע האגף לרישוי כלי ירייה כי: "הנשק יימסר לצורך תפקיד בלבד, הנשק יימסר בתחילתה של המשמרת ויילקח בסיומה". למרות הוראתו הברורה של החוק, הוא אינו מיושם בפועל.
הנתונים מלמדים כיקיימת תופעה מתמשכת של מקרי רצח המבוצעים על ידי מאבטחים, בנשק שקיבלו ממקום עבודתם, לאחר שעות העבודה.את מקרי הרצח הללו, או את רובם, ניתן למנוע אילו חברות האבטחה היו מחויבות לפעול כמצוות החוק, ללא סיכומים צדדיים והקלות, העולות בחיי אדם. מכתב ליו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב.

שלילת זכויות יסוד מבני אדם באופן קולקטיבי, כדי להפעיל


בעלות על הקרקעות של הבדואים בנגב
טיוטת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום ראשון 21.04.2013 | החלטה על עמדת ממשלה

עמדת האגודה:  האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, עוסקות בנושא של זכויות הבדואים בנגב בכל תחומי החיים כבר שנים ארוכות. עניינה של הצעת החוק שלהלן בראש ובראשונה, הסדרת  הבעלויות על הקרקעות של הבדואים בנגב, ויש לה השלכות גם על הסדרת ההתיישבות. הצ"ח מציעה הסדר של רישום תביעות בתוך זמן מוגדר; הכרה לפנים משורת הדין בתביעה על אחוז מהקרקע בלבד; ופיצוי בקרקע או בכסף תמורת הקרקע שהוכרה בהסדר. יודגש, שהסדר הבעלות משפיע באופן ישיר גם על הסדרי ההכרה והתכנון של הכפרים, באשר עוסק בהקצאה של קרקעות  - כמה קרקעות, איפה הן ממוקמות, איזה סוג של קרקעות וכו.

עקרי הסתייגויותינו מהחוק המוצע:
  • המדובר בהסכם חד צדדי, שאינו מקובל על האוכלוסיה הבדואית, שמבקש להכתיב הסדר, שמשמעותו היא נישול האוכלוסייה הבדואית מ 90% מאדמותיה הנתבעות.
  • החוק אינו מכיר בזכויות ההיסטוריות של הבדואים על אדמתם בנגב, ומתעלם לחלוטין מהעובדה כי מרבית הכפרים הבדואים בנגב הם כפרים היסטוריים, שתושביו יושבים על אדמתם עוד טרם 1948.
  • החוק קובע מנגנון ליישום החוק, שמשמעותו הרס ופינוי כפרים שלמים ממקומם, ובסה"כ מחייב פינוי של בין 30,000 איש לבין 40,000 איש (יותר ממחצית האוכלוסיה הבדואית בנגב).
  • ההסדר המוצע אינו שוויוני ומפלה, שכן מדובר בהסדר קרקעי וקנייני המיוחד לאוכלוסיה הבדואית בלבד. הוא מחליף הליכי בירור בעלות משפטיים רגילים, הישימים  לכלל האוכלוסייה.
  • החוק מפלה בין הבדואים לבין עצמם ובינם לבין שאר האוכלוסייה, כאשר הוא מדיר שני שלישים מהבדואים, הטוענים לבעלות על קרקע, מקבלת תמורות בקרקע, ונותן תמורות שיסתכמו בפחות מ 1% מהקרקעות הנתבעות ע"י הבדואים (אשר תובעים בסה"כ 5% משטח קרקעות הנגב).  
  • בהסדר המוצע שזורות סנקציות פוגעניות ובעייתיות ביותר, שיש בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד של הפרטים עליהם חלה הצעת החוק. בין השאר, ההסדר קובע, כי מי שלא מצטרף להסדר בתוך פרקי זמן הקבועים בחוק, התמורה שלו הולכת ופוחתת באופן מדורג עד לאיבוד טוטאלי של זכויותיו הקנייניות;  החוק קובע תקופת זמן של חמש שנים בתומה מי שלא ישתף פעולה, האדמה תירשם על שם המדינה .(עמדתנו המלאה תפורסם בקרוב)
לעמדתנו, פתרון צודק וישים משמעו, קודם כל, הכרה בכך שהבדווים בכפרים הבלתי מוכרים הם אזרחים שווי זכויות. על הממשלה להכיר ב- 35 הכפרים הבלתי מוכרים הקיימים, וכן להנהיג מנגנון הוגן לבירור תביעות הבעלות על קרקע, באופן שמתחשב בזיקות ההיסטוריות של האזרחים הבדווים לקרקעות, עליהן ישבו ואותן עיבדו במשך עשרות ומאות שנים, טרם הקמת המדינה. עוד על פעילות הארגונים בנושא הכפרים הלא מוכרים


ביטול מאסר חייבים
טיוטת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29 )(הוראת שעה), התשע"ג -2013
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום ראשון 21.04.2013 | החלטה על עמדת ממשלה

עמדת האגודה: ביום 16.5.13 תפוג הוראת השעה האוסרת, ככלל, מאסר חייבים בהליכי הוצאה לפועל. ביום א' הקרוב תעלה לדיוןבוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית שמטרתה הארכת הוראת השעה ב-12 חודשים. ההאגודה לזכויות האזרח קוראת לוועדת השרים להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע, ולכל הפחות לאשר כעת את ההצעה האמורה כצעד ראשון לפני קידום חקיקה קבועה למניעת מאסר חייבים. (למכתב המלא)
תיקון 29 לחוק ההוצל"פ התקבל בשנת 2008 במטרה ליעל את ההליכים הננקטים על ידי ההוצאה לפועל, ולאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזכאים.בנושא מאסר החייבים, ומאחר ומדובר בתיקון שהיה שנוי במחלוקות, נקבעה הוראת שעה הקובעת שלא יתאפשר מאסר חייבים (למעט חייבי מזונותלמשך שנתיים ימים.הוראת השעה, כאמור עומדת לפוג בחודש הבא.
לעמדתנו, פגיעה בחירותו של אדם, מן הזכויות הבסיסיות במשפטנו, הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הנה אמצעי אחרון למיצוי הדין. כל שכן נכון הדבר, בכל הנוגע למאסר על רקע חוב כספי, שאז יש להגבילו שבעתיים. עבור חייב שממילא אין ביכולתו לשלם את חובו, מהווה המאסר אמצעי משפיל הפוגע בכבודו ובכבוד משפחתו. להרחבה


חוק האלכוהול
טיוטת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראות שונות ותיקוני חקיקה)
ועדת השרים לענייני חקיקה| יום ראשון 21.04.2013 | החלטה על עמדת ממשלה

עמדת האגודה: מטרת החוק המוצהרת היא לטפל בבעיית השכרות, בעיקר בקרב נוער, ובהשלכותיה השליליות – הפרעה לסדר הציבורי ולשלום הציבור – באמצעות הגבלה של שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים, כולל ברכבים הנמצאים במקום ציבורי. החוק מעניק לשוטרים סמכות להחרים ולשפוך משקאות במקומות ציבוריים באופן גורף לאחר השעה 21:00 ועד השעה 06:00, או במקרים בהם המחזיק הנו קטין שאינו מלווה בבן משפחה מבוגר. בכל מקרה אחר, ניתן שיקול הדעת לשוטר, ואם קיים יסוד סביר כי השתייה עלולה להוביל להפרת הסדר הציבורי, נתונה לו הסמכות לשפוך את המשקה או להחרימו. החוק עבר כהוראת שעה ב-17 במרץ 2010, ועתה מבקש המשרד לביטחון פנים להעבירו בחקיקה קבועה.

האגודה הגישה למשרד לביטחון פנים את התנגדותה להצעת חוק המאבק בתופעת השכרות, ולהפיכתו לחוק קבוע בנוסחו הנוכחי. התנגדותינו לחוק מתמקדת בסעיפים 2 ו 3 לחוק בהם ניתנות סמכויות נרחבות יתר על המידה לשוטרים, סמכויות הטומנות בחובן פוטנציאל לפגיעה בזכויות אדם. מדובר בהסדר המקנה סמכות בלתי סבירה לשוטר להחרים ולהשמיד רכושו הפרטי של אזרח, אשר לכל הדעות פעל באופן חוקי לחלוטין - וזאת על סמך השערות ביחס למה שהוא עלול לעשות בעתיד. יש מקום לחשש, כי סעיף זה מופעל או יופעל באופן מפלה נגד קבוצות כגון חסרי בית, קטינים, מיעוטים ואחרים, אשר נתפסים בעיני השוטר כ"בעייתיים" מסיבה זו או אחרת – ולא נקבע בחוק כל מנגנון לבדיקת חשש זה. להרחבה