Copy
סמי מיכאל. צילום: תום רביבחברות וחברים יקרים,

אנו נפרדים משנה קשוחה שאינה מחמיאה לא לנשמת אפה של היהדות ולא לחברה דמוקרטית. השנה הועלו באש קודשים של הנצרות ונשרפה למוות משפחה בשל היותה מוסלמית פלסטינית. בשנה קשה זו גברו האיומים על מערכת המשפט בישראל, ופוליטיקאים שונים ניסו לפגוע בחופש הביטוי ולהכתיב אורח חשיבה צר מוחין לתרבות. פרס ישראל לספרות הושפל ותיאטרון אל-מידאן החיפאי ספג מהלומות רעל. הבחירות לכנסת, שהיו אמורות להיות חגיגה דמוקרטית הפכו למסע שיסוי מבהיל נגד האוכלוסייה הערבית ונגד השמאל היהודי. בשנה הקשה שאנו נפרדים ממנה גברו לאין ערוך עברות הרכוש, על פי פרסומי הרשויות. משמע, אנשים מדלת העם נאלצו לגנוב מזון ולבוש כדי להתקיים. מדינת ישראל נעשתה מדינה עשירה אך דומה כי מושחתים וצרי אופק הם הנהנים מהנתח העיקרי של העוגה.

זו לא הדת היהודית, זו גם לא הדמוקרטיה המיוחלת. זו לא החברה שכולנו נשאנו את עינינו אליה שנה אחר שנה, זו לא המדינה ששלחנו את בנינו להגן עליה שנתון אחר שנתון, זה לא השלטון שחלמנו כי יהיה דמוקרטי והוגן. יש מסע הפחדה נגד מי שדעתו שונה מהרצוי, יש אפליה נגד מי שגון עורו שונה, יש רצח נגד מי שהעדפותיו המיניות אחרות, יש אש קטלנית נגד מי שהלאום שלו ודתו אחרים.

מי יתן שהשנה הבאה עלינו תהיה טובה לגישה ההומנית, טובה לדמוקרטיה המאוימת, טובה לאחווה היהודית-מוסלמית-נוצרית וטובה לנתיב השפוי.

בברכת שנה טובה
ובאיחולי עיד אל-אדחה מבורך
שלכם,
סמי מיכאל
Share
Tweet
Forward
                            
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
Website
Website
YouTube
YouTube
Copyright © 2015 ACRIHebrew, All rights reserved.

להסרה מרשימת התפוצה