Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 19.11.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

שמרו את התאריך:
יום שלישי 5.12.2017 - כנס בכנסת על הזכות לקיום בכבוד

 

הכנס בהובלת חברי הכנסת מירב בן ארי, יעקב מרגי ודב חנין, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, לציון יום זכויות האדם הבינלאומי. לפרטים ולהרשמה
 

 

הרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים

הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה-2015 - הכנה לקריאה ראשונה

ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי 14.11.2017 בשעה 11:30 | הכנה לקריאה ראשונה
 
הצעת החוק מעניקה לבתי הדין הדתיים סמכות שיפוט מקבילה לזו של בתי המשפט האזרחיים, כך שבתי הדין יוכלו לפסוק בעניינים אזרחיים לפי דין תורה. הדיון התקיים בשבוע שעבר.

עמדת האגודה (יחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה):
  • הצעת החוק מיותרת, שכן כיום מכיר החוק הישראלי בתוקפם של הליכי בוררות, גם על פי דין תורה, בפני בתי דין פרטיים ובתי דין לממונות של המועצות הדתיות.
  • הצעת החוק מזיקה, שכן הסמכת בית דין דתי כסמכות שיפוט בעניינים אזרחיים תייצר מערכת משפטית מקבילה. הדבר יפגע אנושות במערכת בתי המשפט, הואיל ויווצר מירוץ סמכויות ועלולות להינתן פסיקות סותרות באותו עניין. הצעת החוק אף נותנת גושפנקא למוסד "כתב הסירוב" הפסול.
  • פסיקת בתי הדין נגועה בהפליה כלפי נשים. הרחבת סמכות בתי הדין אך תעמיק הפליה זו ותחיל אותה על תחומים נוספים, באופן סותר את עקרונות היסוד של שוויון וכבוד.
  • החוק אינו חל על עניני המעמד האישי, אך הוא יכול לחול על ענינים הקשורים לאכיפת הסכם גירושין, ולכן עלול להוות פתח לסחטנות בהליכי גירושין.
  • דרישת ההסכמה של שני הצדדים אינה רלבנטית כאשר מדובר על צדדים בעלי כח מיקוח שונה, כגון עובד ומעביד, או ענייני חוזים אחידים. ההסכמה אף יכולה להינתן כהסכמה כללית למפרע, ולכן היא לא תהיה הסכמה חופשית.
  • החוק מסמיך את בתי הדין לדון גם במקרה שבו אחד הצדדים אינו בן עדתו הדתית של בית הדין, וזאת באופן תקדימי בשיטת המשפט הישראלית.
להרחבה https://www.acri.org.il/he/40629
 

 

הגנה על חייבים מעוטי אמצעים

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – חייבים מוגנים), התשע"ז-2016

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 19.11.2017 | קביעת עמדת הממשלה 
 
הצעת החוק נכתבה בסיוע האגודה לזכויות האזרח, והונחה על שולחן הכנסת על ידי חברות הכנסת קארין אלהרר ומרב מיכאלי. ההצעה הובאה היום (19.11.2017) לדיון בוועדת השרים לחקיקה והוחלט לדחות את הדיון בה בחודשיים, עד להבאת הצעת חוק ממשלתית בנושא.
 
עמדת האגודה: הצעת החוק מבקשת להגן על זכויותיהם של חייבות וחייבים פגיעים ונטולי אמצעים, ולאפשר להם לצאת ממעגל החובות ולחיות את חייהם בכבוד. מטרתה להביא לייעול הגבייה ולחסכון בהוצאות מיותרות לכל הצדדים, תוך איזון ראוי בין זכות הקנין של הזוכים לבין הזכות לקיום בכבוד של החייבים.
 
הצעת החוק מתמקדת בחייבים חסרי אמצעים, ומבקשת להסיר חלק מהחסמים שמקשים עליהם לזכות בהקלות ולמצות את הזכויות המגיעות להם במערכת ההוצאה לפועל. בין החסמים – היעדר ייצוג משפטי, חסם גיאוגרפי, מחסום שפה, הדרה ממוקדי קבלת החלטות וכוח, מחסום כלכלי, מחסור בידע מקצועי, קושי להתמודד עם נבכי הבירוקרטיה, חסמים פסיכולוגיים ועוד. חסמים אלה, יחד עם פערי הכוח המשמעותיים בין הזוכים לבין החייבים וההטיה המבנית של המערכת לטובת הזוכים, מעלים חשש כבד כי תחת ההסדר הקיים כיום, חייבים מעוטי אמצעים עלולים להיתפס על ידי המערכת כמי שמשתמטים מתשלום. זאת, על אף שחוסר שיתוף הפעולה מצידם נובע מפערי הכוח ומהיעדר נגישות והתאמה של המערכת אליהם. נוכח ההשלכות הקשות של הגדרת החייב כמשתמט מתשלום, המצב הקיים עלול להוביל לפגיעה לא מוצדקת בזכויות היסוד של החייבות והחייבים לקיום בכבוד, לחירות, לקנין ועוד.
 
בהצעת החוק מוצע לבטל את החזקה בסעיף 7ג לחוק בדבר יכולת החייב לפרוע את החוב עד אשר הוכיח אחרת, ביחס לחייבים המשתייכים לאוכלוסיות פגיעות שלמערכת יש כבר אינדיקציה לגבי מצבם החברתי-כלכלי. מערכת ההוצאה לפועל תוכל לקבל אינדיקציה מהרשויות לגבי חייבים פגיעים. לחייבים אלה יישלח עלון מידע ידידותי שיפרט בשפות שונות את זכויותיהם וחובותיהם. עוד מוצע כי יהיה על נציגי מערכת ההוצאה לפועל ליצור ביוזמתם קשר טלפוני עם החייבים הפגיעים, וליידעם על מצבם ועל האפשרויות העומדות בפניהם, כגון: זכותם להתייצב לחקירת יכולת בלשכה הקרובה לביתם, זכותם לייצוג משפטי, זכותם לבקש חקירת יכולת, אפשרויות לפריסת החוב, לאיחוד תיקים וכיוצא בזה. במידה ונקיטה באמצעים אלה לא תעודד את החייב המוגן לנקוט בפעולה כלשהי ביחס לחוב, הוא יוזמן לדיון בפני רשם שיסביר לו את השלכות אי-פעולותיו בטרם הגדרתו כמשתמט. עד למיצוי הליכים אלה, מוצע לקבוע כי לא יינקטו נגדו הליכי ביצוע, על מנת לאפשר לתת לו זמן להסדיר את החוב מבלי שיוטלו עליו הוצאות ושכר טרחה. עוד מוצע להקפיא את ריבית הפיגורים על החוב מרגע הגדרת החייב כמוגן. להרחבה
 

 

העלאת גיל הפרישה לנשים 

דיון על הצעת יושב-ראש הוועדה למתווה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, לפי סעיף 9 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, דיון בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

ועדת הכספים יום שני 20.11.2017 בשעה 10:00 | דיון
 
עמדת האגודה: חוסר השוויון בין נשים לגברים בתחום התעסוקה מתחיל בכניסה לשוק העבודה ומחריף עם העלייה בגיל: פערי שכר, עבודות במשרה חלקית ו/או דרך חברות כוח אדם, הפסקות בחיי העבודה עקב לידות וטיפול בילדים ובהורים, הדרה ואפליה של נשים מבוגרות בשוק העבודה, ועוד. כתוצאה מכל אלה, נשים מגיעות לגיל הביניים עם פחות נכסים כלכליים, פנסיוניים ותעסוקתיים בהשוואה לגברים. שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה נמוך יותר משעור ההשתתפות של גברים, ונשים נפלטות מכוח העבודה בגיל צעיר יותר מגברים. כבר היום ישנה קבוצה גדולה של נשים שנפלטו משוק העבודה, אף לפני הגעתן לגיל הפרישה הנוכחי.
 
לפיכך, כתנאי להעלאת גיל הפרישה על המדינה לנקוט באמצעים אפקטיביים לעידוד תעסוקת נשים בגיל הביניים ובגילאים מבוגרים, ולפעול להבטחת קיומן של נשים מוחלשות אשר נפלטו משוק העבודה עוד לפני גיל הפרישה הנוכחי. אין להעלות את גיל הפרישה לנשים ללא נקיטת אמצעים שיבטיחו תעסוקה וקיום לנשים עד גיל הפנסיה. בין הצעדים שאפשר לנקוט: פיתוח קורסים מקצועיים; פיתוח תוכניות של למידה לאורך החיים שיאפשרו לעובדים מבוגרים בכלל, ולנשים בפרט, להתמיד בשוק העבודה עד גיל הפרישה; מתן תמריצים למעסיקים להעסיק מבוגרים בכלל ונשים מבוגרות בפרט; ומתן תמריצים לנשים להתמיד בעבודתן מעבר לגיל הפרישה הקיים. להרחבה
 

 

תשלום אגרות בתובענות ייצוגיות

תקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון מס')התשע"ז-2017

ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי 21.11.2017 בשעה 14:00 | אישור התקנות
 
עמדת האגודה: חוק תובענות ייצוגיות נמצא בתוקף מעט יותר מעשור, וההלכות לגביו עודן מתגבשות. על כן אנו סבורים כי מוקדם מדי להטיל מגבלות משמעותיות על הגשת תובענה ייצוגית באמצעות הטלת אגרה יקרה, דבר שפוגע בעיקר במי שאינו בעל משאבים. גם אם יש ממש בטענה כי נעשה שימוש יתר בכלי התובענה הייצוגית ללא הצדקה, יש להניח שבתי המשפט ידעו להנחות, באמצעות פסקי הדין, את התובעים הפוטנציאליים, ולהפחית את מספר התובענות הלא מוצדקות.

ככל שמוחלט להטיל אגרה, יש להטיל אגרה נמוכה משמעותית מהמוצע בתקנות. יש גם להרחיב את הפטורים הסטטוטוריים מאגרה, במיוחד בתובענות שמטרתן להגן על זכויות האדם. בניגוד לטענת ה"הצפה" של תובענות ייצוגיות, שקיימת בעיקר בנושאים צרכניים, אין כמעט תובענות בנושא של חוקי איסור ההפליה או בנושאים של זכויות עובדים, הנגשה וסביבה, דבר שמצביע על כך שקיים עדיין קושי ממשי בשימוש בכלי התובענות הייצוגיות בנושאים אלה. להרחבה
 

 

הסרת תוכן מאתרי אינטרנט ומרשתות חברתיות

1. הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016; 2. הצעת חוק הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת, התשע"ו-2016

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט  יום רביעי 22.11.2017 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
על פי הצעת החוק, בית משפט לעניינים מינהליים יוסמך לתת, לבקשת תובע, צו להסרת תוכן מרשת האינטרנט, אם ישוכנע שהפרסום מהווה עבירה פלילית, ושיש אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. 
  
עמדת האגודה: כלי זה של הסרת תוכן עלול לאפשר פגיעות חמורות בחופש הביטוי, שכן עיקר מהותו היא הטלת צנזורה על פרסומים באינטרנט. מדובר בהסדר "פתוח", שאינו מוגבל לעבירות מסוימות או למקרים מוגדרים. נוסח הצעת החוק מאפשר שימוש בכלי של הסרת תוכן במקרים רבים, ועלול לשמש בעתיד גם לעבירות חדשות שעשויות להיווסף לספר החוקים.
 
תכלית החוק – לאשפר לגורמי האכיפה להתמודד עם התופעה של פרסומים מזיקים באינטרנט – היא ראויה. עם זאת, הפגיעה בחופש הביטוי בהסדר המוצע תהיה במידה העולה על הנדרש. בעיקר, נחיצותו של כלי שיפוטי של צווים להסרת תכנים אינה ברורה בשעה שקיימים פתרונות אחרים, שחלקם כבר מיושמים בפועל, אשר פגיעתם בחופש הביטוי פחותה, ושהתועלת הטמונה בהם עשויה להיות גדולה מזו של ההסדר המוצע.
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה