Copy

זכויות האדם בכנסת
האגודה לזכויות האזרח - לקט כנסת

שני, 15.5.2017
 


העבירו לכם את העדכון השבועי הזה ואתם רוצים להמשיך ולקבלו  גם בעתיד? להרשמה
עדכון מהכנסת גם באנגלית להרשמה
 


עם תחילת מושב הקיץ אנו חוזרים לעדכן על דיונים הנוגעים לזכויות האדם ולנושאים שאנו פועלים בהם. 
 

 

מניעת נסיעות ח"כים לחו"ל

הצעה לתיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת - הוספת סעיף שכותרתו: "נסיעות לחוץ לארץ שאינן במימון הכנסת"

ועדת הכנסת יום רביעי 10.5.2017 בשעה 9:30 | הצעה לתיקון תקנון הכנסת
 
הדיון התקיים בשבוע שעבר. עניינה של ההצעה - הוספת סעיף לכללי האתיקה לחברי הכנסת, העוסק בנסיעות לחו"ל שאינן במימון הכנסת. בהתאם להצעה, תבדוק ועדת האתיקה את עמדותיו הפוליטיות של המזמין, ובהתאם לכך תאשר או תדחה את הנסיעה.

עמדת האגודה: ההצעה מבקשת להגביל נסיעות של חברות וחברי כנסת לחו"ל על בסיס עמדותיהם או פעילותם של הגורמים המזמינים. יש בהצעה כדי לפגוע בחופש הביטוי ובחופש הפוליטי בישראל, לרבות בעבודת חברי הכנסת (מכלל הסיעות), בחסינותם וביכולתם לייצג את בוחריהם. משכך אנו סבורים שאין לקדם את התיקון המוצע, אלא יש להסתפק בכלים של שקיפות ודיווחיות על נסיעות ופגישות של נבחרי הציבור, לרבות הגורמים המממנים אותם. להרחבה
 

 

 זכות העמידה

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הגבלת זכות העמידה) של חה"כ מכלוף מיקי זוהר ואחרים (פ/4123)
ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 14.5.2017 | קביעת עמדת הממשלה


הדיון בהצעה נדחה. 

עמדת האגודה: לפני שנים קבע בית המשפט העליון בפסיקותיו זכות עמידה רחבה, על מנת לאפשר לעותרים ציבוריים להביא בפני בית המשפט סוגיות ציבוריות או עקרוניות של זכויות אדם ושל שלטון תקין, גם אם לא נמצא עותר ספציפי. יש לכך חשיבות גדולה מבחינת הפרדת הרשויות ומבחינת אפשרותו של בית המשפט העליון למלא את תפקידו החשוב כבית משפט גבוה לצדק, לבחון את פעולות הממשלה, להגן על זכויות אדם ועל קבוצות מיעוט מכל הסוגים (לאומיים, כלכליים, נשים, דתיים, פוליטיים ואחרים), ולהבטיח מינהל תקין, מאבק בשחיתות וטוהר מידות.

מטרתה של הצעת החוק, בדומה לשלל הצעות חוק ויוזמות מהשנים האחרונות, היא לפגוע בפעילות של ארגוני החברה האזרחית אשר האג'נדה שלהם אינה מוצאת חן בעיני הרוב הפוליטי היום. בראש ובראשונה, ובאופן מוצהר, הכוונה היא לפגוע בארגונים המייצגים פלסטינים בשטחים, ולמנוע מהם להביא לדיון בפני בית המשפט סוגיות עקרוניות של זכויות אדם בשטחים. לא רק שיש בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של תושבי השטחים, שבג"ץ מהווה המגן האחרון של זכויותיהם כאוכלוסייה כבושה על ידי ישראל, אלא שהנזק רחב בהרבה, ויפגע בכל תושבי ואזרחי ישראל אשר ענייניהם העקרוניים לא יוכלו להגיע בפני בית המשפט אם לא ימצא עותר מתאים לעתירה.

חשיבותם של עותרים ציבוריים היא בכך שהם מביאים בפני בית המשפט סוגיות עקרוניות שיש להן השפעת רוחב, ואינן תלויות במציאת העותר הספציפי המתאים ביותר בנקודת זמן מסוימת. יש לזכור שלעתים עותר אחד ספציפי אינו מייצג את כל סוגי המקרים שיכולה סוגיה עקרונית לעורר. לפעמים עותרים גם חוששים מהבאת המקרה הפרטי שלהם, בגלל יחסי הכוח מול השלטונות והחשש כי יאונה להם רע. יתר על כן, כשיש עותר אחד ספציפי קל למדינה לפתור את בעייתו האישית ולא לקבל החלטה עקרונית שתשפיע על כלל המקרים הדומים.
 

 

"חוק הלאום"

הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי של חה"כ שולי מועלם רפאלי (פ/3257)

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 14.5.2017 | קביעת עמדת הממשלה
 
הדיון בהצעה נדחה. זהו נוסח נוסף של "חוק הלאום", המצטרף לנוסח של ח"כ אבי דיכטר, שאושר בוועדת השרים בשבוע שעבר.

עמדת האגודה: בשנים האחרונות עלו כמה וכמה הצעות חוק המבקשות להגדיר בחוק יסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. על אף שינויים קלים בין ההצעות הן דומות במהותן, ומבקשות  להגדיר מחדש את זהות המדינה ואת אופיה, ולהכפיף את מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית. הצעות אלה פוגעות באופן בוטה בזכויות האדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל.

הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת, ויש לעשות כל האפשר כדי להכריע בסוגיה זו בדרך של הסכמה רחבה, עם כל הקושי שבדבר, ותוך התחשבות בכלל הצרכים והזכויות של הקבוצות השונות באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני. אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים, כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין זכויותיהם ומעמדם כלפי המדינה של אזרחים שונים בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית. להרחבה
 

 

פערים בזמני הגעה של אמבולנסים ליישובים שונים

פערים של חיים ומוות בזמני הגעת אמבולנסים בין מרכז לפריפריה

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי | יום שני 15.5.2017 בשעה 10:00 | דיון
 
עמדת האגודה: הדיון נקבע בעקבות חשיפה של נתונים שהעבירה מד"א לאגודה בתגובה לעתירת חופש מידע שהגשנו. מהנתונים עולה כי אין למד"א נוהל לפריסת אמבולנסים, וכי זמן ההגעה של אמבולנס ביישובים רבים עולה על היעד שקבע משרד הבריאות – הגעה תוך 10 דקות. כמו כן נמצאו פערים מטרידים בזמני ההגעה בין המרכז לפריפריה ובין יישובים שונים באותו מרחב. חרף הנתונים החלקיים, קשה שלא להתרשם כי זמני ההגעה הממוצעים מהירים יותר ביישובים של האוכלוסייה היהודית לעומת יישובים שבהם אוכלוסייה ערבית.

אין ספק שמד"א שמה לה כמטרה לשפר את זמני ההגעה, ועושה עבודה חשובה ומצילת חיים למען כלל אזרחי המדינה. אולם הממצאים מחייבים את משרד הבריאות לבחון לעומק את המצב, ולהעמיד את המשאבים הנדרשים למד"א על מנת לשפר את זמני ההגעה באופן כללי, וכמו כן למנוע מצב שבו זמן מתן השירות שונה מהותית בין יישובים שונים, בדגש על אי השוויון בין יישובים יהודיים לערביים. להרחבה
 

 

ביטול הזיכוי ממס לתורמים לארגוני זכויות אדם

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז-2017 - פ/3667/20 בצלאל סמוטריץ', מכלוף מיקי זוהר, דוד ביטן, עודד פורר, יואב קיש, דוד אמסלם, מירב בן ארי, יצחק וקנין, שולי מועלם-רפאלי, מרדכי יוגב , יואב בן צור, מנחם אליעזר מוזס, יגאל גואטה, אמיר אוחנה, שרן השכל, אורן אסף חזן, נורית קורן, רוברט אילטוב, חמד עמאר; 2. דיון עקרוני על הקריטריונים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; 3. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (רשימה שסימנה: 11-369-17)

ועדת הכספים | יום שני 15.5.2017 בשעה 10:00 | הכנה לקריאה ראשונה
 
סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע הכרה לצורכי מס בתרומות למוסדות ציבור ולעמותות, הכרה שמעודדת לתרום לגופים אלה. ההצעה מבקשת לבטל את הזיכויים במס לתורמים למוסדות ציבור "שפועלים נגד מדינת ישראל", כאשר "פעילות נגד המדינה" מוגדרת כאחד מהדברים הבאים: (א) פרסום פרסומים המאשימים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה; (ב) קריאה לחרם על המדינה או על אזרחיה.

עוד מבקשת הצעת החוק לצמצם את ההגדרה של "מוסד ציבורי" כך שיכלול אך ורק מוסדות ציבור ש"מטרתם הציבורית" היא בזיקה ישירה לאזרחי המדינה או ליהדות התפוצות. זאת להבדיל מהמצב הקיים היום, לפיו הפעילות צריכה להיות "בזיקה למדינת ישראל", מה שמרחיב את התחולה של החוק, ומעודד פעילות המגזר השלישי.

עמדת האגודה: מדובר בהצעת חוק לא חוקתית, בלתי ראויה ואנטי דמוקרטית. היא מעוררת שלל קשיים חוקתיים: פגיעה בשוויון, פגיעה בחופש הביטוי והתאגדות, רדיפה פוליטית ופגיעה בחופש המצפון, פגיעה בזכויות אדם ובמסורת של  זכויות אדם בישראל.

הצעת החוק היא חלק מניסיון נרחב בהרבה לפגוע בפעילותם של ארגוני זכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי אשר האג'נדה שלהם ופעילותם אינה נושאת חן בעיני הרוב הפוליטי היום. היא מנסה "לתפוס" את אותה קבוצה מצומצמת של ארגוני זכויות אדם (העוסקים בראש ובראשונה בזכויות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט ובזכויות אדם בשטחים) וארגונים חברתיים (ארגוני שלום, ארגונים הפועלים לסיום הכיבוש וכדומה).

מצער ואף מדאיג, שיש לחזור שוב ושוב ולהסביר עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית.  כל בר דעת יודע, כי לצורך קיומה של דמוקרטיה בכלל, וקיומה המשגשג בפרט, חובה להבטיח חופש ביטוי, חופש התאגדות, חופש לביקורת ציבורית ולמחאה, ובכלל זה חופש פעולה של ארגוני זכויות האדם, וכן מגוון דעות ועמדות (גם כאלה שאינן נושאות חן בעיני כולם). בדמוקרטיה אסור להצר פעילות פוליטית, חברתית ואחרת על פי השקפת עולמם הפוליטית, הדתית או החברתית של חלק מהאוכלוסייה במדינה, תוך ניצול הכוח הפוליטי של אותה קבוצה בעת נתונה מסוימת לצורך פגיעה במי שאינו נושא חן בעיניהם. זו אינה דמוקרטיה מתגוננת - זו פשוט אינה דמוקרטיה. להרחבה


 

ביטול פקודת העיתונות

1. הצעת חוק לביטול פקודת העתונות, התשע"ז-2017; 2. הצעת חוק לתיקון פקודת העתונות (ביטול הפקודה), התשע"ז-2017

ועדת הכלכלה יום שני 15.5.2017 בשעה 13:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
עמדת האגודה: האגודה מברכת על הצעת החוק החשובה לביטול הפקודה. הצעחת החוק היא תוצאה ישירה של עתירות שהגישה האגודה בנושא ב-20 השנים האחרונות. פקודת העיתונות היא חקיקה מנדטורית המגבילה את חופש העיתונות בישראל, וכוללת שורה של הוראות דרקוניות אשר אין מקומן במדינה דמוקרטית שחופש ביטוי וחופש עיתונות הן נר לרגליה. בין השאר כוללת הפקודה דרישה להצטייד ברישיון ממשרד הפנים כתנאי להוצאתו לאור של עיתון, וסמכות לסגור עיתון. ביטול הפקודה הוא צעד נכון לביטול אפשרות פגיעה של השלטון בחופש העיתונות והביטוי, ולצמצום סמכויות השלטון להתערב בהוצאתם לאור של עיתונים.
 

 

מעצרים מנהליים

הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה-2015 - החלק הנותר - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי 16.5.2017 בשעה 13:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
 
הדיון עוסק בהצעת חוק ממשלתית המסדירה את השימוש במעצרים מנהליים ובצווי הגבלה מנהליים. הצעת החוק מבקשת להפוך את הסדר המעצרים המנהליים לחוק קבוע שיהיה חלק אינטגרלי מחוקי המדינה, וכן להרחיב את סמכויותיו של שר הביטחון לפגוע בחירות האזרחים.

עמדת האגודההצעת החוק מבקשת להנציח את התקנות המנדטוריות הדרקוניות, והיא איננה מתאימה למדינה דמוקרטית במאה ה-21. מעצרים מנהליים פוגעים קשות בזכויות האדם, מהווים מסלול עוקף למשפט צדק ומטילים כתם כבד על אופייה הדמוקרטי של ישראל. מעצר מנהלי פוגע בזכותו של אדם להיות חופשי ממעצר שרירותי, ומתבסס על ההנחה הפסולה לפיה אפשר לנבא התנהגות עתידית של אזרחים. המעצר המנהלי כולא אנשים שלא ביצעו פשע תוך שימוש בחומר חסוי, מבלי שהם יודעים במה הם חשודים, ומבלי שהמדינה תצטרך להוכיח את מסוכנותם מעבר לספק סביר במשפט פלילי הוגן. המעצר המנהלי מאפשר לרשויות לכלוא אדם כאשר אין להן ראיות קבילות להוכחת אשמתו, ומאפשר לרשויות הביטחון לא לעשות את המאמץ הנדרש כדי לאסוף ראיות קבילות ומספיקות להעמדתו של אדם לדין. גם צווי הגבלה מנהליים פוגעים בזכויות יסוד ובעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, לא מאפשרים לאזרח להתמודד מול הליך הוגן, ולכן הם פסולים.

האגודה דורשת לבטל לחלוטין את המעצרים וצווי ההגבלה המנהליים, או לפחות לאפשר אותם רק במצב חירום קיצוני שיוכרז במיוחד, שבו קיים שיבוש חמור וקשה של יכולת הפעולה של רשויות אכיפת החוק. אנו מכירים בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור ובחובת המדינה להגן על אזרחיה מפני אלימות קשה, אולם על ישראל כמדינה דמוקרטית להיאבק בטרור באופן העולה בקנה אחד עם הבסיס לקיומה כדמוקרטיה. להרחבה
 

 

הנחות בתעריפי המים

דיון על יישום ההטבות בתעריפי המים לאוכלוסיות זכאיות

ועדת הכספים | יום רביעי 17.5.2017 בשעה 9:30 | דיון
 
עמדת האגודה: הזכות למים היא זכות יסוד, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. נוכח השינוי במצב משק המים בישראל, יש לפעול להוזלת תעריפי המים לכלל האזרחים. לכל הפחות, יש להבטיח תעריפי מים מוזלים לכלל האוכלוסיות הנזקקות לכך – בין אם מטעמים בריאותיים או כלכליים. זאת במקום המצב היום, שמבטיח פתרון רק לקבוצה קטנה (וגם זה לא בדמות הנחה במחיר אלא על ידי הגדלת המכסה למחיר הנמוך יותר). יש לתקן את חוק תאגידי מים וביוב כך שיקבע שהטבות והנחות במחירי המים לא יהיו מותנות בתקציב הנתון לשינויים, וכי האוכלוסיות הזכאיות ייהנו מהן באופן רציף, שאינו מותנה בבחינה שנתית. להרחבה
 
Share
Tweet
Forward


                                     
Website
Website
Facebook
Facebook
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2017 ACRIHebrew, All rights reserved.


להסרה מרשימת התפוצה