Copy
לדעת. לפעול. לשנות. זכויות האדם השבוע, האגודה לזכויות האזרח
24.5.2017

שתפו את הסרטון שלנו

 
חברות וחברים יקרים,

בימים אלה נדמה שכולם מדברים על ירושלים. ההצהרות על איחוד העיר מהדהדות מכל עבר. אבל כשאני נוסעת ברחובות העיר, האמנם אני נמצאת בעיר מאוחדת?

עברו 50 שנה מאז שישראל החליטה באופן חד צדדי להחיל את החוק הישראלי בירושלים המזרחית, ועדיין אני יודעת בדיוק מתי אני בירושלים המזרחית ומתי במערבית. הגבול הבלתי רשמי של ירושלים, זה שניסו לטשטש ולהסתיר, מסומן בהזנחה זועקת לעיני כל. זאת, למרות שההחלטה להחיל את החוק בירושלים המזרחית משמעותה היא חובת הרשויות לדאוג לכך שהפלסטינים בירושלים, שקיבלו מעמד של תושבי קבע, ייהנו מכל הזכויות והחירויות שמהם נהנים אזרחי ישראל, למעט הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
 
אבל במציאות הפלסטינים בירושלים המזרחית הם העניים ביותר בארץ: 76% מתחת לקו העוני, תשתיות ירודות והרבה פחות שירותים ותקציבים מהעירייה וממשרדי הממשלה מאלו שמקבלים התושבים בירושלים המערבית. כרבע מהם הופרדו משאר חלקי העיר על ידי חומת ההפרדה, וחיים במעין שטח הפקר. קו אדום של הפרת זכויות בוטה עובר בין העיר המזרחית והמערבית.
הנה כמה נתונים שאספנו לרגל יום ירושלים:

אז איפה באמת עובר הגבול? האם ירושלים המזרחית היא באמת חלק מהעיר וממדינת ישראל? (אגב, הפנייה ששלחנו לראש הממשלה לפני כמה שבועות, בבקשה לקבל מפה עם גבולותיה הרשמיים והריבוניים של ישראל, עדיין לא נענתה). 50 שנה מתנהלת ישראל ללא גבולות ברורים. כשהגבולות מטשטשים, גם הקווים האדומים מטשטשים; במדינה בלי גבולות חיים אנשים בלי זכויות, כבר 50 שנה. שתפו את הסרטון שלנו – חייבים לשים לזה גבול!
 
שלכם,


שרון

שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

 
שתפו את הסרטון שלנו

 
                                 
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
2017 ACRIHebrew
 קיבלת מייל זה כי את/ה חבר/ה באגודה לזכויות האזרח או שנרשמת לקבלת עדכונים מהאגודה

להסרה מרשימת התפוצה  | להצטרפות לרשימת התפוצה

Share
Tweet
Forward