Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 24.12.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 

שיטת המצ'ינג בתחום הרווחה

השפעתה של שיטת המאצ׳ינג על אי השוויון בתקציבי רווחה לרשויות מקומיות - דיון מעקב בדו"ח מבקר המדינה 51ב: ״תקצוב שירותי רווחה לרשויות מקומיות״ ובממצאי מעקב בדו״ח מבקר המדינה 57ב: ״תקצוב שירותי הרווחה לרשויות מקומיות - היעדר שוויון״

הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני 18.12.2017 בשעה 9:00 | דיון

הדיון התקיים בשבוע שעבר.

עמדת האגודה: שיטת המימון בעבור שירותים שקבע משרד הרווחה מבוססת על התניה של העברת הכספים לרשות המקומית בהשתתפותה של הרשות המקומית בשיעור של 25% (שיטת המצ'ינג). שיטת מימון זו יוצרת פגיעה קשה בזכות לשירותי רווחה ולקיום בכבוד, כיוון שהיא מפלה בין רשויות עניות ועשירות: רשויות עשירות יכולות לממן את ההשתתפות העצמית ולתת לתושביהן שירותים מלאים וטובים יותר.

הפגיעה בנזקקים קשה עוד יותר מכיוון שהמדינה לא הגדירה סל שירותי רווחה, ועל כן היא כמעט ואינה מחויבת לתת אף שירות. בפועל, הרשויות העניות נותנות לתושביהן שירותים מעטים יותר, או מצליחות להעניק שירותים למספר קטן יותר של אנשים – למרות שדווקא ברשויות אלה מתגוררת אוכלוסייה הנזקקת ביתר שאת לשירותי רווחה. יתר על כן, לא תמיד ייבחר השירות המתאים או הטוב ביותר לנזקק, מתוך שיקולים ואילוצים של אפשרויות מימון, זמינות וכדומה.

על אף פגיעתה הקשה בזכויות יסוד, שיטת המצ'ינג מתקיימת ללא הסמכה מפורשת בחוק, והיא בגדר נוהג שהשתרש. יש להפנות זרקור לאפליה הקשה שיוצרת השיטה בין מרכז לפריפריה ובין עשירים לעניים, ולמצוא חלופות חוקיות לשיטה זו, באופן שיאפשר למדינה לקיים את חובתה כלפי נזקקיה.  
.

 

חופש הביטוי באינטרנט – הסרת תכנים

1. הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016; 2. הצעת חוק הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת, התשע"ו-2016

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעות חוק בנושא הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט | יום שני 25.12.2017 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
על פי הצעת החוק, בית משפט לעניינים מינהליים יוסמך לתת, לבקשת תובע, צו להסרת תוכן מרשת האינטרנט, אם ישוכנע שהפרסום מהווה עבירה פלילית, ושיש אפשרות ממשית שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. 
  

עמדת האגודה: כלי זה של הסרת תוכן עלול לאפשר פגיעות חמורות בחופש הביטוי, שכן עיקר מהותו היא הטלת צנזורה על פרסומים באינטרנט. מדובר בהסדר "פתוח", שאינו מוגבל לעבירות מסוימות או למקרים מוגדרים. נוסח הצעת החוק מאפשר שימוש בכלי של הסרת תוכן במקרים רבים, ועלול לשמש בעתיד גם לעבירות חדשות שעשויות להתווסף לספר החוקים.
 

תכלית החוק – לאפשר לגורמי האכיפה להתמודד עם התופעה של פרסומים מזיקים באינטרנט – היא ראויה. עם זאת, הפגיעה בחופש הביטוי בהסדר המוצע תהיה במידה העולה על הנדרש. בעיקר, נחיצותו של כלי שיפוטי של צווים להסרת תכנים אינה ברורה בשעה שקיימים פתרונות אחרים, שחלקם כבר מיושמים בפועל, אשר פגיעתם בחופש הביטוי פחותה, ושהתועלת הטמונה בהם עשויה להיות גדולה מזו של ההסדר המוצע.
 

 

"חוק הלאום" – סעיף מעמד המשפט העברי

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - הכנה לקריאה ראשונה

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) יום רביעי 27.12.2017 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה ראשונה
 
עמדת האגודה: הצעת "חוק הלאום" כוללת סעיף המציע לשנות את חוק יסודות המשפט, ולקבוע שבמקרה של לאקונה (חסר) בחוק, יידרשו השופטים לפנות קודם כל למשפט העברי. נוסח דומה מקודם גם כהצעת חוק פרטית נפרדת של ח"כ סלומינסקי ונדון בימים אלה בוועדת חוקה. ההצעה מסמנת לבתי המשפט ולשופטים כיוון ברור של קדימות והעדפה למשפט העברי על פני העקרונות האחרים המפורטים כיום בחוק – "החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

המשפט העברי מהווה גם היום השראה לחלק מהחקיקה והפסיקה בישראל. אלא שהצעת חוק הלאום מבקשת לקלוט למשפט של מדינת ישראל את המשפט העברי כולו, ללא סינון והבחנה בין עקרונותיו השונים וללא התאמה לעקרונות המשפט הישראלי דהיום, ובראשם - עקרון השוויון והזכות לכבוד.

כבר היום קיימת בחקיקה אפליה כלפי נשים, להט"ב ואחרים, במיוחד בתחום המעמד האישי (אבל לא רק). החשש הוא שהכוונת השופטים ובתי המשפט למשפט העברי בבואם לפרש את החקיקה תרחיב באופן דרמטי את האפליה כלפי קבוצות אלה.
 

 

תיירות מרפא

1. הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017; 2. הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי 26.12.2017 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה (יחד עם מרכז אדוה ורופאים לזכויות אדם): הסדרת הפעילות בתחום תיירות המרפא בבתי החולים בישראל היא צעד חשוב שנועד להבטיח את זכויות כלל המטופלים, ישראלים ותיירים כאחד. עם זאת, הצעת החוק בניסוחה הנוכחי חסרה כל מנגנון שיבטיח שמירה על נגישות, זמינות ואיכות השירות הרפואי לחולה הישראלי/ת.

הצעת החוק אינה לוקחת בחשבון את הבעיה שממשיכה להתקיים בבסיס מערכת הבריאות בישראל, והיא המחסור במשאבים, והחוק עלול אף להעצים בעיה זו. תיירות מרפא יכולה להיות דרך להגדיל את משאבי מערכת הבריאות הציבורית, בתנאי שיש במערכת משאבים ועתודות לא מנוצלים. כשזה אינו המצב, כשבפועל יש מחסור במיטות, בכוח אדם מטפל ובאמצעי איבחון וטיפול, אזי אין הגיון כלכלי לתיירות המרפא, כיוון שהתרומה השולית שלה נמוכה מהעלות האמיתית של אספקת השרות. קיימת סבירות גבוהה מאוד שתיירות המרפא תגרום, גם לאחר ההגבלות בחוק, להארכת התורים עבור החולה הישראלי ולהגברת העומס במערכת הבריאות, שהוא רב ממילא.

גם ללא החשש מכך שהטיפול בתיירים ייעשה על חשבון המשאבים (המצומצמים ממילא) העומדים לרשות המטופלים הישראלים, בהצעת החוק הנדונה חסרות מספר מסגרות קונקרטיות, שבלעדיהן יש חשש שהתחום ישאר פרוץ ולא ינתן מענה לזליגת המשאבים מהמערכת הציבורית ומטופליה אל המטופלים במסגרת תיירות המרפא. כך למשל, אין בהצעת החוק כל התייחסות למכסות והגבלה כמותית לפעילות תיירות רפואית - כמה תיירים רפואיים ניתן לקבל ברמת בית החולים, ברמת המחלקה וברמת הרופא המטפל. להרחבה
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה