Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

ראשון, 3.12.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 

 
יום זכויות האדם הבינלאומי יצוין בכנסת ביום שלישי 5.12.2017 בכנס מרכזי ובדיונים מיוחדים בוועדות.
 

 

המאבק בגזענות

מעקב אחר יישום דו"ח פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה - במסגרת יום זכויות האדם הבינלאומי המצוין בכנסת

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי 5.12.2017 בשעה 11:00 | דיון

ביוני 2016 פורסם דוח של הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ("דוח פלמור"). ההמלצות הכלולות בדוח עוסקות בשלושה תחומים עיקריים: הגשת תלונות וטיפול בתלונות על גזענות ואפליה, לרבות הקמת יחידה מיוחדת למאבק בגזענות במשרד המשפטים; נקיטת אמצעי ענישה כלפי עובדי ציבור, דוגמת שוטרים, וכלי אכיפה שונים הנוגעים לפעילות גזענית או מפלה; שיפור החינוך נגד גזענות, בעיקר במערכת החינוך. הדוח כולל למעלה מ-70 המלצות קונקרטיות, שרובן אומצו על ידי הממשלה.

עמדת האגודה: האגודה רואה חשיבות רבה ביישום ההמלצות של דוח פלמור. נכון למועד זה חלק מההמלצות קודמו, אבל חלק ניכר טרם קודם או שקודם באופן חלקי בלבד. נמשיך לעקוב אחר היישום ולפעול לקידום המלצות מרכזיות שבדוח.
.

 

חינוך לסובלנות

חינוך לסובלנות - לציון יום זכויות האדם

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 5.12.2017 בשעה 11:30 | דיון
 
עמדת האגודה: לנוכח העלייה בתפיסות עולם גזעניות ואנטי דמוקרטיות בישראל, יש צורך רב בחיזוק החינוך לסובלנות במדינה. חינוך אפקטיבי, מקיף ומתמשך לסובלנות ונגד גזענות צריך להיות חלק מתהליך חינוכי הוליסטי לערכי דמוקרטיה, לזכויות אדם ולחיים משותפים. יש לשלב את החינוך לערכים אלה בכל קשת הגילים, בכל זרמי החינוך ובכל רכיבי התהליך החינוכי, להטמיעו במקצועות הלימוד השונים, ולספק למורות ולמורים במהלך הכשרתם כלים להתמודדות חינוכית ראויה עם גילויי גזענות בכיתות ובבתי ספר, ועם אירועים אקטואליים.
 

 

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

נהלים ואגרות בפעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - במסגרת ציון יום זכויות האדם הבינלאומי

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי 5.12.2017 בשעה 11:45 | דיון
 
עמדת האגודה: מדי שנה מדווחים רופאים על אלפי נהגים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לצורך בדיקת כשירות נהיגה. כדי להשיב לעצמם את רישיונם נאלצים נהגים אלה, שחלקם נכים המתקיימים על קצבאות בלבד, להתמודד עם סבך בירוקרטי למשך זמן רב, ולשלם אגרות גבוהות מאוד לכל שלב בהליך. הם אינם זכאים לייצוג מטעם המדינה בוועדות של המרב"ד, ולכן נדרשים לשלם גם סכומי כסף גבוהים לעורכי דין פרטיים.

ההחלטות של המרב"ד אינן מנומקות, כך שמי שרישיונו נשלל אינו יודע מה הסיבות לכך ויכולתו לערור על ההחלטה נפגעת. למרב"ד שני סניפים בלבד, בתל אביב ובחיפה, המקבלים קהל לבירורים פעמיים בשבוע למשך שעתיים בלבד. לאחר שנים של ביקורת על התנהלותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש לערוך שינוי יסודי בהתנהלותו.
 

 

הזכות לקיום בכבוד: כנס לציון יום זכויות האדם הבינלאומי
חדר ועדת החינוך | יום שלישי 5.12.2017 בשעות 16:00-14:00

 
הכנס בהובלת חברי הכנסת מירב בן ארי, יעקב מרגי ודב חנין, בשיתוף עם האגודה. משתתפות/ים: חברות וחברי כנסת מכל סיעות הבית, נציגי ממשלה, פעילים מהמאבקים השונים, ואורחים מהאקדמיה ומארגוני החברה האזרחית. 

מספר המקומות מוגבל! לתוכנית המלאה ולהרשמה 
 

 

שטח מחייה הולם לאסירים ולעצורים

צו בתי הסוהר (קביעת תקן כליאה) התשע"ח-2017

ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני 27.11.2017 בשעה 9:00
 
הדיון התקיים בשבוע שעבר. 
  
עמדת האגודה: בספטמבר 2017 קבע בג"ץ, בעתירת האגודה, כי תוך 9 חודשים על המדינה לספק לכל אסיר ועצור בישראל שטח מחיה מינימלי של 3 מ"ר. המועד עומד לפוג במרץ 2018, אך בחצי השנה שחלפה מאז ניתן פסק הדין לא ידוע לנו על נקיטה בצעדים כלשהם להפחתת מספר האסירים או להגדלת מספר מקומות הכליאה. נראה כי הדיונים מתנהלים בעצלתיים ועדיין אין להם כל ביטוי מעשי ולו בהפחתה של אסיר אחד או בהרחבה של מקום אחד בבתי הסוהר.

מדי שנה עולה בוועדת הפנים הדיון בתקן הכליאה לצורך הפעלת מנגנון השחרור המנהלי הקבוע בחוק. תכליתו של מנגנון זה היה להתמודד עם הצפיפות בבתי הסוהר ולהביא להקלה במצוקה זו. אלא שלמרות ששחרור מנהלי מתקיים מזה כעשרים שנים, מצב הצפיפות בבתי הסוהר לא השתפר כמעט כלל בתקופה זו. ככל שהרשויות לא יצליחו לעמוד ביעדים שנקבעו בבג"ץ למימוש שטח מחיה מינימלי לכל אסיר עד למועד שנקבע, יש לשקול הרחבה של מנגנון השחרור המנהלי כצעד חירום זמני (בהוראת שעה) עד להשגת היעד שנקבע בבג"ץ. להרחבה
 

 

"חוק הלאום" - מעמד השפה הערבית

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - הכנה לקריאה ראשונה המשך הדיון – שבות וקיבוץ גלויות (סעיף 7), שפה (סעיף 5) ושמירת המקומות הקדושים (סעיף 13)

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) יום שני 27.11.2017 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה ראשונה
 
הדיון התקיים בשבוע בעבר.

בסעיף 5 להצעת "חוק הלאום" מוצע להוריד את המעמד של השפה הערבית משפה רשמית, כפי שהיה עוד מלפני קום המדינה ועד היום, למעמד של שפה עם "מעמד מיוחד" בלבד, וזאת לצורך מימוש נגישות לשונית לשירותי המדינה בלבד.

עמדת האגודה: מעבר לפגיעה בסטטוס קוו, מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של מיעוט מולדת לאומי בישראל, המהווה 20% מהאזרחים. השפה היא חלק מהזהות, המורשת והתרבות של מיעוט זה, ומאפשרת לשמר את זכויותיו ואת מעמדו השוויוני במדינה. בית המשפט כבר קבע במספר פסקי דין את ייחודה של השפה הערבית משאר השפות של קבוצות שונות בישראל, בשל מעמדו הייחודי של המיעוט הערבי בישראל והצורך לשמור על זכויותיו. יודגש כי גם התוספת המוצעת, לפיה הסעיף לא יפגע במעמד שניתן לשפה הערבית לפני חקיקת חוק היסוד, אין בו די. כידוע השימוש בשפה הערבית במרחב הציבורי וע"י רשויות ציבוריות מצומצם ביותר, ותוספת זו עלולה להכשיר את הקפאת המצב הקיים בפועל. להרחבה
 


 

חוק הלאום - הפרדה במגורים 

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - הכנה לקריאה ראשונה שימור מורשת, כולל התיישבות קהילתית נפרדת (סעיף 8)

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (פ/1989/20) יום שלישי 28.11.2017 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה ראשונה

הדיון התקיים בשבוע בעבר.
 
בסעיף 8 להצעת "חוק הלאום" מוצע תחת הכותרת "שימור המורשת" לכלול סעיף שלפיו "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".
 
עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להכללת הסעיף בחוק. השאלה באילו מקרים מוצדק להקצות קרקע להתיישבות קהילתית נפרדת של קהילה מסוימת היא שאלה מורכבת, שמחייבת בחינה פרטנית מעמיקה. הקצאה נפרדת של קרקע לצורך התיישבות של קהילה אחת ותוך הדרת הציבור מעוררת קושי רב, אך היא אפשרית אם קיימת הצדקה מיוחדת לכך. לעיתים קהילה מסוימת היא שונה וייחודית במאפייניה ולכן מצדיקה הקצאה נפרדת ולא יהיה בכך משום הפליה, ולעיתים לא. אולם הסעיף המוצע מבקש ולקבוע כלל חוקתי גורף, שלפיו כל הקצאה קהילתית הינה כשרה. בניגוד למנגנונים הקבועים כיום בחוק, הסעיף המוצע מנוסח באופן רחב ביותר, בלי להבחין בין מקרים שבהם התיישבות קהילתית נפרדת ניתנת להצדקה, לבין מקרים שבהם אין הצדקה. לכן הוא פותח פתח בלתי מוגבל להקצאה מפלה של מקרקעי המדינה ולמדיניות של הפרדה כפויה במגורים על בסיס לאום ודת.

מיקומו של הסעיף בחוק הלאום הוא מחשיד, שכן חוק זה עוסק באינטרסים של הרוב היהודי ובאפשרותו לעצב את המרחב הציבורי בדמותו ולפי צרכיו. מיקומו מעורר חשד מובהק שהמטרה האמיתית של הסעיף היא לא להגן על האפשרות להקצות קרקע להתיישבות קהילתית של קהילה בעלת אפיון ייחודי במקרים המתאימים, אלא להתגבר על האיסור להקצות קרקע להתיישבות קהילתית ליהודים בלבד, שאינה לגיטימית.

על המדינה להקצות את הקרקעות באופן שוויוני. ככל שהקצאה לקהילה מסוימת עולה בקנה אחד עם הזכות לשוויון, בשל הצדקה מיוחדת וכבדת משקל, הרי שאין בכך פסול. אולם פסול ומסוכן לקבוע כלל גורף, המתיר הקצאה כזאת גם בהיעדר הצדקה מיוחדת. לאור מורכבות הנושא, אין מקום לעגן את האפשרות בחוק יסוד, ובוודאי לא בחוק הלאום, ולא באופן הרחב שבו מנוסח הסעיף. להרחבה
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה