Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 2.7.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

אפליה עדתית במערכת החינוך

ההפליה על רקע עדתי במערכת החינוך נמשכת

ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני 3.7.2017 בשעה 9:30 | דיון

עמדת האגודה: מחקרים ופרסומים רבים מלמדים שבמערכת החינוך קיימות פרקטיקות שמפלות קבוצות שונות באוכלוסייה, ובהן המזרחים, על רקע של דעות קדומות וגזעניות. חלק הן פרקטיקות הנהוגות כבר שנים ארוכות, כמו הסללת מזרחים לבתי ספר מקצועיים, למגמות פחות יוקרתיות, למסלולי בגרות פחות נחשבים ולהקבצות נמוכות; אחרות הן חדשות יותר – כמו מבחני קבלה ומיון לבתי ספר ולמגמות שונות, חסמים כלכליים בקבלה למגמות יוקרה ולבתי ספר פרטיים וייחודיים, ועוד. לעמדת האגודה, על המערכת כולה להכיר בעוול ארוך השנים ובאפליה, ולפעול לתיקונם בשלל כלים העומדים לרשותה. בין היתר יש לחסל באופן מוחלט את החסמים הכלכליים בתוך מערכת החינוך, ולהפסיק להשתמש במסלולים ובבתי ספר ייחודיים לצורך סלקציה של תלמידים.
 

 

שכירות הוגנת

הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני 3.7.2017 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: האגודה מברכת על הכוונה להסדיר את שוק השכירות. אנו רואים בכך ניסיון ראוי לאזן טוב יותר בין זכות הקניין של בעל/ת הנכס לבין הזכות לדיור נאות של השוכר/ת.
 
אף שבתודעה הציבורית שוק השכירות מזוהה לא פעם עם סטודנטים וצעירים, קרוב ל-40% ממשקי הבית השוכרים דירה הם בעלי הכנסה נמוכה. הצרכים של משפחות אלו, בניגוד לאלה של צעירים, אינם מגורים לתקופה מוגבלת בתנאי שכירות הגיוניים וסבירים עד שירכשו דירה; שוק השכירות מהווה עבורן חלופה קבועה לכל ימי חייהם, כי אין להן יכולת להיכנס לשוק הבעלות בשל היעדר הון עצמי. מכאן שלהסדרת השוק חשיבות מכרעת למימוש זכותן לדיור.

הערות האגודה להצעת החוק נוגעות למחיר השכירות הראשונית והעלאת שכר הדירה, לדרישת פיקדונות וערבויות, לביטול חוזה ולאיסור אפליה. להרחבה
 

 

ניתוק מים בשל חוב

כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע"ז-2017

ועדת הכלכלה | יום שני 3.7.2017 בשעה 11:00 | אישור הכללים
 
עמדת האגודה: באפריל 2015 אישרה הכנסת כללים שאוסרים על תאגידי מים לנתק את אספקת המים לצרכנים שאין להם אמצעים כלכליים, ללא אישור רשות המים. זוהי הגנה חשובה על זכויותיהם של אנשים החיים בעוני, אלא שכללים אלה חלים רק על תאגידי המים, ולא על כאלף ספקי המים האחרים, בעיקר אגודות מים במושבים, בקיבוצים, בכפרים, או בערים שלא הקימו תאגיד. על צרכנים של ספקים אלה חלים כללים אחרים, עם הגנות פחותות, שמאפשרים ניתוק בשל חוב. רשות המים התחייבה להסדיר את הנושא, ולפני כשנה פרסמה טיוטת כללים לספקים שאין להם תאגיד. אולם הכללים שהוצעו היו שונים מהכללים החלים על תאגידי מים, והעניקו לצרכנים הגנה פחותה יותר.

האגודה העבירה לרשות את הערותיה על טיוטת הכללים. לעמדת האגודה, יש להחיל על ספקים שאינם תאגידים את אותם הכללים לניתוק מים החלים על תאגידי מים. ציינו כי טיוטת הכללים שהוציאה הרשות אמנם אימצה הוראות מסוימות מהכללים לניתוק צרכנים בתאגידי מים, אך בחרה להשמיט ולהתעלם דווקא מההיבטים ההכרחיים שמאפשרים הגנה ומימוש הזכות למים של צרכנים שידם אינה משגת. טענו כי החלת אסדרה שונה לעניין ניתוקי המים על צרכנים רק בשל שיוכם או אי שיוכם לתאגיד מים פוגעת בזכות לשוויון של הצרכנים הביתיים בישראל.

לשמחתנו, רוב הערותינו התקבלו. בפרט, במקום להשאיר את ההחלטה על הניתוק בידי כל ספק וספק, כפי שהוצע בטיוטת הכללים, מוצע כעת להעניק את הסמכות להחליט על ניתוק לוועדה החדשה שהוקמה ברשות המים בדיוק לצורך זה, ומקבלת את ההחלטה לגבי צרכני התאגידים.  
 

 

חופש הביטוי באינטרנט

הצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ה-2014 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני 3.7.2017 בשעה 12:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה (יחד עם הקליניקה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, התנועה לחופש מידע ואיגוד האינטרנט הישראלי): הצעת חוק זו היא הראשונה בשורה של הצעות חוק שיאפשרו הסרת תכנים, חסימת אתרים ורגולציה על חופש הביטוי באינטרנט. הצעת החוק הנוכחית עוסקת בחסימת אתרים שפעילותם קשורה לעבירות שאינן קשורות בהכרח בחופש הביטוי, אך הצעדים הננקטים – הגבלת גישה וחסימת גישה לאתרי אינטרנט ולתוצאות חיפוש – עלולים לפגוע בחופש הגישה למידע, בחופש הביטוי ובזכות לפרטיות.

פגיעה בחופש הביטוי ובחופש הגישה למידע פוגעת מעצם טיבה באפשרות לקיים דיון דמוקרטי ופתוח. אם הדבר נעשה באופן שאינו שקוף, מבלי שהציבור מודע לחסימת המידע או לשיקולים העומדים בבסיס ההחלטה לחסום את הגישה למידע, הפגיעה חמורה אף יותר. הדבר נכון בין אם הצנזורה מופעלת על-ידי חברות פרטיות, בין אם על ידי המדינה, באמצעות צווים. כאשר מדובר בהסדר חדשני, שלא נוסה עדיין בישראל, יש לדאוג במיוחד שהבקרה הציבורית והביקורת השיפוטית עליו תיעשה באופן יעיל, וגם דרישה זו מחייבת שההליכים יתבצעו באופן שקוף ופומבי.

יש להוסיף להצעת החוק מנגנונים שיבטיחו כי: ההליכים המוצעים בחוק להוצאת צו יתנהלו באופן פומבי ככל הניתן; השימוש בראיות חסויות ובראיות שאינן קבילות ייעשה בצמצום; האינטרסים של כלל ציבור משתמשי האינטרנט ייוצגו בהליכים, באמצעות נציג כמו איגוד האינטרנט הישראלי; ובעיקר – שהבקשות להוצאת צו והחלטות בתי המשפט בנושא יפורסמו באופן פומבי ככל שניתן, ושיימסר דיווח מלא לוועדה ולציבור על בקשות ועל צווים, כך שאפשר יהיה לבקר את השימוש בכלים החדשים המוצעים. להרחבה
 

 

הפרטת טיפות חלב

המלצת ועדת סומך להפריט את תחנות "טיפת חלב"

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שלישי 4.7.2017 בשעה 8:30 | דיון מהיר
 
עמדת האגודה: השירות הניתן בתחנות טיפת חלב הוא שירות בריאות ציבורי חיוני ביותר. יש בו כדי להבטיח איתור מוקדם, טיפול ומניעה, הן של מחלות והן של בעיות התפתחות, בשלבים המוקדמים ביותר, דבר שהוא קריטי לטיפול מיטבי. היותו של השירות ציבורי מבטיח שהוא יינתן באופן השוויוני והמקיף ביותר, לכל תושבי המדינה באשר הם. היותו של השירות ציבורי מבטיח גם רמה מקצועית גבוהה, שכן שיקולים של כדאיות כלכלית אינם מובילים את הטיפול. הפרטת שירות זה עלולה לפגוע הן בשוויון והן באיכות השירות, כפי שכבר הוכח במקרה של הפרטת השירות של אחיות בתי הספר. חובתה של המדינה לספק רפואה מונעת מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המחייב מתן שירותי בריאות לכולם לפי צורכיהם ובאופן שוויוני. לעמדת האגודה, אין להפריט שירותים חיוניים אלה ולפגוע בזכות לבריאות של כולם.
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה